יש הגיון בלפתוח, למשל, עסק קטן ליד עסקים גדולים ומצליחים. נאמר, דוכן פלאפל לצד מסעדה ידועה. כשהמסעדה סגורה יגיעו לדוכן, כשלא ירצו להמתין בתור יגיעו לדוכן, העיקרון ברור, נכון? העיקרון הזה לא עובד עם זאת במקומות שההשוואה לא עובדת לטובת העסק החדש. פתחת דוכן פלאפל מול דוכן פלאפל? כדאי מאוד שתהיה לך חתיכת הברקה להציע. איזה קלף משוגע בשרוול שימנע מכל העסק להתפרק מהר יותר משאפשר לומר "משפחת קמיצ'לי".
"משחקי השף" נכנסו למשחק הקשוח של תחרויות ריאליטי האוכל, במגרש הבית של "מאסטר שף". זה לא צריך למנוע מאחרים לנסות ולחטוף את הכדור מהידיים של "מאסטר שף", אבל אחרי כן צריך גם להצליח לקלוע אותו. זה רק נראה פשוט למרות שמיכל אנסקי קצת מעצבנת, למרות שאייל שני הוא או אהוב או שנוא, למרות שיש התרפקות יתרה על "הסיפור", "מאסטר שף" עובדת במבחן הכימיה והחוסר כימיה בין השופטים, ברמת המהוקצעות של ההפקה, וביכולת המוכחת כבר של התוכנית לנפק שלוש וקצת עונות שעובדות ועובדות היטב.
ב"משחקי השף" הביאו שמות גדולים, אבל לא טלוויזיוניים מושיק רוט, מאיר אדוני ואסף גרניט הם שמות שמרשימים מי שאוהב גורמה ומתעניין במזון. למרבית שאר צופי ערוץ 2 הם שמות עלומים למדי, עדיין. חייבים לומר שהם עוברים היטב, שהם מעוררים אמון בדרך כלל, הפידבקים שלהם למתמודדים הם מוצדקים ומנומקים, ושהדינמיקה הצבאית נוסח יוצאי יחידה מובחרת שהם מייצרים ביניהם היא מוצלחת. מירי בוהדנה היא כבר הקישוט המיותר והלא אכיל על הצלחת למה היא שם? כנראה כי מישהו לא סמך על התוכנית שתרוץ בלי "סלב", ואם אתם לא סומכים על עצמכם, אנחנו בהחלט לא הולכים לעשות זאת במקומכם.
"משחקי השף" רוצה להיות כמו אבל אחרת, כלומר, היא בעיקר לא רוצה להודות בשום שלב שהיא מנסה לרכוב על הקהל שכבר מחומם מ"מאסטר שף". סביר להניח שאם הייתם שואלים, היא היתה מרימה גבות תוהות ושואלת בפליאה מה??? אני?? להיות כמו "מאסטר-" לא לא, מה פתאום, השתגעתם לגמרי זה משהו אחר לגמרי פה!". וזה לא. לא באמת, ובעיקר בגלל שאת ההברקה-הגדולה-לכאורה, את מה ש"דה וויס" עשתה ל"כוכב נולד", היא כבר פספסה. גימיק הטעימה העיוורת של "משחקי השף", שפועלת על תקן השמיעה העיוורת של "דה וויס", כבר נחטף מתחת לאפה על ידי "מאסטר שף". אפשר לנחש שלא מעט קללות רצו במסדרונות רשת באותו היום שבו התגלה של"מאסטר שף" הוסיפו את שלב הטעימות העיוורות.
אבל זה לא מה שבאמת משנה את גורלה של "משחקי השף", לא רק אסף גרניט יכול לצטט את פילוס ולומר "צ'עמם לי". "משחקי השף" משעממת כרגע. יכול להיות שבהמשך, אחרי שלב האודישנים, האישיויות של השפים וה"נבחרת" באמת יצברו איזה משקל טלוויזיוני שיגרום לנו להכניס אותה לתפריט הטעימות הטלוויזיוני שלנו. אבל כרגע היא לחלוטין לא ברורה אם השופטים פטורים מסיפור החיים המשעמם והלא רלבנטי של המשתתפים, אז למה אנחנו צריכים לסבול אותו? ומה הזגזוגים המשונים האלו בין הצגות מבויימות להחריד ונטולות כל עידון של חלק מהמשתתפים ובין איזה סימון ווי הכרחי לאחרים? מירי בוהדנה, שוב, מה תפקידך בכוח? ולמה הכל כל כך איטי וכבד? לא טעים.
חייבים לומר פעם נוספת, שאם להתייחס לליהוק השופטים ולפוטנציאל שלהם בלבד, "משחקי השף" יכולה להיות האחות האקסטרימית והממזרית של "מאסטר שף", אבל לשם כך כל המסגרת שמסביב להם תצטרך להתארגן מחדש, להתאפס על עצמה, ואם היא תצליח לעשות זאת אחרי שלב האודישנים ולזכות באמון הצופים, אפשר יהיה לדבר על איזושהי סוג של תחרות אמיתית.
מה חשבתם על "משחקי השף"? ספרו לנו בפייסבוק