לפני כמאתיים שנים, יצאו שני האחים הגרמנים ווילהלם ויאקוב גרים למסע של איסוף מעשיות פולקלור ברחבי גרמניה. הם הכירו לעולם כמה מהאגדות היותר קאנוניות, כגון סינדרלה, שלגייה, הנזל וגרטל, עוץ לי גוץ לי, היפהפייה הנרדמת ועוד רשימה ארוכה של סיפורים שהפכו, בתיווך של השנים ו-וולט דיסני, למעשיות חביבות עם סוף טוב ובצבעי טכניקולור. מי שקרא את הסיפורים המקוריים של האחים בני המאה ה-17, יודע שלא הכל ורוד בתחומי היער השחור, וכי העולם מלא במכשפות מרושעות, צפרדעים מרקדות, מעשי עוולה, סיפורי זוועה, אלימות ובעצם - כל מה שילדים צריכים בסיפור טוב לפני השינה.
"כישוף למתחילים", קובץ הסיפורים השני של הסופרת האמריקאית קלי לינק, מנסה לדחוק את רגלו בדלת אותו עולם אגדות אפל וחסר חמלה. במבט ראשון נראה כאילו הוא המועמד האידיאלי לכך. עשרה סיפורים קצרים מכיל הקובץ הזה, וכל אחד מהם מבעית יותר מרעהו. מה אין לנו כאן? מכשפה רצחנית, בית רדוף, זומבים, רוחות רפאים, מסע בזמן, שיחות עם השטן, כל אחד מהנושאים הללו יכול לאכלס בקלות רבה מעשייה מהסוג שהיה גורם לאחים גרים לשלוף את קסת הדיו והנוצה ולשרבט במרץ רב כשפיהם פעור מהלם הזוועה שניחתת עליהם.
האימה שמתלווה לכמה מסיפוריה יכולה להשאיר את הקשוח שבקוראים עם תחושה לא נעימה המזדחלת לה במעלה הגב. לא מדובר באימה קלאסית בסגנון סטיבן קינג או אדגר אלן פו. סיפורי האימה של לינק מגיעים הישר מבית מדרשו המבעית של ה.פ. לאבקראפט, שחתימת ידו המצמררת מורגשת בהם בכל משיכת מכחול הצובעת אותם בגוונים אפלים.
אבל לאבקראפט אינו מקור ההשפעה היחיד שלה. למעשה, חלק ניכר מסיפוריה של לינק נראים כפי שהייתם מצפים מפרי האהבים של אמן האימה האמריקאי עם וויליאם בורוז וניל גיימן, בעוד שבסיפורים אחרים נראה כאילו משתלטת עליה רוחו של אחד מהם, ומובילה אותה לכיוון מאוד מסוים המתאים לסגנונו של אחד מהשלושה. בנוסף, אם במודע ואם לא, במקביל לנטייה הסיפורית הזו לינק מאמצת אל חיקה את סגנונות הכתיבה השונים של השלושה בהתאם לסגנון הספרותי- אם זהו התיאור הקר והאגבי האופייני כל כך ללאבקראפט בסיפורי האימה שלה, אם זוהי הכתיבה המתחכמת והמודעת לעצמה של גיימן כאשר היא תוקפת את עולם הפנטזיה המודרנית ואם זוהי הכתיבה הסוריאליסטית / אסוציאטיבית של בורוז כשהיא מנסה את כוחה במחוזות ההזיה.
כך מתקבל בסופו של דבר אוסף סיפורים סכיזופרני, שלא מצליח לשמור על אחידות לאורכו, לא ברמת הכתיבה, לא ברמת הסיפורים ולא ברמת המתח הנלווה להם. בנוסף, הבלבול הרב שהספר לוקה בו גורם לכך שלעתים נראה כאילו הכותבת עצמה לא יודעת מה הוא הסיפור אותו היא מנסה לספר. כסופרים רבים המתמחים בז'אנר הסיפור הקצר, הבעיה העיקרית של לינק היא בסיומם של הסיפורים. התחושה היא לעתים כי הסיפורים שלה נקטעים באמצע, בעוד במקרה של סיפורים אחרים התחושה היא כי הם מעולם לא התחילו. כשהיא נותנת לעצמה את החופש לגלוש אל מחוזות הסוריאליזם היא מאבדת לחלוטין את האחיזה שלה במציאות ויחד עמה את האחיזה בנרטיב העלילה שלה, ובתוך כך גם את הקוראים.
דווקא כשהיא שולפת לרגע את ראשה מעולם ההזיות הסוריאליסטי שלה ונוחתת עם שתי רגליה על הקרקע היא מצליחה לייצר את האימה האמיתית והטהורה ביותר. דווקא כשהיא עוזבת לרגע את השטיקים והטריקים ומניחה לרגע את לוח הסיאנס וקלפי הטארוט, היא מצליחה לכתוב סיפורים מהסוג שגורם לקורא להרהר בהם רגע או שניים לפני שהוא ממשיך הלאה בשגרת חייו. אך למרבה הצער הרגעים הללו נדירים.
כישוף למתחילים / קלי לינק, בתרגום דבי אילון, הוצאת בבל, 331 עמודים