פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פופ לוק 60: הFאנק חזר לעיר

      מניו אורלינס בשנות ה-40, דרך ג'יימס בראון ועד האלקטרוניקה של ימינו – הFאנק החליף צורות, אבל לא מת. הקאסט של רוני פיאלקוב עם כמה דוגמאות טריות שיזיזו לכם את התחת

      Pop Lock #60 by Wannabeats on Mixcloud

      להורדת הקאסט
      לעמוד הקאסט
      קפצו ל"החיים בלופ" של יותם אבני, אחיו של "פופ לוק"
      הבלוג של פופ לוק
      דברו על הקאסט בפייסבוק שלנו

      בעולם מוזיקלי שנמצא לנצח בתנועה מתמדת, זורם מטרנד לטרנד, מכתיר כוכבים חדשים וזורק אותם לפח, מתעדכן ומתפתח רק כדי לעשות סיבוב לאחור ולהביא אותה ברטרו, ישנם כמה דברים קבועים שלעולם לא משתנים. לדוגמה, מיק ג'אגר. לדוגמה, הנוסחה ללהקת הבנים המושלמת. לדוגמה הFאנק: מהמקורות שלו בסאב-סהרה, דרך ניו אורלינס בשנות ה-40 והרוקנ'רול של ליטל ריצ'רד בפיפטיז ומשם ללידתו הרשמית תחת ניצוחו של ג'יימס בראון בעשור שלאחר מכן, הFאנק – בגדול כינוי לריח גוף רע – תמיד ממשיך להמציא את עצמו מחדש, להשפיע על וליצור ז'אנרים חדשים, לעולם לא מאבד את חשיבותו המכרעת למוזיקה הפופולרית של ימינו.

      אם זה ה-P-Funk של ג'ורג' קלינטון או ה-G-Funk של ד"ר דרה, מהאפרוביט של פלה קוטי ועד לדיסקו של הסבנטיז, מהולדת ההיפ הופ בברוקלין על יסודות של סימפולי Fאנק, דרך הברייקביט והביגביט של אנגליה, מתחילת ימיה של האלקטרוניקה כפי שאנחנו מכירים אותה ועד ל-UK Funky של ימינו, הוא תמיד שם. הרוח החיה שלו, המקצב המרובע, הבאסים הקופצניים והגרוב החצוף והשובב שלו הם מקור השראה בלתי נדלה; משהו בסיסי בכל מוזיקה שמחפשת להרקיד, להזיז ישבנים ולעשות את זה עם חיוך קטן בלב. הקאסט הפעם מתייחס לFאנק במהותו הזו, עם מוזיקה שבהחלט לא נופלת להגדרה הקלאסית של הז'אנר, אבל מתכתבת איתו בכל קטע וקטע.

      ד"ר דרה (GettyImages , Frederick M. Brown)
      כן, גם הוא כזה. ד"ר דרה (צילום: Frederick M. Brown, אימג’בנק, Gettyimages)

      מקום אחד שבו הגרוב פורח בשנה האחרונה הוא יציר כלאיים צעיר של ההאוס והבייס עם נטיה עזה לפופיות. קראנו לזה כאן בשם הלא מחייב היפסטר בייס כבר לא מעט פעמים, ומדובר בתחום הקרוב מאוד לליבה הפועם של מערכת פופ לוק, וזוכה למעט מדי ייצוג בסצינה המקומית. סיבה אחת לכך היא המתיקות. כן, מתיקות. היוצרים של ההיפסטר בייס לא מתביישים לארח זמרות שבקונסטלציה אחרת יכלו לככב בלהיטים נוראים בלב המיינסטרים, לא בוחלים ברימיקסים לקטעים שמככבים בתחנות הרדיו הירודות ביותר, ולא מתעניינים בפוזה הקשוחה, בארשת הפנים הרצינית ובאפאתיות שמאפיינות את הסאונד התל אביבי. כאלה כאן הם הרימיקס של Danny T ל-Breathe של אנה לונואו, הקטע של TCTS, מהשמות היותר מעניינים שצצו לאחרונה, בו הוא נותן את הגרסה שלו לשיר של שלישיית הבנות המצליחה Haim שפרצו בשנה הקודמת וגרסה של Jayko לקטע הכי כיפי של ביונסה מתוך אלבומה האחרון.

      עם לוגו פייסבוק- ביונסה על השטיח האדום בטקס הגראמי ינואר 2014 (GettyImages , Jason Merritt)
      גם לה מגיע. ביונסה (צילום: Jason Merritt, אימג’בנק, Gettyimages)

      גם לצד המטונף של הסקאלה יש מקום כאן בקאסט, עם אוסף חדש של הלייבל סאונד פלגרינו, שנותן כבר כמה שנים טובות במה לסאונד שפורח בצרפת לאחרונה. עם יחסי אהבה-שנאה שנמשכים מאות רבות של שנים, הצרפתים הם כנראה בין הראשונים להיות מושפעים מדברים שקורים אצל שכנתם בריטניה, ובסאונד פלגרינו מוצאים יוצרי ענק כמו טקי לטקס, במבונו ודוסטר מקום לתת למוזיקת הבייס המעולה שלהם לפרוח. באוסף החדש אפשר למצוא דווקא מיקס של יוצרים מכל מיני מקומות, ביניהם חבר'ה מלב ליבה של הסצינה הבריטית כמו בוק בוק, או סינג'ין הוק הספרדי, וגם מקומיים כמו קרקבוי וז'אן ניפון, שאחראים לקטע שכאן במיקס, "Ligne Onze", אותו נתנה להורדה בחינם הסנדקית אנני מאק לפני שבוע, במסגרת Free Music Mondays שלה – מוסד שכדאי מאוד לעקוב אחריו. וגם לדבר האמיתי יש לנו ייצוג, הישר מאחד הכוחות הגדולים בסצינת הבס הבריטית: קטע של טוני טוקיו מתוך אי.פי חדש בלייבל קיקס אנד סנרז של רוסקה (שביקר כאן ממש לפני שבועיים ונתן חתיכת סט היסטרי של באסים מכל צורותיהם ולדורותיהם). לקטע קוראים "Reverse Running Man", שהוא, כמובן, אחד ממהלכי הריקוד הבסיסיים, הקלאסיים והמרשימים ביותר שיכול ערס בריטי ממוצע לבצע, המדמה, ובכן, איש רץ לאחור. גגלו את זה ביוטיוב (ואם זה עוד לא ביטוי לגיטימי – אז הגיע הזמן).

      וגם לצד היותר פשוט של הפאנק יש לנו כאן ייצוג, עם הקטע הפותח של הקאסט, רימיקס של ג'יימס קרד לקטע של הצמד הותיק Gavin & Robbie Hardkiss בעל השם המאד מדויק "RetroactiveFuturisticPsychedelicFunkBump". הסופר צמד The 2 Bears המורכב מ-Raf Rundell, איש חשוב היושב על הצומת שבין ברלין ללונדון מאחורי הלייבל הענק Greco-Roman, וג'ו גודרד, חבר הוט צ'יפ שיצר לעצמו קריירה אישית מצליחה במיוחד בהאוס, נותן כאן רימיקס נינוח בן תשע דקות ל-John Wizards. Soul Clap, צמד המופלעים מבוסטון שלעולם לא מאכזבים, עושים זאת שוב עם אי.פי חדש בן שלושה קטעים בו הם מצליחים, כמו תמיד, להקסים עם הגרוב האיטי שלהם, להפנט ברפטטיביות ולפנק במלודיות פשוטות ואפקטיביות. סך הכל, כשחודש אחד מאחורינו, נדמה ש-2014 מתחילה לצבור תאוצה, ובגדול. נראה שאפשר להתרווח לאחור – הולכת להיות עוד שנה של מוזיקה מעולה. אתם מוזמנים לעקוב – אנחנו מבטיחים לדווח.

      הטראקליסט המלא:

      00:00 - Gavin & Robbie Hardkiss - RetroactiveFuturisticPsychedelicFunkBump (James Curd Remix) // Whiskey Pickle Records
      05:30 - Anna Lunoe - Breathe (Danny T Remix) // Fool’s Gold
      09:00 - Tony Tokyo - Reverse Running Man // Roska Snares & Kicks
      13:00 - Haim - Forever (TCTS Remix) // Sundcloud
      17:00 - Beyonce - Blow (Jayko’s Sexual Booty Edit) //
      21:00 - John Wizards - Muizenberg (The 2 Bears Remix) // Planet Mu
      27:00 - Tomalone - That Much (Nightdrugz Remix) // TCHEAZ
      30:00 - Crackboy & Jean Nippon - Ligne Onze // Sound Pellegrino
      34:30 - Fasika - Renaissance (Aerotique & ShippeD Remix) // Sinn Musik
      40:00 - Lucatwana - Bluestown // Bad Life
      45:00 - Motif - Silicone Serenade // Love Dose
      51:00 - Soul Clap - Track 3 // S.C Records
      56:30 - Pompeya - Tropical (Mind Fair Totally Tropical Remix)// No Shame