בשנות השמונים הגיעה לטלוויזיה "משפחת קוסבי" (The Cosby Show), ל-NBC הלבנבנה ועשתה היסטוריה לא רק שהצליחה להתחבב על הקהלים האפרו-אמריקאיים, היא קנתה לה מקום בלבם של כלל הקהלים האמריקאים. שמונה עונות שרד הסיטקום הכל-שחור הזה, והוא זה שסלל את הדרך לתוכניות נוספות כמו למשל "הנסיך המדליק מבל אייר". הקסם שהצליחה לייצר "משפחת קוסבי" הוא לא כזה שצריך לבדוק יותר מפעמיים את התחתית הכפולה של המגבעת שלו משפחת קוסבי היתה טלוויזיה על שחורים שנעשתה ללבנים. זה לא בדיוק "תסתכלו עליהם ותראו אותנו", אבל זה בהחלט היה "תסתכלו עליהם הם כמעט כמונו!".
וכל זה בשביל לדבר על "מייקל" הסיטקום החדש של מייקל ג'יי פוקס שהוא סיטקום על חולים שנעשה לבריאים. כזכור, מייקל ג'יי פוקס, שתמיד היה זה שאמריקה אוהבת לפרוע את שיערו בשובבות, חלה בפרקינסון בגיל צעיר להבהיל, ופרש מ"ספין סיטי" לאחר שתופעות הלוואי והרעידות הלא רצוניות שלו החלו להפריע לו בעבודתו. פוקס שתמיד היה הדארלינג של אמריקה, התמודד באומץ עם שינוי הדימוי הציבורי שלו, הפך לדובר פעיל של המחלה והופיע בכמה תפקידים קטנים שהפרקינסון היה חלק מהם, ביניהם תפקיד מצוין ב"האישה הטובה", כעורך דין מניפולטיבי שמשתמש במחלתו כדי לסחוט נקודות בבית המשפט.
ב"מייקל" הפרקינסון הוא לא חלק מהתפקיד, הוא התפקיד. ג'יי פוקס מגלם את מייק הנרי, שדרן חדשות אהוד שלאחר שגילה שחלה מחליט לפרוש ולהיות אבא במשרה מלאה. הוא נשוי לאישה נהדרת וסובלנית (בטסי ברנדט, היא מארי מ"שובר שורות"), יש לו שלושה ילדים בלתי נסבלים ומקסימים בו זמנית, ואחות רווקה ובעייתית בדרכה המקסימה. חוץ מכל זה, מייק הנרי כמובן, ממש כמו ג'יי פוקס עצמו, הוא אהוב, חיובי ונקי מכל דופי וכולם כולל כולם מתגעגעים שיחזור למסך הקטן.
בלי יותר מדי שהיות, הפרקינסון הופך להיות "בעצם לא כזה ביג דיל" והוא חוזר לעבודתו כמגיש החדשות. ולא שיש לומר בהכרח שהפרקינסון הוא כן כזה ביג דיל, אלא שריח חזק של כביסה עולה מהסדרה שהיתה אמורה לטפל בנושא שלא פשוט ליישב אותו בתוך המבנה האידילי של המשפחה המוצלחת והשרוטה-באופן-חינני. אבל "מייקל" שלמעשה נושאת בארה"ב ממש את שמו של מייקל ג'יי פוקס כ"שואו" שלו, לא באמת טובלת את הרגליים בתוך האמת, ואחרי כמה בדיחות פרקינסון שמגרדות בזהירות את עולם ההומור השחור, הסדרה מוותרת על התשלום הסמלי הזה וחוזרת להיות סיטקום חביב וחסר ייחוד לכל המשפחה.
בימים האחרונים מתנודדת חרב מעל לצווארה של הסדרה, ונראה שאפילו את מכסת פרקי העונה הראשונה לא יסיימו לצלם, ולמרות האהדה הגדולה לפוקס, זה לא מפתיע. שתי מגמות טלוויזיוניות שונות התנגשו ראש בראש ב"מייקל" האחת היא טלוויזיה שמהונדסת כדי לא להכביד, לא להעיק ולהשכיח. והשנייה היא טלוויזיית "בואו נדבר על השיט הזה", בתוכה אפשר להכניס את הסדרות שמעמתות את הצופים עם מה שהם רוצים להדחיק ולטאטא. הן כמובן לא מוכרחות כולן להיות "שובר שורות" או "מזל סרטן"; גם "לואי" של לואי סי. קיי. יכולה לטעון להגנת "אמת דיברתי".
אבל "מייקל" לא החליטה מה היא, ונדמה שלמייקל ג'יי פוקס לא נעים היה להעיק עם הפרטים הלא פוטוגניים של הפרקינסון. כמו "משפחת קוסבי" בזמנו, שיצרה סדרה על שחורים עבור לבנים, גם כאן ניסו יוצרי הסדרה להבליע את הפיל שבחדר אל תוך העיצוב הכללי זה? זה לא איש חולה, תראו אותו הוא עושה כל מה שכולנו עושים ואפילו טוב יותר! זה אולי נכון, או נכון באופן חלקי. אבל העובדה שמייקל ג'יי פוקס הוא איש אמיץ שבחר בחשיפה ולא בהסתגרות, עדיין לא הופכת את הטלוויזיה שלו לטובה.
"מייקל" משודרת בימי א' בערוץ yes קומדי
מה אתם חשבתם על "מייקל"? ספרו לנו בפייסבוק