פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חדשות בהפרעה" מצחיק ופרוע, ועדיף לצפות בו לאחר "Anchorman"

      מפיצי הסרטים שפספסו בזמנו את "Anchorman", מנסים לפצות עם הפצת סרט ההמשך "חדשות בהפרעה". המעריצים לא יודעים נפשם, ואלו שעוד לא צפו - עדיף לבוא מוכנים

      "חדשות בהפרעה" מצחיק ופרוע, ועדיף לצפות בו לאחר "Anchorman"

      בפוסטרים של "חדשות בהפרעה" בארץ תמצאו הכרזה על "נבחרת החדשות המופרעת בעולם", וגם את פניהם של וויל פרל, סטיב קארל ופול ראד. מה שלא תמצאו בהם הוא את המספר 2. זה משונה, משום שברבים מהפוסטרים האמריקאים של הסרט זה כל מה שיש: גיבורי הסרט, והספרה 2. יותר מזה לא צריך.

      כמובן, "חדשות בהפרעה" הוא בעצם "Anchorman 2". אלא שהסרט המקורי, "Anchorman" מעולם לא הוצג בארץ בקולנוע (בוידאו הוא קיבל את השם העברי "הרי החדשות"). לשווק סרט המשך בלי שהקהל יכיר את הסרט המקורי – זה אתגר בפני עצמו, ובמקרה הזה הוא מסובך עוד יותר מהרגיל: ""Anchorman הוא יותר מסרט – הוא אגדה. הסרט הזה, שהמפיצים בארץ לא מצאו ראוי להקרנה, הוא קאלט לכל דבר; במשאלים בשנים האחרונות הוא נוטה להיבחר לאחת הקומדיות הטובות של כל הזמנים, וכל כך הרבה משפטים מתוכו הפכו לממים או מטבעות לשון באינטרנט ("That Escalated Quickly", "I love lamp", "Stay Classy"). "Anchorman" הוא סרט שמתחיל כסאטירה על עולם החדשות המצולמות, ובנקודה כלשהי יורד מהפסים לגמרי והופך לטירוף טהור וחסר רסן. העניין עם קאלט הוא שאי אפשר להסביר אותו. מי שבקטע – צוחק. מי שלא – מפהק. ‏

      חדשות בהפרעה (יח"צ)
      כמו שובו של ישו. או לפחות של סימבה. מתוך "חדשות בהפרעה" (צילום: יח"צ)

      אז כשמגיע, כמעט עשר שנים אחרי המקור, סרט ההמשך – זהו אירוע שני בחשיבותו רק לשובו של ישו או סימבה. "2", זה כל מה שצריך לומר. מלבד בארץ, כאן צריך למכור את מגיש החדשות האגדי רון בורגנדי לאנשים שמעולם לא שמעו עליו, וזה קצת כמו לנסות להסביר מי הוא הדמות החדשה והמבטיחה, הסוכן החשאי ג'יימס בונד. "Anchorman 2" הוא במידה רבה מכתב אהבה למעריצים שלו: לקחו את הסרט הראשון, ועשו את אותו הדבר - רק יותר גדול ויותר מופרע. דברים קטנים ומוזרים שעבדו בסרט הראשון מורחבים כאן ונעשים בקנה מידה גדול הרבה יותר.

      רון בורגנדי (וויל פרל) היה מגיש חדשות בתחנה מקומית בסן דייגו, שהאמין באמונה שלמה בצדק, בחירות, באמריקה ובכך שהשיער שלו נראה ממש מצוין וכל אישה בסביבה רק מחכה להזדמנות לקפוץ עליו. הוא לווה בצוות נאמן של שדרנים זוטרים, בינהם החזאי בריק (סטיב קארל), שעל פי המדידות האחרונות ניחן באותה רמה של פעילות מוחית כמו עציץ בזיליקום. אחרי שעברו הרפתקאות רבות ומוזרות בעיר מכורתם, בסרט הזה הם מוזמנים לניו יורק הגדולה כדי להשתתף בניסוי מוזר – תחנת טלוויזיה שתשדר אך ורק חדשות, 24 שעות ‏ביממה. ואם אין מספיק חדשות? צריך להמציא אותן. הסרט מנסה כאן קצת סאטירה על ערוצי ‏החדשות האמיתיים – שהפכו מזמן לערוצי פרופגנדה, ריאליטי, או סתם מריחת זמן - אבל לא עושה ‏שום דבר שלא קיים כבר באופן מופרך עוד יותר בפוקס ניוז או ב-‏CNN‏. וחוץ מזה, עם כל הכבוד, ‏הסרט הזה הוא לא, ולא אמור להיות, סאטירה אינטליגנטית. הוא סרט עם ניסים ונפלאות. הסיפור קיים בקושי, כתירוץ חלש לקישור בין סצינה אחת לאחרת.

      רון בורגונדי (יח"צ)
      לוקח זמן להתרגל להיגיון העקום. מתוך "חדשות בהפרעה" (צילום: יח"צ)

      לא שאי אפשר ליהנות מ"חדשות בהפרעה" גם בלי להכיר את קודמו – הוא סרט מצחיק, בלי ספק, גם בלי תלות בעבר, אבל לוקח זמן להתרגל לסוג ההיגיון העקום שלו, לאישיות של רון בורגנדי שדרן החדשות האגדי וצוותו האגדי לא פחות, לפטריוטיות האמריקאית והפומפוזיות הבלתי מוגבלת שלהם. הסרט הוא ארוך הרבה יותר מהסרט הראשון, ולכן גם פחות מפוקס: אפשר היה לגזום עוד ולהפוך ‏אותו לחבילה מהודקת הרבה יותר של צחוקים.‏ הכי טוב: לצפות קודם ב"הרי החדשות", ואם אתם מאוד צוחקים ורוצים עוד – להמשיך לקולנוע ל"חדשות בהפרעה".

      האם תלכו לצפות ב"חדשות בהפרעה"? ספרו לנו בפייסבוק

      הדמויות השונות של הענק הקומי וויל פארל: לקראת "חדשות בהפרעה"