קורדרוי 79: מי לא רוצה להיות אלכס טרנר?

אז מרץ הגדול כבר פה, והוא רק בתחילתו. מיד האלבומים שהבטיחו וגם מקיימים, אבל הנה עוד כמה שמות שיעלו ויבואו בשבועות הקרובים: אלבו, בלאק ליפס, פרפקט פוסי (שיר חדש כאן בהמשך המדור), דה וור און דראגס, פיוצ'ר איילנדס, ג'וני קאש ודה הולד סטדי. הכינו את ימי המחלה.

את החגיגה פותחים בצורה נפלאה וויילד ביסטס עם "Present Tense", אלבום שכבר מסתכל מהצד בכיף שלו ורואה איך כל העולם מתחרה מי יעוף עליו יותר. אז אני אמנם לא שותף להיסטריה, לא מדובר ב"קלאסיקה", אבל אני אכן מבין את כוח המשיכה שלו. הרביעי של הרביעיה האנגלית הוא יצירה חדה, מעודכנת ומאד מושקעת, כזאת שמושכת אותך אליה בעדינות ומתגלה כחכמה ועמוקה יותר ממה שנדמה במבט ראשון. יותר מזה: הוא מצטרף למגמה מבורכת שצוברת תאוצה דווקא בניגוד לרוח הזמן: "Present Tense" הוא אלבום במובן המקורי של המילה - עגול, שלם, מלא בפרטים, כזה שדורש האזנה רציפה מתחילתו ועד סופו, עדיף בפרטיות. וויילד ביסטס תמיד היתה להקה מאד מיוחדת, והמעמד הזה מתחזק כאן לרמת הלהקה החשובה. קשה שלא לחשוב על רדיוהד לאורך ולרוחב 40 הדקות של אלבום הפופ המאד אנגלי הזה, למרות שעשיתי מאמצים כנים.

היידן ת'ורפ הוא כותב מוכשר ומורכב, אולי חידתי מדי לפעמים, וגם הפעם הוא לא מחפף. כשהמילים האלה, הלעיתים פוליטיות - שהפרשנות שלו אותן היא לא פעם שונה מזאת של המבקרים שבונים עליהם תילי תילים של משמעויות ואג'נדות - עטופות במוזיקה ממש ממש יפה, צריך להקשיב. "אל תבלבלו אותי עם מישהו ששם זין", הוא שר ב" "Wanderlust, השיר הנהדר שפותח את האלבום, אבל הוא משקר כמובן. הוא לגמרי שם זין.

האלבום הזה הוא הפתעה ענקית. לא רק שהוא מצוין, לא רק שהוא לא נשמע כמו סתם ערבוביה של השפעות אלא כבכורה של להקה שיודעת מה היא רוצה מעצמה, גם הוא, כמו "Present Tense", מתגלה כיותר מסתם אוסף אקלקטי של שירים. ולעומת חבריהם למולדת הישנה וויילד ביסטס, איגלז לא הורגים אותך ברכות, אלא יורדים ישר לגליץ' לברך. החמישיה החוליגנית הזאת מלידס עושה Pאנק מצית זכרונות שנתקע לך בראש ומכריח אותך לשוב אליו לכפכוף נוסף. חגיגת רוקנרול משמעותית ומשמחת ביותר.

על הנייר, יש לא מעט סיבות לשנוא את האלבום הזה. לא אשקר, ואני מקווה שגם הלהקה לא משקרת לעצמה: מדובר במחווה (ואני עדין) לאינטרפול ולנשיונל. אז למה לעזאזל אני חוזר אליו כמו אל גילטי פלז'ר מפוקפק? כי את מה שהיא עושה החבורה הלוס אנג'לסית הזאת בעלת השם האנטי-חיפוש-בגוגל עושה מעולה, והבכורה שלה, "El Prado", היא 54 דקות של שירים שמתרוצצים במוח כמו כדור במכונת פינבול ומזנקים מהתת מודע שלך בצורת זמזום לא נשלט. בראדלי קרטר הוא - בטובתו ושלא בטובתו - קצת מאט ברנינגר וקצת פול בנקס, אבל שירים הוא יודע לכתוב ולהגיש, ובעולם מקביל הוא בטח מפרק אצטדיונים. Leave the Door Open"" כבר כיכב כאן, והנה עוד מנה, שבטוח תולאם - כמו שאר האלבום - על ידי איזו אנטומיה של גריי כזאת או אחרת בקרוב.

"Atlas", האלבום השלישי של ההרכב מניו ג'רזי, הוא אלבום יפה, ואני מחבב אותו, אבל הוא סובל מאותה תסמונת שממנה סובלים לא מעט אלבומים אחרים מז'אנר האינדי הרך: הוא יותר מדי אווירה ופחות מדי תוכן. במילים אחרות, הוא נעים מדי. ככזה, הוא מעולה כפסקול לנסיעות ארוכות, ואולי גם כמלווה לחלומות בהקיץ, אבל עומק רגשי משמעותי אין בו. מה יש בו? פופ גיטרות רב שכבתי שבלבו נוסטלגיה וגעגועים.

למרבה הצער הווקמן הודיעו על הפסקה לא קצובה בזמן בפעילות שלהם, אבל המילטון לייטהאוזר, הסולן והלב של הלהקה, לא מבזבז פנאי וכבר במאי הקרוב יוציא אלבום סולו ראשון, "Black Hours". זה הסינגל הראשון מתוכו, שפונק בוידיאו מושקע, ולמרות שלפתע לייטהאוזר כבר לא עגמומיקו והשיר לא ממלא את החלל שהותירה מאחוריה להקת האם, כמובן שנחכה בציפיה דרוכה לאלבום המלא.

אני אוהב (את) פרפקט פוסי, שכבר זכו כאן ליחס חם ומלטף. האלבום המלא של הלהקה מסירקיוז בהובלתה העצבנית של מרידית' גרייבז יגיע בשבוע הבא, קוראים לו "Say Yes To Love", והנה שיר שהוא הפורפליי המושלם. האם פרפקט פוסי הם הג'פנדרוידס של השנה?

קטע מפתיע לטובה באיכותו ובPאנקיותו של דילן באלדי וחבורתו, מתוך האלבום החדש שלהם, Here and Nowhere Else"", שייצא בתחילת אפריל.

האורוולז יוציאו אלבום חדש הקיץ, השני של הלהקה הצעירה מאילינוי, והנה גיחה ראשונה אליו. רוח נעורים וכו' + קצת ווייט זומבי + סולן מקריפ.

האם כבר התייחדתם עם "Morning Phase" של בק? חבל על כל דקה שלא. בשבת האחרונה חזר האנסן ל"סאטרדיי נייט לייב", וביצע את השיר המושלם הזה.

כשאומרים צנון מרגישים את הלשון. כשאומרים קינגז אוף ליאון מרגישים חופש. קליפ חדש לאחד מהשירים היותר טובים מהאחרון שלהם, "Mechanical Bull".

כשאומרים בצל מקבלים תאבון. כשאומרים ארקטיק מאנקיז מרגישים קנאה. קליפ חדש גם לאלכס טרנר וכנופייתו.

בשבוע הבא יתחיל באוסטין פסטיבל SXSW המעולה, וכמו בכל שנה האתר NPR מציע להורדה בחינם אוסף של 100 שירים מאת 100 מהאמנים הכי שווים שיופיעו באירוע (יש יותר מ-2000), בסך הכל 6 שעות של מוזיקה. תתחילו כאן.

קאבר נאה פלוס של הרכב הסינתפופ הסקוטי צ'רצ'ז, בראשותה של לורן מייברי החמודה, ללהיט של הארקטיק מאנקיז.

ובפינת הביזאר אבל תמשיך: הבוס עושה כבוד ללורד במהלך הופעה שלו בניו זילנד. קינג בי.

בדיוק עשור חלף מאז יצא אלבום הבכורה של טי וי און דה רדיו, Desperate Youth, Blood Thirsty Babes"", ו"Staring at the Sun" הוא עדיין שיר מושלם, כזה שתמיד יזרוק אותי מהצליל הראשון שלו חזרה לאותם ימים מעורפלים. מאז הניו יורקים המעוטרים הוציאו עוד שלושה אלבומים - כולל "Dear Science" הנפלא, וחבר הלהקה דייב סיטק התפתח להיות אחד מהשמות הכי מבוקשים וחשובים בעולם המוזיקה. כיום הם עובדים על אלבום מספר חמש.