אמש, בערוץ 2, בין השעה 21:00 לשעה 23:00, אמרו לנו המון המון מילים, אף אחת מהן לא חשובה. דיברו על ייצוגיות, וערכים, וכוח רצון, ודרך; במיוחד חזרה על עצמה שוב ושוב המילה המתעתעת "דרך". רוברט פרוסט כתב פואמה שלמה על המילה הזו; שנזרקה אמש כלאחר יד כדי לבטא כמה שבועות בהם 20 נערות למדו ללכת על עקבי סיכה עם יד על המותן. איזה קשקוש מקושקש.
תחרות מלכת היופי היא תמיד מופע מייאש של עילגות והעמדת פנים. "אנחנו לא מחפשים רק בחורה יפה", אומרים שנה אחר שנה אחר שנה. אנחנו מחפשים גם מישהי שיש לה בלה בלה בלה פיהוק. בשביל מה להמשיך את המשחק הזה, מלא החשיבות העצמית? מחפשים נשים צעירות חדורות מטרה ובעלות אג'נדה למטרות עידוד לכו לבנות שירות לאומי, למתנדבות בבתי חולים, למדריכות נוער, לפעילות חברתיות. מה, לא? זה לא בדיוק מתאים? קצת צלוליטיס פה ושם? ושיער קצוץ לפעמים רחמנא ליצלן? אוה. אני מבינה.
אז לא, לא מחפשים שום ערכים ואג'נדה. מחפשים מישהי שנראה יפה בבגד ים. שהצליחה לדקלם בלי להתבלבל את סיפור החיים הקצת-עצוב-אבל-לא-מדי שלה. הוא "מה שנותן לי את הכוח" וגם "מה שלימד אותי שדברים לא באים בקלות" ואסור לשכוח שהוא "ביגר אותי והראה לי שאם אני אעבוד קשה" ושאר השטויות הגנריות שכולן אומרות, תמיד. הבדיחה השחוקה על "שלום עולמי" לא התחלפה במשהו טוב יותר. אולי אפילו גרוע יותר איזו כנות מזוייפת, איזו השתנקות מרוגשת שהתאמנו עליה מול הראי.
"אישה יכולה להיות גם מישהי עם שמלות, שמתאפרת, ומצד שני גם מישהי ששואפת למקצוע וקריירה. זה לא כמו פעם". אמרה בשנת 1956 אחת המועמדות המובילות בעשירייה האחרונה למלכת היופי, וזלין על שיניה כדי שהשפתיים לא יידבקו כשתחייך. סתם, זה היה ממש לפני כמה שעות בטלוויזיה שלכם. איך אפשר לקחת את המופע האנכרוניסטי הזה ברצינות כלשהי? איזו אישה צעירה סבירה בשנת 2014, במדינה שאינה מדינת עולם שלישי, תאמר דבר כזה בלי שזה יזקיף כמה גבות תמהות?
אחד הדברים המעטים שאפשר לומר לזכות העידן המהיר, הציניקני, שוחט הפרות הקדושות שאנו מתנהלים בו, הוא שהבולשיט צף גבוה יותר ומהר יותר. ושהדרישה לשקיפות הופכת להיות יומיומית. כל מה שמקיים את תחרות מלכת היופי הוא העמעום המכוון שהיא מתנהלת בו. יש בו כאילו-ריגוש, כאילו-תחרות, כאילו-תוכן וכאילו-שופטים. תחת העמעום הזה אפשר להעמיד פנים שמלכת היופי היא מלכה של משהו. תחת העמעום הזה עוד נשארת חשיבות כלשהיא לתארי פח כמו "נערת החן". ותחת האובך המוסרי הזה אפשר גם לטעון שהבחורה היפה ביותר באופן סובייקטיבי על ידי כמה שופטים, נבחרה בגלל תכונות האופי הטובות שלה ולא בגלל סימטריית מבנה העצמות שלה.
מה שצריך היה לומר למור ממן מלכת היופי לשנת 2014, ברוח השקיפות הנדרשת זה "בקרוב יתעניינו בך גברים שבועטים בכדור, וגם תוכלי ללבוש בגדים יפים למחייתך. חוץ מזה תלחצי המון ידיים בזמן הקרוב, אז תדאגי להתחסן נגד שפעת". עוד אפשר היה לומר לה שהרגע המרגש בחייה עד כה, היה פשוט צומת של המון המון תוכן שיווקי; המון המון כסף שמחליף ידיים; והמון מסחרה. המון מזל טוב.
מה אתם חשבתם על טקס מלכת היופי? ספרו לנו בפייסבוק