הכבשה דולי

האלבום החדש של אייל גולן, "ואני קורא לך", היה אמור לסמן את הקרוס אובר המלכותי שלו, שיתבצע בעבודה משותפת עם יוצר רגיש ואהוב על הישראליות העונה לשם ארקדי דוכין. גולן התעתד להיכנס למהלך הזה, ולצאת ממנו כשכוכבו הדורך ממופה בצורה שונה לגמרי.

אבל הקרוס לא הושלם. אחרי שיצא הסינגל הראשון והמשותף מהדיסק, "ואני קורא לך", הוחלט במטה אייל גולן לרדת מארקדי ולתת את המושכות בידיו של יעקב למאי, שהופקד על העיבוד וההפקה. הצליל של דוכין, עם זאת, נשמר ונשמע לאורך כל הדיסק, ובסופו של דבר נשארו באלבום חמישה שירים שהלחין, שהם חצי מהכמות הכללית, כך שלנו נותר רק לבדוק מה בדיוק לא עבד שם.

דוכין גם חצי ביצע עם גולן את "תחזרי", הסינגל השני, דואט שכתב להם שלמה ארצי, ו"תחזרי" הוא נקודת ציון טובה משום שהוא מרמז על המקום אליו עלול גולן להיגרר אם לא ישמור על עצמו טוב יותר. שירי לואו-טמפו מהסוג הזה שרווח באלבום ממצבים את גולן כמעין דיווה ממין זכר, כפיל של זמר קאנטרי מופק ומושקע יתר על המידה. אתה לא רוצה להיות שם. חרא של שיבוט.

ואייל גולן הוא הרי זמר שעושה טוב על הלב, משמח, כך שמעניין היה לראות איך תתמודד השותפות שלו עם דוכין כשתגלוש לתחומים היותר מקפיצים. ב"לאהוב אותך" שותל ארקדי את גולן בתוך הגרוב הסליזי המוקפד שלו. גולן, בצדק מצדו, נשמע לגמרי חסר אוריינטציה. הסטייל הזה, ששטף את אלבומו האחרון של דוכין, מגניב רק את ארקדי הנוכחי שאינו מסוגל להיפטר מכל מיני שטיקים שהם בהכרח לא מגניבים (אוטו טיונינג). דוכין נהנה ואוהב את זה עד כדי כך, שבסוף השיר הוא אפילו דופק קצת אם.סי בשביל החבר'ה ("והקיר ייפול ויתרסק/ כמו אפרסק").

הקרוס לא הושלם. גולן לא הרגיש בשל מספיק למהלך כפי שהוא היה אמור להתבצע. בסופו של דבר גם הוספו לדיסק איזה שניים וחצי שירי אייל גולן קלאסיים, לא שלאגריים במיוחד. ייתכן גם שנוצר חשש מוצדק מאופן התקבלותן של היצירות המשותפות עם דוכין בשוק החפלות התובעני.

גולן יכול להישאר בטריטוריות הישנות שלו, ולא מתוך שמרנות. הוא לא צריך להתאמץ להתחנף ולהישמע מיינסטרים, מכיוון שהוא הרי כבר הגיע לשם לבד ויצא מנצח. במקום להמשיך ולכפות בעצמו את סדר היום של המרכז, הוא ניסה באלבום הזה להנדס את עצמו להישמע אחרת. לפי דעתי, באמצע הוא הבין שזה לא ממש עובד, ומרגע זה העסק הפך להיות של מזעור נזקים.

אני הייתי לוקח את צביקה פיק להפיק את זה.