בית התקליט עם דני רובס

אלבום האי בודד שלי. בראין ווילסון המיוסר יוצר אלבום אישי מדהים בו חבריו ואחיו ללהקה משמשים בעיקר כתפאורה. מקבץ שירים יוצאי דופן, והיהלום שבכתר "God Only Knows". אם יש יצירת מופת מושלמת בכלל - האלבום הזה מתאים להגדרה כמו כפפה.

קובץ שירים מופתי של יוצר גאון שמסרב לציית לכללים ולמקובל, מלווה בשלושה נגנים מדהימים ומוקלט בהופעה ללא תיקונים, כשהקהל מתבקש לשמור על השקט בין השירים. עוצר נשימה. תקליט דרכים מופלא, ציני, אכזרי ופגיע עד כאב של אחד היוצרים האהובים עליי ביקום. ראיתי כבר כמה הופעות של ג'ו ג'קסון, ובכל פעם הוא מדהים אותי מחדש.

אלבום אישי וחכם, אחד מקבצי השירים הכי טובים של שלום
חנוך. חגיגת פרטים קטנים מוזיקלית וטקסטואלית, עטופים
בהפקה קשובה של לואי להב ובנגנים מעולים. התקליט הזה מסמן בשבילי תקופה של התפעמות מהמאהבים הגדולים של השפה והמוזיקה העברית. שלום חנוך הוא מהמסעירים שבהם.

האלבום האחרון שהקליטו לנון, מקרטני, האריסון וסטאר, סוג של אי של גאונות מוזיקלית בים מערכת היחסים העכורה ביניהם באותם שנים. המחרוזת בצד השני היא אחד משיאי המוזיקה בת זמננו לטעמי. הפקה מושלמת של ג'ורג' מרטין (אותו פגשתי ויצא לי לדבר אתו הרבה על האלבום הזה), אחד האלבומים שגרם לי להיות מי שאני.

יצירת מופת הופכת קרביים, קשה להאמין שהיצירה הבשלה והנועזת הזאת היא תקליט בכורה של אמן. הקול המלאכי והשירים המיוסרים מגדירים מחדש את המונח אמת אמנותית. יש תקופות שבהן אתה מרגיש שהעולם דועך לתוך אפרוריות מוזיקלית ואז בא דיסק ומטלטל אותך טלטלה עזה. זה מה שאלבום המופת הזה עשה לי.

אלבום האולפן השלישי והאחרון של שבעה מטובי המוסיקאים שהיו אי פעם בישראל, תקליט דמוקרטי יותר מקודמיו מבחינת חלוקת כתיבה, ושנון מאי פעם. חלוקת הקרדיטים של השירים מעידה על השקת כמה מקרירות הסולו הכי מפוארות ומעוטרות של אמנים ישראלים בעלי טביעת אצבע נצחית על המוסיקה בארץ הקודש.

סטינג מבוגר ומפוכח מנהל חשבונות קטנים ומבריקים מוזיקלית עם עולמו, והעולם סביבו. מקבץ נגנים מרהיב ופריחת הדובדבן של כתיבתו של גורדון סאמנר. יצא לי להופיע עם סטינג באחת מההופעות אחרי הדיסק הזה (!) ואפילו לקנות ממנו גיטרה.

המלחין הגדול ביותר בעיני, רגישות מופלאה לטקסטים ולמשקלים, ושילוב מפואר בין כתיבה קלאסית לשובבות של פופ. מהיפים בשירי ישראל אי פעם לטעמי. משהו בצניעות של האיש החכם הזה שידע להתאים רעיון למנגינה ולהיות צעיר ומרדן גם בשנותיו האחרונות, פורץ דרך, ותמיד מרגש עד דמעות.

אולי האלבום האישי ביותר שנכתב אי פעם, על ידי גדול כותבי המילים של כל הזמנים לטעמי. אלבום שנכשל מאוד מסחרית וגרם לסיימון לחפש דרכים אחרות, כמו "גרייסלנד" המופלא בזכות עצמו. סיימון חוזר באלבום הזה אל ילדותו הוריו נישואיו ופחדיו ועושה את זה באומץ ובכנות מעוררת הערצה.

תקליט מהפכני בו אריק איינשטיין הצעיר מגייס את כשרונו העצום של שלום חנוך הצעיר ממנו כדי להוליך מהפכת רוק במוזיקה הישראלית. השפעות בולטות של גדולי שנות השישים, וריח של חופש וחיפוש (ועוד ריחות חשודים אחרים...) עולים מהאלבום הזה. אחת הפניות החדות של המוזיקה בעברית. כמה הוא נצחי, הזמר המופלא הזה, וכמה הוא חסר.

הופעות קרובות של דני רובס:

25.3 - זאפה תל אביב
27.3 - קיבוץ גת
19.4 - זאפה ירושלים
16.5 - אמפי שוני (אורח מיוחד: מתי כספי)
26.6 - מוזיאון תל אביב

מה חשבתם על הבחירות המוזיקליות של דני רובס? שתפו אותנו