אז איפה אתם עומדים בפולמוס סאבלימינל?

(תומר מבועת מפני הכתיבה הגזענית, אכולת השנאה והמכוערת של ניסן שור)

יש בפורטלים הישראלים הרבה דברים חיוביים ושמחים: יש קהל גולשים שנורא אוהב לגלוש ומתמצא בקפידה בכל האלמנטים הנלווים, יש קהילה הולכת וגדלה של ילדים וצעירים בעלי מכנה תרבותי משותף, יש אתרי אינטרנט שונים שמושפעים ומתפתחים ומשתדלים, יש אחלה צ'אטים ופורומים, יש נישות תקשורתיות שתומכות ומפרגנות. בקיצור, יש לפורטלים הישראלים את כל הסיבות להפוך לתופעה תרבותית וחברתית בעלת נוכחות ומשמעות בתמונה הכוללת של רשת האינטרנט הישראלית ובאותה נשימה גם לתת ביקורת ודעות מקוריות כמו שצריך להיות באתרים כאלה כבר מזמן. ויש את ניסן שור.

לזכותו של ניסן שור ולזכותה של הכתבה "קו קלוקס קלאן", הכתבה החדשה שלו, אני יכול לרשום נקודת זכות בודדת (אחר כך אני אתחיל ללכלך) - הוא פועל באפקטיביות כדי ליצור תגובות קוראים רבות ככל האפשר. ומכיון שתגובות קוראים בגלובלי הן דבר חיובי, הרי שההצלחה של ניסן שור יכולה לסלול את הדרך לכתבים אחרים בוואלה וכך להעביר את הז'אנר הזה לתקופה בה הוא יהיה במיינסטרים וכך האינטראקטיביות החדשותית בין כתבים/גולשים תהיה במיטבה.

אלא שגם אם ניסן שור (ביחד עם השותף הסנג'ר שלו שמפרסם כל קקה שהוא כותב בלי טיפת ביקורת כנראה - עורך התוכן בוואלה) - שנחשב בעיקר בעיני עצמו וכלל לא בעיני קהילת הילדים החמודים שגולשים ברשת כאחד מכתבי וואלה הבולטים - מסמן איזה כיוון שבו יכול הזא'נר החדשותי הזה לפרוץ, הוא גם לוקח אותו למקום מאד מכוער במישור המוסרי. "קו קלוקס קלאן" היא אחת הכתבות הדוחות ביותר שתרבות הרשת הישראלית הצליחה להוציא מקרבה, אפילו בימים המשוגעים האלה.

אני חשדן לגבי כל כתבה שהכותב שלה הוא ניסן שור. ואני חושב שצריך להבהיר כמה דברים בנוגע להתבטאויות הפוליטיות של ניסן שור בכתבות שכתב וגם בכתבה הזו. בכולן אגב הוא מתגלה כחתיכת טמבל, בעל ראיית עולם מדינית של יוסי ביילין.

אבל הבעיה עם ניסן שור היא לא שהוא שמאלני קיצוני, שיהיה שמאלני קיצוני עד מחר. הבעיה איתו שהוא שונא. יש מספיק כתבים שמאלנים באזורים השינקינאים שכותבים עקיצות נחמדות וכתבות נחמדות על למה כיבוש זה חרא ולמה פלסטיני מתפוצץ זה מגניב, אבל הם עושים את זה בסטייל ידידותי שגם אם אני לא מסכים איתו הרי שאני יכול לחבב את הסתלבט שלו. ניסן שור מגעיל את מסורת האמירה הפוליטית בכתבות. מה שיש ב"קו קלוקס קלאן" זה לא אמירה פוליטית ולא בטיח. זו פשוט כתיבה חובבנית מגובבת וטפשית המוגשת בטקסטים עילגים לאללה. כשהוא כותב "דוד זוננשיין, מיוזמי מכתב הלוחמים ואכבר גבר" הוא נשאר נאמן לזן השמאלני הקיצוני שכותב שטויות ולא ממש בודק את העמדות שלו, הזן שבטוח שהוא צודק ובגלל זה גם לא מרגיש מחויב לתת איזו שהיא סיבה נורמלית לחרא שהוא נהנה לזרוק עלינו. זו לא עיתונות מקצועית, גם כשהיא באה מבית ספר לעיתונות הכי טוב שיש.

"קו קלוקס קלאן" היא כתבה של שנאה. כינוי שנהוג להצמיד לעיתונים מגרמניה של 1933 ולעלונים של תנועות פאשיסטיות עכשויות. תקראו את הכתבה הזו, קו קלוקס קלאן, ותקראו איך הוא יוצר זיקה בין מוזיקה לגטימית ובין "קצב רמיסת מגפיים" כלשונו, שאמור ליצור קשר בין המוזיקה של סאבלימינל והצל ובין תנועות נאציות, ובכך לקעקע את הלגיטימיות הברורה של הדעה שהם באים לייצג. טריק נאלח שמשמש אנשים שיודעים שבויכוח ענייני הם פשוט יפסידו, כי אין ביסוס לדעה שלהם.

ניסן שור מזקק היטב את כל הפראנויות של השמאל הקיצוני בטקסטים שלו ואת ההתנשאות הדעתנית שלו, הוא מתדלק את ההזיות השמאלניות משיחיות ומשתמש בהם כמו פאשיסט מתוחכם מהזן החמקמק והמסוכן באמת. הכתבות שלו יכולות לשמש נהדר בתור טור ביקורת מוזיקלית בדר שטרימר בהוצאה מחודשת.

אפשר היה להתייחס בביטול לעולמו הרוחני של ניסן שור - הרי בכל זאת מדובר בבן אדם שחושב שמונדיאל 2002 היה חרא בגלל המנוש על הראש של רונאלדו או שדוד זוננשיין הוא אדם נאור - אבל הבוטות של הכתיבה שלו והמסרים שעולים ממנה והעובדה שיש מי שחושב שהוא צודק היא כבר מזיקה ממש. היא עלולה לאשר ליותר מדי ילדים שהדעות השמאלניות קיצוניות וההתאבדותיות משיחיות שלהם הן ממש בון טון ואפילו קול. מספיק להם לשמוע זבל כדוגמת "הסכמי אוסלו", "הפרדה חד צדדית" וכיו"ב אצל הפוליטיקאים שלנו.

בעניין הזה אני לא מצליח להבין כיצד קהילת החדשות ברשת בכלל ופורטל וואלה בפרט, כתבים ואנשי תקשורת גם יחד, לא הקיאו מתוכם והקיאו על ניסן שור. העובדה שהוא כותב על כל נושא כמעט ומצליח לפשל בכולם שוב ושוב מעידה בעיני על מצב בעייתי בו החבר'ה עסוקים בלעשות אתרי אינטרנט ולנסות לתפעל קהילות שונות (מלאכה שיש אתרים ספציפיים לנושאים מיוחדים שעושים באהבה וביעילות), כך שהם שוכחים שיש שאלות הרבה יותר בסיסיות. ושוב, זה לא עניין של ימין ושמאל: זה עניין של חוסר כבוד לזולת וזלזול לאומני ושמאלני- גם אם תחת מסווה של דאגה לזולת, הומניזם ומוסריות, אהבה ותקווה לשלום- בכל מה שהוא אנושי. ואל תגידו לי: "תומר, תירגע, מה נהיית כל כך רציני? הבנאדם בסך הכל פלצן מתנשא שמאוהב בעצמו ובדעות המפגרות שלו, מה אתה מנפח הכל?", כי אני אצטרך להסכים איתכם ולהפסיק לכתוב לו, וזה דווקא כיף לענות לאהבל הזה מדי פעם, כמו לקחת סוכריה מתינוק.

מבחינה יצירתית, בכתבה "קו קלוקס קלאן" מצליח ניסן שור לשבור את השיאים של עצמו ולרדת נמוך יותר מים המלח. זוהי כתבה שמאלנית משיחית אופיינית שלמרות שכתובים בה כל מיני דברים על כבוד לזולת ועקרונות נעלים, אין כל עדות שאכן נעשה תהליך כלשהו המכונה "חשיבה" בעת כתיבת השורות הללו על ידו של הכותב. ניסן שור הוא כותב מעצבן שאין לו לא עידון ולא נועם הליכות. הטקסטים שלו מפדחים לי את הנשמה: "אני אפליץ עליכם", "לוקח אותו למקום מכוער במישור המוסרי", "הבוטות של המסרים שלו....מזיקה ממש" (להזכירכם, כותב את זה בן אדם שבטוח שסרבנות ואי ציות לחוק זה דבר נעלה ותקף אמנים שלא הסכימו להופיע במופע שתמ

ניסן היקר,

למרות צערי הרב מקריאת רב התגובות המתבהמות (להוציא כמובן את תגובה מספר 35, יאללה תהיו גברים ותפרסמו אותה לצד הכתבה המקורית!) אני חייב להודות שיש משהו מאד מקומם בדרך ואפילו ברעיון שעומד מאחורי הביקורת(?) שכתבת.

ברור לכל שאם נפשפש בכתבות הרבות שלך על מוסיקה שחורה אותה אתה מנסה לקדם, בוודאי נמצא שם תארי כבוד אי אלו ואחרים לכמה מדמויות המפתח בעולם ההיפ הופ: ד"ר דרה, סנופ דוג, הוו טאנג קלאן ועו רבים וטובים(?). למעשה כשחושבים על זה הרי שרוב הזעם, המרתק אולי מבחינה אנתרופולוגית, והמוצדק לפי מד הזעם שאליו אתה מרמז בכתבה, מופנה לדעות ואפיקים לא פחות חשוכים ממה שעולה בהאזנות ראשונות לאלבום של סאבלימינאל והצל. אם יואב וקובי מייצגים את הקו קלוקס קלאן (בחייך?! סבבה עם הרצון לעורר דיון ציבורי וליצור סנסציה אבל אל תשכח שמאחורי הניסיון לגרור עוד חמישים תגובות עומדים שני אנשים, אמנים במדינה קטנה כמו ישראל), הרי שכל אותם ד"ר דרה, מיסטיקל, נוטוריוס ביגים למיניהם הם שליחיו של השטן עלי אדמה. ואם זה לא מפריע לך לזמזמם בגרוב את Id rather Fuck You של NWA אז כמה מסוכן מגן דוד כבר יכול להיות?

כאן המקום להעמיד דברים על דיוקם, גם לי אילו הייתה תוכנית אישית היה קשה לשדר מספר קטעים מתוך האלבום אבל:

1. זה עדיין לא משנה את העובדה שמדובר באחד הראפרים והפרפורמרים המוכשרים ביותר שיש כיום (עובדה שבאופן מפתיע בולטת בהעדרה)

2. זו כבר בעייה אישית שלי וצביעות עלכ-שמאלנית שסותרת את עצמה מרגע שאני יותר מודאג מתופעת הלאומניות (בגרוש) שתופסת פה יותר מדי חלקות, מאשר למשל עבירות אלימות נגד נשים בארה"ב או בכלל שייתכן והיא מושפעת במשהו מהמנטרות הפתטיות של ההיפ הופ.

לסיום ניסן, כל מה שאני אומר זה שיש כמה תיבות פנדורה שאם מחליטים לבדוק אותן הרי שצריך לעשות זאת בזהירות וברמה הרבה יותר מעמיקה מזו שעולה בכתבה שלך. אני מקווה יחד עם זאת שציד המכשפות של קוראי(?) "וואלה תרבות" לא פגע ברוחך.

למען ההגינות יש לציין שכותב שורות אלו עובד באותה חברת תקליטים בה יוצא האלבום של סאבלימינאל, אבל באמת באמת שאין כאן כל קשר בין השניים!

ניסן יקר,

אכן דעותיו של סאבלימינל רחוקות משלי ושל עמיתי ,אבל אני לא מתיימר להיות מבקר (ואגב אני מוצא את עצמי מהנהן בהסכמה עם חלק גדול מהביקורות שלך).

בתוכנית הרדיו של עמיתי ק. דה לה פוקס ושלי אנו מחויבים להיפ הופ בכלל ולהיפ הופ הישראלי בפרט,אנחנו לא מסננים מסרים שמגיעים מהאמנים עצמם ולא משנה אם הם ראפרים ערבים או ראפרים בעלי תפיסת עולם שמאלנית וכך גם במקרה הספיישל שהקדשנו לסאבלימינל,לעומת זאת בספיישל עצמו כן שאלנו אותו על המסרים שהוא מעביר ומה הם בדיוק באים לשרת,הוא ענה את מה שענה(כך אנחנו עושים עם כל אמן בכל ספיישל).

כמות האמנים שמוציאים אלבומי היפ הופ בארץ היא מצומצמת עד כדי עלובה ולכן אנחנו מחויבים לתת את הבמה לכל אמני ההיפ הופ ולסמוך על טעמו של הקהל ועל הבנתו ועל יכולתו לסנן ולהבין מה טוב מה רע ומה סתם מניפולטיבי.

ולסיום אני חייב להסתייג מחלק מהתגובות המבחילות שנכתבו כאן,הבהמיות המתפרצת של חלק מהכותבים היא אחת הרעות החולות של החברה הישראלית. אני מכבד את דעתך אף על פי שאני לא מסכים איתה במאת האחוזים. המשך להשמיע את דעתך ללא חשש.



* מומלץ להעיף מבט גם בתגובות מס' 119, 139, 161, 294, 302, 317, 388, 398, 432