"לגו: הסרט": כבר שמעתם שלגו זה אדיר?

לסרט הלגו אין עלילה אבל הוא יגרום לרוב האנשים התקפי נוסטלגיה ואולי, יותר חשוב מהכל, קרייבינג בלתי נשלט לבניית סוס עם כנפיים שלבוש בחליפת באטמן

דורון פישלר
03/04/2014
יח"צ - חד פעמי

לגו זה אדיר. חוץ מגלידה וסקס, יש מעט דברים שעליהם קיימת הסכמה כל כך רחבה. הילדות של כל כך הרבה ילדים עברה בבניית חלליות, בניינים ובנייני-חללית-דינוזאור-פוני, או ליתר דיוק, בחיפוש אחר ה-2x1 האדום החסר כדי להשלים את הבניין הזה. עד היום, אנשים מבוגרים בריאים בנפשם רבים אינם יכולים לעבור באגף הלגו ב"טויס אר אס" בלי להיתקף בצורך עז לחטוף משהו מהמדף (ואז מגלים את המחיר. אלוהים, הפלסטיק הזה יקר יותר מזהב). הרגעים היחידים שגורמים לך לפקפק בגדולתו של לגו הם אלה שבהם אתה מתפתל בייסורים לאחר שדרכת בטעות על קוביה של 2X2.

סרט לגו, לעומת זאת, הוא רעיון מפוקפק מאוד. סרט מ-לגו הוא דבר מתבקש, וכבר יש רבים כאלה (אם כי לא באורך מלא), אבל סרט ששמו הוא "סרט לגו" – מה זה אומר, בכלל? אי אפשר ליצור סרט מבוסס על לגו. ללגו אין עלילה. לגו הוא מדיום, כמו אנימציה ממוחשבת, פיסול בשיש או פירה. זה נשמע כמו סרט שלא יכול להיות שום דבר חוץ מפרודקט-פלייסמנט אחד ארוך. בטח יקחו את העלילה הכי נדושה בעולם, יצלמו אותה באנימצית לגו ויקראו לזה סרט.

אז מה שקרה זה שפיל לורד וכריס מילר, יוצרי "גשם של פלאפל" ו"רחוב ג'אמפ 21", לקחו את העלילה הנדושה ביותר בעולם, צילמו אותה באנימצית לגו וקראו לזה סרט. וזה יופי של דבר. כמו שלורד ומילר יודעים, הסרט הוא רצף מהיר, ואקלקטי של בדיחות מכל הסוגים והמינים, רפרנסים, פארודיות וכיף, סרט קליל ומתוק כמו שיר פופ משובח. לשיר קוראים "Everything is Awesome", אגב, והוא אחד הדברים הכי קליטים מאז המקרנה. אם הוא עוד לא תקוע בראש שלכם עכשיו, אחרי הצפייה הוא יהיה.

עוד בוואלה!

השתלת הכליה היתה רק תחילת הדרך: טור אישי על היום שאחרי

בשיתוף האגודה לזכויות החולה

‏"לגו" יכול להיות סרט על כל דבר, ולכן "סרט לגו" הוא באמת סרט על כל דבר: בסרט ‏יש ‏פיראטים, ‏קאובויים, חלליות וחדי-קרן, ומשתתפים בו בין השאר שאקיל אוניל, ‏ גנדלף ‏ודמבלדור, ‏סופרמן ‏ובאטמן. בעיקר באטמן. לגו באטמן (בגילומו הקולי המצוין של וויל ארנט, בגירסה ‏האנגלית) ‏לוקח את ‏מה שנראה כמו הופעת אורח, בדיחה של סצינה אחת, וממשיך לרוץ איתה לאורך ‏הסרט ‏כולו, כאחת ‏הדמויות הראשיות. לגו באטמן הוא הפארודיה-שתסיים-את-כל-הפארודיות על ‏באטמן ‏האפל והקודר ‏של "האביר האפל".‏

אבל מילר ולורד עשו קצת מעבר לזה כדי להצדיק את השם "סרט לגו". הסרט לא רק מתרחש בעולם של לגו, אלא גם עוסק בלגו. לבני הפלסטיק המתחברות הקטנות האלה. הסרט אמנם לא באמת צולם בעצירת-תנועה עם לבני לגו "פיזיות" אלא באנימציה ממוחשבת, אבל הסגנון מחקה את הקופצניות של סרטי עצירת-תנועה, ומחויב ללגואיות שלו: הגיבורים הם אנשי-לגו עם כל הפגמים שלהם – ידיים שנראים כמו צבת צהובה ורגליים עם חורים. הסוסים הם פיסות פלסטיק נוקשות שלא יכולות אפילו להזיז את הרגליים. צריך כנראה לבלות שעות במשחקי לגו-אבירים כדי להבין למה זה כל כך מצחיק.

בתוך זה נמצאת גם התייחסות ואפילו ביקורת, לא כל כך מרומזת, על חברת לגו עצמה. פעם, מספרים אנשי עולם הלגו, כל החלקים חיו ‏בהרמוניה בשלום ובבלגן והיה אפשר לבנות כל דבר שעלה בראשך. היום יש הפרדה: פיראטים כאן, ‏‏"מלחמת הכוכבים" שם, לכל דבר יש הוראות מדויקות שאסור לסטות מהן. זה תיאור די מדויק של תולדות חברת לגו, שהתחילה כיצרנית של קופסאות לבנים צבעוניות שמהן ילדים יוכלו לבנות כל דבר, והפכה בהדרגה לחברה שמייצרת בעיקר דגמי הרכבה של "מלחמת הכוכבים" הכוללים חלקים מיוחדים שאפשר לבנות מהם דבר אחד בלבד.

לגמרי מגניב. צילום: יח"צ

כל זה מעורר התפעלות, אבל לאמיתו של דבר מדובר בחלק קטן ושולי מהסרט. רובו של הסרט הוא בדיוק מה שחשבתם, רק מצחיק יותר. העלילה, ככל שזה משנה: אמט הוא בחור רגיל ומשעמם, שמגלה יום אחד שהוא למעשה "המיוחד", זה שבידו, על פי הנבואה העתיקה, היכולת להביס את הנבל הנורא שמאיים על שלום העולם. במילים אחרות: כן, זאת העלילה הנדושה ביותר בעולם, עם המסרים הנדושים ביותר בעולם. ברור אמנם שהסרט הוא פארודיה והעלילה הזו נמצאת שם רק כדי שאפשר יהיה לצחוק עליה. אבל היה יכול להיות נחמד אם איפשהו בתוך המודעות העצמית היתה לסרט גם עלילה ששווה לעקוב אחריה, ולא רק ‏מילוי רשלני בטוש של הקטע שבו כתוב "הכנס עלילה כאן". ‏

אולי בגלל שקשה לדעת מתי הסרט כן ומתי הוא צוחק על עצמו, הוא נראה לא עקבי במסרים שלו: רגע אחד אמט הוא משעמם, ואז הוא מיוחד, ואז הוא מיוחד כי הוא משעמם, ואז כל אחד הוא מיוחד, אז זה אומר שכל ‏אחד מאיתנו הוא משעמם? בטח ניסו לומר פה משהו, אבל זה הלך לאיבוד בתוך ערמה גדולה של חלקים אפורים עם צ'ופצ'יק. הסרט נראה כאילו הוא מדבר בזכות המשחק החופשי ועתיר הדמיון ונגד ההיצמדות להוראות, אבל אז גם מהמסר הזה הוא נסוג, או שלא, או שכן. ‏(שיא האירוניה: את הדברים המגניבים שנבנים בסרט "בלי הוראות" ו"נגד הכללים" אפשר לקנות היום ‏מחברת לגו, בסטים מוכנים מראש שמן הסתם כוללים חוברת הוראות באורך של 80 עמודים לפחות).‏

אבל מה זה משנה? ללגו אין עלילה. הסרט כיפי, מצחיק מאוד, ואישית, החללית שאיש-החלל-משנות-השמונים מנסה לבנות כל הזמן גורמת להתקפי נוסטלגיה ששום דרדס עוד לא התקרב אליהם. אין על חלליות הלגו מהאייטיז. לאנשים אחרים בוודאי יהיו רגעים אחרים בסרט שיגרמו להם להתמוגג. זה לגו, ולגו זה אדיר.

אתם בכלל בקטע של פליימוביל? ספרו לנו בפייסבוק

  • לגו הסרט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully