"קפטן אמריקה: חייל החורף": ראיון עם קווין פייגי, נשיא מארוול ואחד האנשים החזקים בהוליווד

לרגל הפצת סרט גיבורי-העל החדש "קפטן אמריקה: חייל החורף", הנשיא הכל-יכול של אולפני מארוול, קווין פייגי, מספר מה תהיה המהפכה הבאה בהוליווד

אבנר שביט, לונדון
יח"צ - חד פעמי

אם אלן דגנ'רס היתה עושה סלפי עם קווין פייגי, סביר להניח כי מעטים היו מזהים אותו. אך למרות האלמוניות של פרצופו, מדובר באחד האנשים החזקים בתעשיית הקולנוע ובעולם הבידור בכלל. נכון, הוא לא שחקן מפורסם וגם לא במאי בעל שם. אך בהיותו הנשיא של אולפני מארוול, החטיבה הקולנועית של אימפריית הקומיקס, היה אחראי להפקת כמה מסרטי גיבורי העל המצליחים של השנים האחרונות, ומכך שעמד מאחורי רבים מן הלהיטים ההוליוודיים הגדולים בתקופה זו.

מדובר, למשל, בשלושת פרקי "איירון מן", שני הפרקים של "תור" ו"הנוקמים", והיד עוד נטויה. כדי לספק את תאוות הקהל לתוצרת שלה, מארוול מתכוונת להפיק עוד ועוד סרטים. בתור התחלה, עולה היום (חמישי) בישראל "קפטן אמריקה: חייל החורף", המשך הרפתקאותיו של גיבור-העל הפטריוטי מכולם, שוב בגילומו של כריס אוונס. עם זאת, פנטזיית האקשן דווקא לא מנפנפת בגאווה בדגל הכוכבים והפסים, אלא מציגה עלילה ביקורתית וחתרנית למדי, בה נדרש הקפטן להילחם דווקא באויבים מתוך רשויות הביטחון האמריקאיות.

לפני הפצת הסרט, פגשתי את פייגי במלון לונדוני מהודר, אליו הגיע כהרגלו במראה הנוגד את קוד הלבוש של המקום – מכנסי ג'ינס וכובע מצחייה. כיוון שבין סמכויותיו, הוא כמובן מי שמלהק את הבמאים לכל אחד ואחד מן התוצרים של מארוול, השאלה הראשונה התייחסה אל הבחירה המפתיעה למדי שעשה ב"קפטן אמריקה 2". את שרביט הבימוי כאן קיבלו האחים ג'יי ואנתוני רוסו, שעד כה היו חסרי ניסיון בהפקות קולנועיות רבות תקציב, ונודעו בעיקר בשל עבודתם על יצירות טלוויזיוניות בסדר הגודל של "משפחה בהפרעה" ו"קומיוניוטי".

עוד בוואלה! NEWS

אפשר להכין סתם חביתה... ואפשר להתפרע עם הפריטטה הזו

לכתבה המלאה
מחפש בטלוויזיה איך להביא אנשים לקולנוע. קווין פייגי (צילום: GettyImages, אלברטו רודריגז)

זו לא הפעם הראשונה בשנה האחרונה שפייגי מפקיד את סרטיו בידי יוצרים מן המסך הקטן. גם "תור 2" נעשה בידי אלן טיילור, שהתפרסם כבמאי "משחקי הכס". לדברי המפיק, אין מדובר בצירוף מקרים, והוא בהחלט צופה במסך הקטן מתוך כוונה תחילה למצוא שידוכים עתידיים לפרויקטים העתידיים שלו. "יש בי הערצה לטלוויזיה העכשווית ולתור הזהב שלה", הוא אומר. "עם הזמן, התחלתי לשים לב לשמות של האנשים שעומדים מאחוריה. ככה קפץ לי השם של אלן טיילור ועכשיו גם השמות של האחים רוסו".

אתה לא חושש לחלק תקציבים של מאות מיליוני דולרים ליוצרים שמעולם לא התמודדו עם הפקה שאפילו קרובה לקנה מידה כזה?

"מתחילת הדרך, מארוול תמיד לקחה סיכונים. ג'ון פברו קיבל את 'איירון מן' אחרי שעשה קומדיות בתקציב נמוך למדי, קנת בראנה הגיע ל'תור' מדרמות שייקספיריות ולפני 'הנוקמים', ההישגים הגדולים של ג'וס ווידון היו בטלוויזיה. טאץ' ווד, עד עכשיו זה תמיד עבד. הגישה שלנו אומרת ככה: אנחנו, במארוול, יודעים לעשות את הסרטים הגדולים הללו. יש לנו את בעלי המלאכה ואת הטכנאים המתאימים. הם יעמדו בצד הבמאי וידאגו לעזור לו לעשות את הספקטקל, והוא יביא את הקול הייחודי שלו. חשוב לי שהקולנוען יהיה מישהו שיביא חזון ואישיות. לכל האספקטים הגרנדיוזיים יותר אני יכול לדאוג בעצמי".

האחים רוסו אכן הצליחו כאן להביא לידי ביטוי קול מיוחד. "קפטן אמריקה" לעתים נראה כפנטזיית אקשן גרנדיוזית, אבל לפעמים כמותחן ריגול מהסוג שנעשה בשנות השבעים. זה משהו שונה לגמרי ממה שאנו רגילים לראות בעולם גיבורי-העל, וכמובן שהסרט נבדל גם מקודמו בסדרה ומ"איירון מן", "תור" וכל השאר. חשוב לך, לגוון ולהפתיע בכל פעם?

"אני חושב שמארוול חייבת להפתיע, כי אחרת הקהל ישתעמם מלראות את הסרטים ואנחנו מלכתחילה נשתעמם מלעשות אותם. הכוונה שלי היא בהחלט שכל סרט בתורו יהיה אחר מקודמו. אחרי 'קפטן אמריקה' יבוא 'שומרי הגלסיקה', ואני מבטיח שגם הוא יפתיע".

ב"קפטן אמריקה", ההפתעה הראשית היא לראות בתפקיד מרכזי שחקן ותיק בשיעור הקומה והקלאסה של רוברט רדפורד. הליהוק היה יוזמה שלו או שלכם?

"רדפורד רצה לשתף איתנו פעולה, והוא לא ביישן. הנכדים שלו אוהבים את הסרטים שלנו והוא רצה לככב במשהו שהנכדים שלו ייראו".

במותחנים שרדפורד עשה בשנות השבעים, היתה ביקורת על משטר ניקסון. ב"קפטן אמריקה", לעומת זאת, החצים מופנים לעבר מעלליו של משטרה אובמה. אתה לא מפחד שהממד הזה יקשה עלייך למכור את הסרט כבידור קליל לקהל רחב?

"האמת היא שההתפתחויות האקטואליות מאז סיום כתיבת התסריט רק הפכו אותו לרלוונטי יותר, וזה נהדר בעיניי. כל החשיפות לגבי הציתותים של הסוכנות לביטחון לאומי נראות כמו משהו שנתלש מהעלילה של 'קפטן אמריקה', וזה נפלא בעיני שסרט יכול להיות מופע בידור כיפי ובכל זאת להתייחס גם למה שקורה במהדורות החדשות".

אף מילה על ההתנחלויות, הרבה רמזים על משטר אובמה. סקרלט ג'והנסן וכריס אוונס ב"קפטן אמריקה: חייל החורף" (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

הגם שהוא לבוש כאחד האדם ומתנהל בלי כל גינונים, יש בפייגי משהו סמכותי – אם היה בוחר בקרירה חלופית, אולי היתה צפויה לו הצלחה כמנהל בית ספר או מורה להתעמלות. זה כבר המפגש השני בינינו ובכל פעם שהוא מבקש "בלי ספוילרים על הסרט, כן?", נימת קולו גורמת לבקשה הידידותית להישמע כמו משהו שאי אפשר לערער עליו.

מכאן, שאפשר להבין כיצד נסקה הקריירה של פייגי באופן כה מטאורי, איך נהיה לדמות כה חזקה בגיל ארבעים בלבד וכיצד זה שצבר כל כך הרבה כוח בזמן קצר יחסית. בתחילת העשור הקודם, כשמארוול עוד הפיקה עיבודים לחוברות הקומיקס שלה דרך אולפנים אחרים, היה הגיק הצעיר רק מפיק זוטר, שהצטרף לצוות הסרט הראשון בסדרת "אקס-מן" בשל שליטתו בחומר. לאחר מכן, עבד גם בפרקים האחרים בסדרה וכן ב"ספיידר-מן" ובלהיטי גיבורי-על אחרים, ובכל פעם התקדם בסולם הדרגות וקיבל תפקיד בכיר יותר. לקראת שלהי העשור, כבר עשה לעצמו שם בעולם הפקות הסופר-הירוז.

בסופו של דבר, כשמארוול החליטה לקחת לידיה את העיבודים הקולנועיים של חוברות הקומיקס, פייגי מונה למנהל האולפנים החדשים ב-2007. תוך פחות מעשור, הוא הרים אותם למעמד של אחד המותגים החזקים בתעשיית הבידור. הסרטים שהפיק בזמן הזה הכניסו מעל עשרה מיליארד דולרים, ועל פניו נראה שבשנים הקרובות ההכנסות של הפקותיו רק יצמחו – אלא אם יתממשו התחזיות השחורות, והוליווד כולה תתמוטט.

יש עוד הרבה מאיפה שזה בא. גיבורי הקומיקס של מארוול (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

"אין ספק שהמציאות הולכת להשתנות. אני מקווה שהמודל ההוליוודי לא יתמוטט לגמרי, אבל הוא לבטח ישתנה", הוא אומר בהקשר לכך. "אני לא יודע בדיוק איך, אבל אני כן יודע שלא נוכל להילחם בזה, אלא שנצטרך להסתגל לזה. יהיה מה שיהיה, אני מקווה שאנשים עדיין ימשיכו לראות סרטים בקולנוע, ולא רק באייפון או במחשב. אין דבר שאני אוהב יותר מאשר לחוות את הסרט יחד עם עוד עשרות, מאות ואפילו אלפי אנשים, ולהיות חלק מקהילה. זה משהו שחשוב לי ואני מאחל גם ומאמין שימשיך להיות חשוב לאחרים, כי בסופו של דבר אנשים צריכים לצאת מהבית וללכת לאנשהו".

האינטרנט מבחינתך הוא אויב או ידיד?

"ברור שהאינטרנט תופס בשנים האחרונות מקום מרכזי יותר בחיים של הקהל מפעם, אבל זה לא תופעה חדשה מבחינתי. הוא היה שם עוד בתחילת הדרך, וכבר כשעבדתי על 'אקס-מן' הראשון הייתי צריך להתמודד עם תגובות נסערות של מעריצי הקומיקס לדיווחים רשמיים ולא רשמיים מהפקת הסרט. בעיניי, זה לא משהו שצריך להתחמק ממנו או להסתיר אותו, אלא פשוט משהו שחייבים להתמודד איתו".

אתה חושב שבעתיד תהיה אינטראקטיביות בין הקולנוע לאינטרנט? אולי חלק אחד של המסך יקרין את הסרט וחלק אחר יקרין ציוצים עליו, ודברים כאלה?

"האינטראקטיביות היא בהחלט משהו שאני חושב עליו, אם כי לא בהכרח בכיוון שציינת. עם זאת, לדעתי המהפכה הגדולה הבאה תהיה אחרת וזו המהפכה הדיגיטלית. היום, כשהסרטים מוקרנים בפורמט דיגיטלי ומופצים כך, אפשר יהיה לשחק איתם עד הרגע האחרון ומעבר לכך. רוצה לשנות משהו בסרט אחרי שכבר הפצת אותו? לא בעיה, תלחץ על כפתור וזה ישתנה בכל העותקים ברחבי העולם. בקרוב, למשל, אולי נשמע שאחת הבדיחות באחד הסרטים לא עובדים אצל הקהל הסיני, אז נמחק אותה מכל העותקים שמופצים בסין. ג'ורג' לוקאס אמר פעם שאתה לא מסיים סרט, אלא נוטש אותו, אבל בעתיד כבר לא תנטוש אף סרט, אלא תוכל להמשיך לעבוד עליו תמיד. אני לא בטוח שכל העובדים במארוול מרוצים מזה...".

זה מזכיר קצת את מה שקרה במעבר בין העיתון המודפס לאינטרנט. פעם היית שולח כתבה וזהו – לטוב ולרע, לא יכולת לשנות אותה יותר. היום, כאב הראש שבעבודה על כתבה יכול להימשך גם הרבה אחרי הפרסום הראשוני שלה.

"בדיוק. אתה חוזר לסיפור שעתיים אחרי שהעלית אותו וממשיך לעדכן. זה אף פעם לא נגמר".

היית רוצה לחזור אחורה ולשנות משהו באחד הסרטים של מארוול?

"למען האמת, קשה לי לראות פעם נוספת סרטים שהפקתי. אם אני נתקל בהם בטלוויזיה, זה מעורר בי צמרמורת. בדיעבד, קל מדי לראות את הטעויות ואת כל מה שלא עובד. כשאני רואה היום את 'הנוקמים' או את אחד מפרקי 'איירון מן', אני מסתכל ושואל עצמי 'איך טעינו בזה?' ו'איך הקהל לא שם לב לזה?'. ככל הנראה, בלתי אפשרי לא לטעות. החוכמה היא להסתיר טוב ככל האפשר מן הקהל את הטעויות הללו".

הזכרת את הקהל הסיני. האם העובדה שלהכנסות מחוץ לאמריקה יש היום יותר משקל מאי פעם משנה את הגישה שלכם בעבודה על הסרטים? אתם מנסים לעשות אותם בינלאומיים ככל האפשר?

"כתשובה אני יכול לתת כדוגמה את ההמשכון של 'הנוקמים'. הוא יהיה הרבה יותר בינלאומי מהפרק הראשון. אבל זה לא מהלך מופרך או מאולץ, כי אני חושב שביסודם הסיפורים של מארוול הם בינלאומיים ולמעשה אינטר-גלקטיים".

"אני לא מסוגל לראות שוב את הסרט הזה". מתוך "הנוקמים", הלהיט הקולנועי הכי גדול של מארוול (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

לפני סיכום, ייתכן והמאפיין הכי בולט של סרטי מארוול הוא הממד ההומוריסטי שלהם. זה בלט במיוחד בתוצר הלפני-אחרון, "תור 2", אבל אפילו "קפטן אמריקה: חייל החורף" הרציני למדי כולל המון בדיחות ובכל מקרה רחוק מרמות האופל והתסבוך הפסיכולוגי של סרטי באטמן האחרונים, למשל. חשבת פעם על הפקת סרטים קלילים פחות וקודרים יותר? יש סיכוי שגם מארוול יעשו משהו בסגנון "האביר האפל"?

"זה לא משהו שאני פוסל על הסף, ואולי הוא יתאים בעתיד לכמה מגיבורי-העל שלנו. אבל אני חייב לומר, שעד כה ההומור עבד לנו מעולה, לא רק ברמה הכלכלית אלא גם במישור האמנותי. הומור זה הדרך הכי טובה להאניש את גיבורי-העל המורמים מעם ולהפוך אותם למעוררות הזדהות, וזו גם הדרך הכי טובה להכניס רגש לסרטים, כי דרך ההומור אתה יכול לפתוח את הקהל רגשית ולרכך אותו לפני שחודרת הדרמה".

לסיכום, ברור לי שכולם היו בניך, אבל אם יכולת להיות אחד מגיבורי-העל של מארוול, במי היית בוחר?

"הייתי שמח לחליפה של איירון-מן. זה לא מחייב בשינויים גנטיים נצחיים או בהתקפי זעם תכופים. זה סתם משהו מגניב שאפשר להיכנס אליו לפעמים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully