פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החי על המת: "תחיית המתים" טלוויזית פאסט פוד שמתעלמת מהפוטנציאל להעמקה

      "תחיית המתים" היתה יכול להציץ אל הדילמות הרגשיות של אלו שאיבדו את האהובים להם, ואז זוכים בהם בחזרה בדרך נס. אבל במקום זה אנחנו מקבלים עוד קשקוש אמריקאי פראנואידי

      החי על המת: "תחיית המתים" טלוויזית פאסט פוד שמתעלמת מהפוטנציאל להעמקה

      אמריקה! ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אפשר למצוא בה המבורגר ב-70 דולר והמבורגר ב-99 סנט. היא מציעה משהו לכל אחד, אבל כשהיא מנסה למצוא את המכנה המשותף הרחב לפעמים היא מפשלת. כמו למשל ב"תחיית המתים". למרות הדמיון בנושאים, "תחיית המתים" היא לא עיבוד אמריקאי ל"קמים לתחייה" הצרפתית שמשודרת ב-HOT, אלא אדפטציה לספר אמריקאי בשם זהה. הסיפור הבסיסי פשוט למדי – ילד אמריקאי שמנמן וחמוד בן שמונה מתעורר לפתע, רטוב עד הלשד בשדה אורז בסין. לאחר שהוא מגיע לידי סוכן אמריקאי (עומאר אפס, "האוס"),של רשות ההגירה שממונה להשיב את הילד הלא מתקשר הביתה, מסתבר שמדובר בג'ייקוב לנגסטון, ילד שטבע למוות לפני 32 שנים בעיירה ארקדיה.

      הסוכן משיב את הילד להוריו ההמומים והקשישים (קורטווד סמית' מ"מופע שנות השבעים" ופרנסס פישר המצוינים והבודדים בהצטיינותם). באין הסבר מניח את הדעת, הסוכן החרוץ (שגם הוא מסתיר, איך לא, סוד כלשהו משל עצמו), מחליט להישאר בארקדיה עד לפתרון התעלומה הלא מוסברת. עניין שרק הולך ומסתבך כאשר מת נוסף שב מן העולם הבא, בלי הסברים, וחוזר אל משפחתו שאף היא – מה אתם יודעים, מתגוררת בארקדיה. ועוד נחזור לעניין הזה של ארקדיה, מיזורי, בהמשך.

      בניגוד לסדרה הצרפתית שהופרדה בלידתה "קמים לתחייה" – "תחיית המתים" מפספסת את כל העסק האמיתי והרגשי שמציע את עצמו בנדיבות לתסריטאים מחוכמים יותר. העניין הוא בחוסר המוכנות שלנו להתמודד עם המוות, למרות היותו חלק בלתי נפרד מהחיים, ועל כך נוסף עוד העיקרון הותיק – היזהר במה שאתה מייחל לו. מצד אחד – זוג ערירי ומקשיש זוכה להתאחד עם בנו הקטן והאהוב מחדש. ומצד שני השניים צריכים להתמודד עם כל האספקטים הרגשיים המורכבים של זה, עם ויתור על הזהות שלהם כהורים שכולים, עם ערעור הדינמיקה העדינה שנוצרה ביניהם, עם התעמתות על דרכי ההתמודדות השונות שלהם עם השנים, ועם הקרע שנפער ביניהם.

      תחיית המתים (יח"צ)
      דילמות רגשיות? לא! תנו לנו שטן וחייזרים. מתוך "תחיית המתים" (צילום: יח"צ)

      פרק הפיילוט של "תחיית המתים" מטעה כי נדמה שהסדרה מזמנת איזו בחינה לא טריויאלית של מידת הגמישות הרגשית של הנפש. האם מה שנראה קשה יותר כמו התמודדות עם אובדן גמור, הוא בעצם נגיש יותר מאשר התמודדות עם שובו של המדומה? מין ערבוב של "שובו של מרטין גר" ובחירתה של סופי. הבן החי על פני הבן המת, או להיפך? הזיכרון הנקי והמשומר במוות על פני הממשות המזוהמת של החיים. אבל "תחיית המתים" לא מעוניינת לשכשך בכל הבולשיט הרגשי הזה! הסדרה הזו אמריקאית במובן הפאסט פודי, והנחות ביותר. תנו לנו חייזרים וקונספירציות, תנו לנו כוחות שטניים ואת ישו הנוצרי. הום פר?ייז ופ?ר?ייז ד'ה לורד.

      החשד מהפרקים הראשונים הוא ש"תחיית המתים" הולכת לכיוון המבאס של מלחמת אור בחושך, אבל לא מהסוג המעמיק והקמאי שהוצג לנו ב"בלש אמיתי", אלא מהסוג האמריקאי הנפוץ יותר. צריך לזכור שבעצם רוב הצופים ורוב האמריקאים הם נוצרים שמרנים ופוריטניים למדי שמעדיפים את הטלוויזיה שלהם צדקנית ומאששת את קיומו של סנטה קלאוס. ואותה עיירה ארקדיה? מזכיר לכם משהו? אולי את "ג'ואן מארקדיה"? הסדרה הנוצרית-חינוכית על אותה נערה מבאסת שנאלצה לעמוד בכל מיני מבחנים שרירותיים וטיפשיים שערבבו בלי הכרה מוסר, קיטש, חיוביות כפייתית ולקח לחיים לכל דורש. נראה שהכל נשאר באותה שכונה – טלוויזיה אפויה למחצה שעשויה כדי למצוא חן בעיני המאסות. ההמבורגר לא עולה 99 סנט, אבל הדלפק עדיין דביק ולעובדים משלמים שכר מינימום.

      "תחיית המתים" משודרת בימי ד' 22:00 ב- yes Drama וב- yesVOD

      מה אתם חשבתם על "תחיית המתים"? ספרו לנו בפייסבוק