מיוחד: אמנים כותבים על השירים האהובים של יוסי בנאי

עם הוצאת אלבום המיטב הכפול של יוסי בנאי, כתבו אמנים שונים לוואלה! תרבות על האדם החשוב שהיה ועל שיריו. "הוא השתמש בסיפורו האישי כדי להגיד משהו עמוק", כתב נעם רותם

מערכת וואלה! NEWS
מתגעגעים. יוסי בנאי

רות דולורס וייס – "אני שר להעביר את הזמן"

"המפגש שלי עם יוסי בנאי הוא קודם כל מפגש עם קול. קול שתופס אותוי כל פעם ומפעים. קול שמצד אחד נשמע מוכר, כאילו היה מאז ומעולם, ומצד שני לעולם אינו מתיישן. הוא רהוט ללא סייג, צלול על אף החספוס, ומדויק תמיד, בהטעמה ובצליל. עם זאת הוא לעולם לא מאולץ, ויש בו נינוחות, בלי שאננות. את השיר הזה, 'אני שר להעביר את הזמן', אני אוהבת במיוחד,כנראה משום שמעולם לא שרתי כדי להעביר את הזמן. אני מניחה שיש קורלציה בין החיבה של בנאי לשאנסון הצרפתי. המרחב התרבותי הזה שיודע לקחת ללב, להתאהב עד כלות, ועם זאת לשמור על פכחון לגבי השיר, השירה והחיים - שמאפשר למי ששר בכנות את 'אל תלכי מכאן' של ברל, לכתוב את 'אני שר להעביר כדי להעביר את הזמן'. ולשיר גם אותו, בכנות".

טוב לדעת (מקודם)

נהגים חדשים - מה חשוב לדעת לפני שעולים על הכביש?

לכתבה המלאה

נעם רותם - "אני וסימון ומואיז הקטן"

"גדלתי בקריית חיים ולאבא שלי היה אוסף תקליטים עברי מאוד גדול. בכל פעם שהלכתי אליו נהגנו להאזין יחד למוזיקה. הוא בעיקר אהב את ‘הגשש החיוור', את נעמי שמר, יוסי בנאי ויהורם גאון. את השיר ‘אני וסימון ומואיז הקטן' הוא שר הרבה וכך הוא נדבק אלי. מעניין איך בגיל צעיר המוזיקה מחלחלת אליך דרך ההורים. השיר הזה מאוד ריגש אותי בתור ילד, הביא אותי לדמעות למרות שהוא מדבר מנקודת מבט של אדם מאוד מבוגר על הילדות שלו בצורה נוסטלגית. בסוף השיר מגיע הבית: ‘עברו שנים מאז עכשיו העיר גדולה, מסימון לא שומעים אפילו לא מלה, ומואיז הקטן לאן הוא נעלם וגם קולנוע רקס כבר לא קיים'. אני אדם מאוד נוסטלגי שתמיד מסתכל בגעגועים על איזשהו עבר. בגיל חמש אין לך בעצם נוסטלגיה לשום דבר, אבל כולנו נוסטלגים מהיום שאנחנו ילדים ליום שלפני. כשהקמתי את קרח 9 בשנים הראשונות ניגנו גרסת כיסוי לשיר הזה בהופעות שלנו. זה היה הקאבר הראשון שאי פעם ביצעתי. לשיר הזה יש לחן מדהים, טקסט מדהים והגשה מדהימה. הוא מלא בסיפורים על ירושלים, מקומות וגיבורי קולנוע שלא ידעתי מי הם. וזה רק מוכיח שכשאתה כותב משהו נורא ספציפי ואינדיבידואלי זה הופך אצל המאזינים לטקסט אוניברסלי. יוסי בנאי השתמש בסיפורו האישי הפרטי והמפורט כדי להגיד משהו יותר עמוק על געגועים וזיכרון. זה מה שריגש אותי בשיר למרות שלא יכולתי לדעת אז איזה סרטים הוקרנו בקולנוע רקס ומי היה גונגה דין. למרות שלא הבנתי חצי מהמלים בשיר, התחושה העמוקה שלו הצליחה לעבור אלי".

רועי פרייליך – "פרצוף של צועני"

"יוסי בנאי היה גיבור תרבות ודמות דומיננטית בחיי מאז שאני יכול לזכור, אבל רק בתקופת השירות הצבאי שלי התחלתי להאזין לשיריו ברצינות. הייתי חורש על אלבומים והופעות של ז'אק ברל (שאליו התוודיתי תוך האזנה לדיויד בואי שאליו התוודיתי תוך האזנה ל.. וכו'וכו'). אינני דובר צרפתית ולכן לא הבנתי מילה מהשירים שכל כך אהבתי ובחיפושי אחרי תרגומים למילותיו של ברל הגעתי אל בנאי, וגיליתי את מגיש השירים המחונן והמרגש הזה שלימד אותי שיעור או שניים בהבעה. בחרתי בשיר של שאנסונר אחר, ג'ורג' מוסטקי, שאת ביצועו המקורי לא שמעתי מעולם אבל הצביטה בלב שאני מרגיש בכל פעם שהשיר הזה מתנגן משאירה אותי מסופק ולח עיניים".

עילי בוטנר - ?את הלילה שלך מרגיעים?

"התוגה שעזבת פה גדולה כה ממך', וההתפכחות מזמינה להסתכל למציאות בעיניים, תוך חשבון נפש אמיתי. מילים חודרות ונוקבות המדברות אליי בעוצמתן. ונוספים לזה הלחן הש?קו?ל, הזורם והיפה של עודד לרר, והביצוע הפשוט והישיר בקולו החם של יוסי בנאי. ואיך שלא נסתכל על זה, כשיוסי שר, דווקא חוסר הדיוק בצלילים יוצר דיוק במינון הרגשי וחיבור למילים וללחן".

האלבום המלא נמצא כעת בחנויות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully