פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוגה עילית 04: נשים שעירות יגיעו לבית "האח הגדול"? הלוואי

      הפרומו של "האח הגדול" מעורר שאלות לגבי אופי הפמיניזם, גמרי הריאליטי ששודרו השבוע היו עלובים ו-"24" שמה את "משחקי הכס" בכיס הקטן. טור הטלוויזיה של צפניה

      שידור חי זה לחזקים

      נוף עתאמנה אסמעיל (טלי מאייר )
      כל כך מרגש (צילום: טלי מאייר)

      מכירת החיסול אליה התייחסתי בשבוע שעבר הגיעה לשיאה השבוע. שלושה גמרי ריאליטי שודרו וכולם, בלי יוצא מהכלל, היו עבשים משל היו מצה שרבצה מחוץ לאריזה במשך יממה שלמה. הסיבה לעובש, מעבר לתחושת המיצוי הכללית, היא שכל הגמרים, בלי יוצא מהכלל, צולמו מראש. כלומר, לא שודרו בשידור חי. ומה לגבי הסמסים אתם שואלים? תכניות שכללו הצבעת צופים צילמו כמה אפשרויות שונות. כן, עד כדי כך עבש. ועד כדי כך שונה מ"מאסטר שף" למשל. גם חלקו הראשון של גמר "מאסטר שף" צולם מראש אולם החלק החי היווה רכיב משמעותי בגמר ולכן חווית הצפייה בגמר "מאסטר שף" הייתה טובה פי עשרות מונים מהצפייה בגמרי הריאליטי האחרים ששודרו השבוע.

      יודע כל אדם שחסכון בעלויות יעלה בסופו של דבר במשהו יקר יותר. טיסה זולה תעלה בפיקות הברכיים. כריך זול יעלה בקלקול קיבה. גמר שהפקתו זולה יעלה בפגיעה אקוטית במוניטין. הרי ממילא ז'אנר הריאליטי והתכניות המשתייכות אליו נתפסים בעיני הציבור כמוצר נחות. זלזול בצופה (ברצינות ערוץ 10, ההכרזה על הזוכים של "היפה והחנון" ארכה בדיוק שבע שניות) ותחושת חפיפניקיות שעוטפת את המוצר לא מבשרים עתיד טוב עבור הז'אנר. ואולי טוב שכך. אולי טוב שרק תכניות כמו "האח הגדול" ו"מאסטר שף" ישרדו את מבחן הזמן. הן לא הדבר הכי טוב שהזכייניות יכולות לייצר אבל לפחות הצפייה בהן גורמת לבטטות הכורסה שאנחנו לחוש משהו בזמן הצפייה. כל דבר.

      געגועים לדורין סגול

      פרומו האח הגדול (צילום מסך)
      מטריד (צילום מסך)

      רגע, "האח הגדול". אלוהים אדירים, כבר כמעט עברה שנה. חוץ מהזכייה של נוף (ברבוניות? באמת? מה רע בבקלאווה על מצע פרגית כמו שלימדו אותך בכפר?), הרגע הכי מרגש בגמר "מאסטר שף" היה הפרומו הקצרצר של "האח הגדול". נשבע לכם שהצטמררתי כשראיתי את העין המוכרת והאהובה מסתובבת וחושפת שצידה השני מלא בדשא. רגע. למה דשא. מה לכל הרוחות זה אמור להביע. לא, לא עונת כדורגלנים. רק לא זה. למען האמת, אם צובעים את הדשא בשחור, זה נראה כמו בית השחי של הנשים המחרידות האלה שמתעקשות לא לגלח ולא, רחמנא ליצלן, להשתמש בדאודורנט. עכשיו, מילא לא לגלח את בית השחי. מה הקטע של הדאודורנט. מה פמיניסטי בלהיות מסריחה? לא משנה. בואו נתרכז בעיקר, "האח הגדול" חוזרת. "בקרוב" מבטיח הפרומו. מניח שהם מתכוונים שזה יקרה אחרי יום העצמאות שמגיע בתחילת מאי. בכל זאת, משהו צריך להיות משודר בערוץ 2 ועם כל הכבוד, השעשועון של עידו רוזנבלום שלועג למחבלים מתאבדים לא ממש מחזיק.

      אתם קולטים שרק לפני שמונה חודשים הניצחון נגזל מדורין סגול? מדהים. ואיפה היא ואיפה טהוניה היום. טעינו. לא שלבנה עושה משהו בחייה. איזו עונה משמימה. אבל אם דורין סגול היתה מנצחת, או, רק דמיינו את לוח השידורים של "קשת" אחרי ניצחון של דורין סגול. מי בכלל סיים במקום השלישי. היתה טהוניה, היתה לבנה, היה את הזקן מטבריה עם הבדיחות הלא מצחיקות, המגמגם שהתעלל בערבים וזהו. כן, לאור חולשת הקאסט של העונה הקודמת נראה די ברור שהשנה ילוהקו רק נשים עם בית שחי שעיר. אותן נזכור לתמיד.

      ג'ק איז באק

      אם כבר תחילת מאי, תרשו לי רגע לא להצטרף לחגיגות סביב "משחקי הכס" ולפצוח בחגיגות אחרות. לא שאני חושב ש"משחקי הכס" לא ראויה לחגיגות אבל אני חושב שיש סביב העונה הרביעית של הסדרה המעולה הזו היסחפות טוטאלית. בואו נהיה רגע רציניים. זו סדרת טלוויזיה שמבוססת על סדרת ספרים. זהו. לא צריך לעוף על כל טוויסט שקורה בסדרה. למען השם, הכל כבר קרה בספרים. קחו ספר ליד ותפסיקו להתנהג כמו ילדים מפגרים. "דברים שנרצה לראות בעונה הקרובה", "מה הסוד של אריה" ועוד כל מיני שטויות. בקיצור, בואו נחגוג משהו אחר. כמו את העונה התשיעית של "24". זה משהו שצריך לחגוג. בניגוד ל"משחקי הכס", "24" היא סדרה די ריאליסטית. סתם, היא לא. אבל יש משהו מרגש בחזרה של ג'ק באוור לחיינו. ג'ק באוור מעניק תקווה. האדם הבודד שנלחם נגד המערכת המושחתת. הקדוש שמוכן להקריב הכל למען הצדק. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים. והיי, אי אפשר להתעלם ממשחקי השתייה המופלאים ש"24" מביאה איתה (שוט בכל פעם שג'ק אומר "Damn it" למשל) ו/או על האיסלמופוביה הקסומה שמככבת בכל שורה בתסריט.

      קחו לכם את ג'ופרי. פנטזו על דאינריז. תשאירו לי את ג'ק וקלואי. נראה מי ישרוד את מבחן הזמן.