סיפור מהסרטים: לאיזה סרט שווה לקחת את הילדים בפסח?

פסח זה חופש פסח. וחופש פסח זה ילדים משועממים בבית. וילדים משועממים בבית זה אומר שצריך לצאת לעשות משהו, לא משנה מה, בחוץ. ולפיכך – סרטים. סרטי ילדים בארץ מגיעים בערימות, לקראת החופשים, והחופש הזה לא יוצא דופן: יש סרטים רבים מאוד שניתן לבחור מהם כדי להעסיק ילדים לכמה שעות. הבעיה היא לא המבחר אלא הרמה: בידיעה שלילדים אין סטנדרטים וההורים נואשים, מופצים בארץ בין השאר סרטים שנבררו מתוך המיץ של הזבל של האנימציה העולמית ("ג'לי טרזן"). החדשות הטובות הן שביבול של החג הנוכחי אין אף אחד שנראה כאילו הוא עלול לגרום לנזק פסיכולוגי בלתי הפיך, אבל עדיין חשוב לבדוק, לפני שבוחרים סרט באקראי, מאיזה בית הוא בא. אפילו בירור פרטים ראשוניים בלבד עשוי להסגיר האם הסרט ראוי לבהייה.

אלה ההתרשמויות מסרטי הילדים המוקרנים כרגע - בחלק מהמקרים, על פי דיווחים ממקורות זרים וטריילרים בלבד. הצפייה על אחריותכם, כן?

ארץ מקור: צרפת.

מבוסס על: "אוגי והמקקים" היא סדרת סרטי אנימציה צרפתית הכוללת התעללות הדדית של חתול ושלושה מקקים. ההומור פרוע והאנימציה די בסיסית. צעירים יחסית מכירים אותה, מבוגרים יותר רואים אותה ואומרים "אה, זה כמו טום וג'רי". אחרים יגידו "אה, זה בעצם איצ'י וסקראצ'י".

אז איך הסרט? הסרט שייך לז'אנר הסרטים ה"מבוססים" על סדרות מצוירות, שהם לא יותר מכמה פרקים של הסדרה משודכים יחד ומוקרנים על מסך גדול. האנימציה עברה שדרוג קל בדרך לקולנוע, אבל היא עדיין פרימיטיבית – ובואו נודה על האמת, מכוערת - ביחס לכל סרט אחר ברשימה. סבתות לא יאהבו את זה.

לילדים: בוודאי לא חינוכי, אבל יכול להיות כיף.

להורים: לברוח.

מגיע מ: "בלו סקיי", אולפן האנימציה האמריקני הגדול שאחראי לסדרת סרטי "עידן הקרח" - כלומר, אלה שהם לא פיקסאר או דרימוורקס אבל גם הם בסדר.

מבוסס על: "ריו", כמובן. "ריו" היה אחד מסרטי האנימציה הבסדרים ביותר שהוקרנו בשנים האחרונות: הסרט על התוכי הכחול הנדיר שגדל בשבי, מוצא בת זוג ואת חיי הפרא בברזיל, הוא אמנם נוסחתי לחלוטין מהרגע הראשון ועד האחרון, אבל האנימציה יפה למדי ועשויה ברמת השקעה שהולמת אולפן גדול.

ואיך הסרט? בדיוק אותו הדבר. עדיין צבעוני מאוד וחביב. בנוי מקלישאות בדוקות, כמובן, ומבוגרים יראו כל בדיחה מגיעה מקילומטרים, אבל אף אחד לא יסבול.

לילדים: סבבה.

להורים: בסדר.

מגיע מ: האחים וורנר, בעזרת כריס מילר ופיל לורד, הבמאים של "גשם של פלאפל" המגניב.

מבוסס על: קוביות פלסטיק קטנות עם בליטות. ברצינות. זה סרט על לגו, מה לא ברור?

ואיך הסרט? מגניב, קופצני, קצבי, מטורף ולגו, הרבה מאוד לגו. הסרט כולל אינספור בדיחות מסוגים שונים ולגילאים שונים, והרבה התייחסויות לטבעו של הלגו ולתולדות הלגו, שמבטיחות לעורר נוסטלגיה בכל מי שגדל על בניית בניינים, חלליות וטירות עם הקוביות הקטנות האלה. יש המייחסים לסרט אפילו מסרים חתרניים ועמוקים יותר, אבל לא צריך להגזים. הוא כיף, וזה מספיק.

לילדים: Awesome!

להורים: עוד יותר.

מגיע מ: אי שם בהולנד.

מבוסס על: הספר של דויד גרוסמן.

ואיך הסרט? הסרט היחיד ברשימה שהוא מצולם כולו (ולא כולל אפילו בובות) הוא עיבוד אירופאי נאמן למדי לספר ישראלי לכל דבר, והוא חינני בהחלט, וכולל הרפתקאות ושוטרים וגנבים ורכבות. כסרט ילדים, כמובן, הוא מאתגר - הוא דובר הולנדית ואנגלית, ולא מוצג בדיבוב לעברית – וכמובן, עצם הרעיון לקחת ילדים לסרט שאינו "מצויר" מהווה אתגר. אבל כדאי לנסות.

לילדים: אחלה, לילדים גדולים יחסית.

למבוגרים: לא רע בכלל.

מגיע מ: ארגנטינה. העובדה הזאת כבר מעוררת חשד: בדרך כלל, סרטי אנימציה שאינם מגיעים מאולפני אנימציה מוכרים בארצות הברית אלא מכל מיני פינות ברחבי הגלובוס נוטים להיות סרטים מהסוג הזבלי. אבל כאן יש הפתעה: במאי הסרט הוא חואן חוזה קמפנלה, שהוא לא פחות מזוכה אוסקר (על "הסוד שבעיניים"), והסרט אינו מוצר שהופק בשני שקל אלא הפקת יוקרה שזכתה להצלחת ענק בארגנטינה.

מבוסס על: כדורגל שולחן. הסרט עוסק בקבוצת שחקני כדורגל-שולחן שקמים לחיים כדי לעזור לשחקן האנושי להציל את עיירתו. אם על לגו עשו סרט, אז למה לא?

אז איך הסרט? לגמרי לא רע, לפי התגובות בארץ ובחו"ל. הסרט הוא מקומי מאוד – הוא כולל הרבה בדיחות פנימיות על עולם הכדורגל הארגנטינאי – אבל מספיק מזה עובד גם בדיבוב (בהשתתפות ניר וגלי), וזה אחד התוצרים היותר איכותיים של אנימציה לא-הוליוודית לאחרונה.

לילדים: בעיקר אם הם אוהבים כדורגל.

להורים: בעיקר אם הם ארגנטינאים.

מגיע מ: דיסני.

מבוסס על: החבובות. לא צריך לספר לכם מי החבובות, נכון? חבורת הבובות הכל כך ותיקה הופיעה בתכנית טלוויזיה ובסדרה ארוכה של סרטים, וביצעה קאמבק מוצלח עם סרט לפני שנתיים; עכשיו הם ממשיכים את הקאמבק.

אז איך הסרט? מטופש ומעולה. במקור, "החבובות" מכוונות לילדים ולמבוגרים באותה המידה, וסביר שההורים שבקהל יעריכו את קרמיט, פוזי ופיגי יותר מהילדים שלא בהכרח יודעים מי אלה. הסרט גם מלא וגדוש במשחקי מילים, מחוות קולנועיות והופעות אורח של כוכבים מכל הסוגים והמינים – כלומר, מכוון יותר למבוגרים מאשר לילדים, ובלי ספק יעבוד טוב יותר בשפת המקור מאשר בדיבוב.

לילדים: בסדר.

להורים: תענוג.

מגיע מ: דיסני, אבל עם כוכבית. סדרת סרטי טינקרבל לא ראתה אור מסך קולנוע בארצות הברית: שם, הסרטים האלה לא נחשבים ראויים ליחס של סרטי קולנוע לכל דבר, והם מופצים ישר ל-DVD.. ובכל זאת – ההשקעה הדיסנית ניכרת בסרט. גם המוצרים שלהם שאינם מהשורה הראשונה עדיין מוקפדים יותר מסוג א' של חברות רבות אחרות.

מבוסס על: טינקרבל, שהופיעה במקור ב"פיטר פן", היא כבר מספר שנים כוכבת של סדרת סרטים משלה (שהופצה, כאמור, בעיקר ב-DVD). זה כבר הסרט השישי בסדרה, אבל זה בסדר אם לא ראיתם את הקודמים.

אז איך הסרט? נחמד במידה מפתיעה. אף אחד אמנם לא יתבלבל בין הסרט הזה ובין דיסני ברמת קלאסיקה כמו "לשבור את הקרח", אבל דמות הפיה הפיראטית החדשה היא מצוינת.

לילדים: כן, ולא רק לילדות.

להורים: סביל, אבל אפשר בהחלט גם להשאיר את הילדים ולצאת לסידורים.

מגיע מ: מעמקי הג'ונגל של גרמניה.

מבוסס על: טרזן, אבל בקושי. לדמות הקלאסית של מלך הקופים הסרט מוסיף מטאור עם כוחות על מהחלל וקרב עם תאגיד שמנסה להשמיד את הג'ונגל. הסרט הוא חיקוי של "טרזן" של דיסני יותר מאשר עיבוד מחדש של הספרים.

אז איך הסרט? נוראי. ניסיון לעשות מין סרט אקשן בסגנון "אווטאר" – כולל הרבה מוות ואלימות - עם אנימציה קריפית ומטרידה, וזלזול מוחלט בסיפורו של טרזן כפי שאנחנו מכירים אותו.

לילדים: רע. אלים מדי וקודר מדי.

להורים: נורא. מטומטם מדי.

מגיע מ: דרימוורקס, אחד מאולפני האנימציה ההוליוודיים הגדולים והמכובדים ביותר.

מבוסס על: סרטונים מצוירים משנות השישים, שכמעט ואינם מוכרים בארץ, על כלב גאון והילד המאומץ שלו הנודדים במרחבי הזמן.

אז איך הסרט? שטותי, כיפי, מצחיק, ואפילו הדיבוב ממש טוב.

לילדים: הרבה כיף.

להורים: לא ישתעממו.

מגיע מ: דרום אפריקה, מאולפן האנימציה שיצר את "זמבזיה" – עוד סרט שהגיע לארץ באחד ממבצעי ה"הכל בשקל".

מבוסס על: "מדגסקר". כלומר, לא רשמית, אבל עיצובי הדמויות והסביבה שואבים השראה ברורה מסדרת סרטי האנימציה של דרימוורקס.

אז איך הסרט? אמנם מדובר בחיקוי זול וחסר השראה של הסרטים של הדודים העשירים מאמריקה, אבל גם בין החיקויים יש טובים יותר ופחות, ו"קומבה" הוא חיקוי מושקע יחסית. עוד אוסף של חיות מדברות שלומדות שיעור על החיים ובדרך עוברות דרך בדיחות פלוצים. לפחות האנימציה ברמה סבירה.

לילדים: אם אין משהו אחר.

להורים: רק אם הילדים לא מסכימים להיפרד.

לאיזה סרט תקחו את הילדים? ספרו לנו בפייסבוק