בשנת 2007 יצא לאקרנים סרט הקולנוע הישראלי "הסודות", שביים אבי נשר וגם כתב אותו עם הדר גלרון, ובו שיחקו בין השאר ספי ריבלין, גורי אלפי, אניה בוקשטיין ואדיר מילר. ספי מגלם את תפקידו של הרב הס, רב חשוב ואבא של אניה בוקשטיין. אלפי משחק את מיכאל, תלמיד הישיבה המבריק ביותר, המיועד להיות חתנה של אניה ויורש אביה ספי. בסרט דמותו של ספי מכתירה את דמותו של אלפי בתור הדבר הבא. יש סמליות רבה בליהוק הזה, שכן בדיעבד הסרט חזה שגורי אלפי יהיה היורש של ספי ריבלין גם במציאות, כקומיקאי המצחיק ביותר בארץ.
"בסרט 'הסודות' יש נבואה לכך שגורי אלפי יירש את ספי ריבלין", אומר לוואלה! תרבות במאי הסרט אבי נשר, "אני מסכים שגורי הוא יורשו של ספי ריבלין. לשניהם יש ראיית עולם פוליטית, ספי השתתף בניקוי ראש ובתעמולת הבחירות של הליכוד וגורי תוקף כל דבר שזז ב'מצב האומה', שניהם אנשים אינטליגנטיים באופן קיצוני ושניהם מבריקים, כל אחד בדרכו שלו. חשוב לציין ששני הקומיקאים הגאונים והבולטים ביותר של תקופתנו הם גורי אלפי ואדיר מילר, שהשתתפו בסרט 'הסודות', והם היורשים בהתאם את ספי ריבלין ואת שייקה אופיר, שני הקומיקאים הגאונים והבולטים של תקופתם. אדיר הוא מקבילו של אופיר, אלפי הוא ממשיכו של ספי".
אלפי אינו הסלפי של ספי. רב השוני על הדימיון ביניהם. אולם ציפי שביט, שהיתה חברה טובה ושותפה מקצועית וותיקה של ספי, רואה דווקא את הנקודות המקבילות. "יש משהו דומה בין ספינקה לגורי", אומרת שביט, "אולי משהו בטירוף. בעיניים הממזריות. בקליטה המהירה. בלמידה המהירה. בספונטניות. בלקחת כל דבר ולהפוך אותו למצחיק. ב-DNA התבונתי שלהם. לקחת משהו ולהבין לאן הוא מתאים, איך עושים אותו ואיך מקפלים אותו לצרכיך. אולי משהו בעברית המשועשעת של שניהם. אולי משהו בעמידה הטיפה כפופה של שניהם, שמזכירה לי את הכדורגלן מסי לפני שהוא נוגח, יש לו מין תנועה כזאת שתכף תראה את מי אלוהים הביא לפה, נדמה לי שגם בגורי יש מין התכוונות כזאת. מעבר לזה, אולי מין הילה כזאת שיש לשניהם למעלה, כשהם יושבים בצוות ענק ואתה רוצה לראות אותם שוב ושוב ושוב".
קטע מהתכנית "מצב האומה" בה התארח ספי ריבלין
גם ספי וגם אלפי ספגו את עולם התיאטרון עוד לפני הכניסה לעולם הבידור. אלפי הוא בנו של יוסי אלפי, איש התיאטרון, מאבות התיאטרון הקהילתי, שהרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב וייסד את תאטרון גבעתיים. כשהיה בן 10 שיחק אלפי בהצגה "בן המלך והעני" ומאוחר יותר למד במגמת תיאטרון בתיכון. אלפי נכנס בשלב מוקדם מאוד לעולם הבידור, כבר בגיל 16 כשעלה על במת החובבים במועדון הדומינו גרוס.
אצל ספי ריבלין הניסיון התיאטרלי היה משמעותי וארוך יותר. הוא למד משחק ב"בית צבי", היה מראשוני שחקני תיאטרון החאן עם הקמתו מחדש בתחילת 1973. הוא שיחק בלא מעט הצגות, בהן "משרתם של שני אדונים" בתיאטרון החאן עליה היה מועמד לפרס כינור דוד, "ערוגות החשק" בתיאטרון בימות לצד מי שיהיו לאחר מכן שותפיו ל"ניקוי ראש" טוביה צפיר ורבקה מיכאלי, במחזמר "מסעות בנימין השלישי". לאחר תקופת התיאטרון עבר ספי לעולם הבידור.
ספי ריבלין ב"ניקוי ראש"
מכנה משותף אחר הוא השתתפותם של שניהם בתכניות הסאטיריות המובילה בטלוויזיה של תקופתם. ספי ריבלין השתתף ב"ניקוי ראש" המיתולוגית, וגורי אלפי ב"משחק מכור" וב"מצב האומה". נפתח סוגריים ונציין כי אלפי, בניגוד לספי, אינו מסתפק בהופעה מול המצלמה בתכנית, הוא גם אחד מיוצריה. "אני לא אתווכח עם האמירה שכל אחד מהם היה הכי מצחיק לשעתו", אומר לוואלה! תרבות אבי כהן, עורך שותף (עם ליאור שליין) של "מצב האומה" שגם עבד עם ספי ריבלין כשהתארח בתכניות שונות עליהן פיקד כהן, בהם "העולם הערב" ו"המחשוף". "נקודת דימיון בין גורי לספי היא ששניהם הצחיקו אותי בקונטרול רום עד שכמעט שברתי לוחות בקרה. אין ספק שהכשרון והברק של גורי מעמידים אותו בשורה הראשונה והוא מאוד מצחיק אותי. הם שני אנשים מאוד מצחיקים ומוכשרים, כל אחד בדרכו, בזמנו ובסגנונו".
יש, כאמור, יותר דברים שונים מאשר דומים בין השניים. אלפי אמנם מביע דעות ב"מצב האומה", אבל ספי ממש השפיע על גורל האומה. הוא השתמש בפופולריות הרבה שלו כקומיקאי כדי לקדם את האידיאולוגיה הפוליטית שלו. יש סבורים שהאידיאולוגיה היתה חשובה לו יותר מהקריירה. הוא שילם על כך מחיר. ריבלין השתתף בתשדירי בחירות של הליכוד, בימים שבהם עוד היתה להם השפעה על הבוחר, בשלוש מערכות בחירות משמעותיות - ב-1977 כשליכוד עלה לשילטון, ב-1981 וב-1984.
"ספי היה אמיץ", כתב רוגל אלפר ב"הארץ" בדצמבר 2013 כמה ימים לאחר מותו, "השקפת עולמו היתה מאוד לא בחוגי התיאטרון והתקשורת. איש לא יעלה על הדעת שמקביליו העכשוויים, למשל אסי כהן, גורי אלפי או אדיר מילר, יתייצבו ערב ערב, בשעת צפיית שיא, מול כל המדינה, ויסכנו את כל מעמדן למען אידיאולוגיה פוליטית מאוד מקטבת, ששנואה על הברנז'ה, אבל זה בדיוק מה שריבלין עשה. ועשה טוב".
נכון, קשה לראות את גורי אלפי לוקח סיכון גדול לאבד את המיינסטרים כפי שעשה זאת ספי. קשה לשכוח כמה מהר התנצל על סיפור החשפנית, אולי מתוך חשש לאבד קהל. עם זאת, הדבר הכי קרוב שעשה אלפי לסיכון מעמדו כקומיקאי מוביל היה כשפרש משותפותו בצמד "אסי וגורי" לצד אסי כהן בשיא הצלחתם. זאת לאחר שהם זכו בפרס אנשי השנה בתחום הבידור, ותכניתם "שידורי המהפכה" היתה מצליחה מאוד.
נקודת שוני נוספת, אותה תיארו באוזננו בנפרד גם יוסי אלפי, אביו של גורי, וגם אבי כהן העורך שלו ב"מצב האומה", היא העובדה שספי ריבלין היה בעל דחף אובססיבי להצחיק כל הזמן, ללא הפסקה, בניגוד לגורי אלפי שאינו מצחיקן כפייתי. "ספי היה נורא מצחיק גם מאחורי הקלעים ולא רק על המסך", אומר כהן, "היו שאמרו שהוא אפילו יותר מצחיק בפגישה אישית. היו לספי שני מצבים און ואוף, כשהוא לא ישן הוא הצחיק. גורי, לעומת זאת, מצחיק כשהוא רוצה להצחיק. הוא לא עובד כדי להצחיק. יש לו גם יכולות אחרות, הוא למשל כתב וביים שתי סדרות לטלוויזיה, הוא מוזיקאי ועוד".
ציפי שביט, בכל אופן, מרוצה מאוד בבחירה של גורי אלפי כיורשו של ספי ריבלין. "זה יופי של בחירה, הם שניהם נורא מצחיקים. אני לא מכירה כל כך את גורי, אבל אני שמחה שנתנו לו את הכבוד להיות היורש של ספי. אלה הנעליים הכי גדולות והכי מפוארות שיש. ספינק'ה היה הכל: הליצן הכי טוב, הבדרן הכי טוב, השחקן הכי טוב, עם הכי הרבה אנרגיה, עם הכי הרבה כוחות, גאון גדול, אז אני שמחה בשביל גורי אלפי ששמו אותו בנעליו. עכשיו, תשמע, אתה הולך להתענג רצח אם תשאל אותי מי תהיה היורשת שלי".
- נזרום איתך. ציפי שביט, מי תהיה היורשת שלך?
"מי שמזכירה לי אותי בצעירותי זו עדי אשכנזי. משהו בגובה, בדיבור המהיר, בקצת צרידות, בתלתלים מקדימה, בווספה, בפטפטנות, בלעגנות בהצחקה. אני מעריצה אותה ואוהבת אותה מאוד. היא באה להצגה שלי 'מותק הילדות התחברו' בחנוכה, ואחר כך אמרה לי, ראיתי אותך על הבמה, לעתים אמרת משהו והיה לי נדמה שזאת אני! אמרתי לה, לא תאמיני, הבת שלי היתה בהצגה שלך, והיא אמרה לי: לפעמים עפעפתי בעיניי והיה לי נדמה לרגע שזאת את, אמא. עדי עומדת שם ומוכנה להתאבד בשביל הקהל. היא כמוך, יורדת על הברכיים, ובאה לטרוף. זה ממש את, אמא".