"מלאכים" אינה היצירה על פיה כדאי לזכור את יורם קניוק

"מלאכים" אשר יצא לאחר מותו של קניוק, הוא למעשה מסה קצרה למדי, אבל מתישה לא פחות מזה. הקושי שבצליחתה הוא כזה שלא עושה צדק עם גוף היצירה החשוב של הסופר

  • יורם קניוק
  • מלאכים
יואב שי
למה האתאיסט הידוע משחית זמנו על מלאכים? יורם קניוק (צילום: נמרוד סונדרס)

בחודש יוני האחרון הלך הסופר יורם קניוק לעולמו לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן שקיננה בגופו במשך שנים. קניוק, אמן שזכה להכרה ולפריחה בשמי הספרות הישראלית עוד בימיו, היה ידוע בגישה החתרנית שלו כלפי העולם. לקראת סוף ימיו ניהל בלוג ער, במסגרתו אף נפרד מקוראיו זמן קצר לפני שנפטר. והנה לא חלפו להם מספר חודשים, והמעריצים מקבלים הצצה נוספת אל נבכי נפשו של הסופר בדמות "מלאכים", מסה שראתה אור לאחרונה.

אם תשאלו את אלאניס מוריסט, הרי שאין אירוני מכך שדווקא לאחר מותו של יורם קניוק מתפרסם ספרו "מלאכים", תולדה של מחקר ארוך שנים של הסופר, המנסה לעקוב, להתחקות ולמפות את הנושא האלוהי בזעיר אנפין הזה, תוך מתן דגש רב על שאלת קיומם או אי קיומם של המלאכים ושל הישות האלוהית אותה נועדו לשרת.

הספר הזה הוא תוצאה של עשר שנים בהן חקר הסופר את נושא המלאכים. במסגרת המחקר שלו, מנסה יורם קניוק להגיע למסקנות מרחיקות לכת לגבי כמה נושאים חשובים, המטרידים מן הסתם את כל החוקרים הדגולים הניגשים לנושא הרה גורל זה. ראשית, עלינו לדעת מה הוא מספרם של המלאכים הידועים לאדם. נושא נוסף שמטריד את החוקרים הדגולים הוא כיצד לזהות מלאך ברגע שפוגשים באחד- האם יש לו כנפיים (ספויילר: לא), האם הוא טוב, רע, שחור, לבן, זכר, נקבה וכו'.

קצת מפתיע שקניוק, אתאיסט ידוע שפנה לקראת סוף ימיו בבקשה להירשם כחסר דת, משחית בספר הזה את זמנו על טרחנות זוטא מהזן השמור לרבנים המוכרים לנו כל כך מההגדה של פסח, אלה שהיו יושבים עד אור הבוקר ומתפלפלים על קוצו של יוד ועל מספר המכות שהוטלו על הים, כפי הנראה מאחר ולא היה להם משהו טוב יותר לעשות באותו היום. ניכר בו, בקניוק, שהתאמץ להסתיר את סלידתו החד משמעית מהדת במסגרת המסה הזו, אך ניתן להרגישה היטב בין הטיפות, כאשר הוא מתאר בתיעוב מה את המלאכים כרוצחים המוניים בשירות האל לדוגמה; או כאשר הוא מדבר על עליית הדרגה של השטן בתודעה האנושית, על מנת לפטור את האל מכל אשמה אפשרית לרעה שנקרית בדרכו של האדם.

עוד בוואלה! NEWS

ביקשנו מחברי להקת "שלוה" לספר על עצמם. זה כנראה הסיפור הכי מרגש שתשמעו

בשיתוף מפעל הפיס
לכתבה המלאה
כריכת הספר (צילום: יח"צ)

ב"מלאכים", ממשיך יורם קניוק בקו הכתיבה שהנחה אותו

רבות במהלך הקריירה שלו, ונותן לזרם התודעה החולף שלו לעשות שמות בדף החלק ולהנחית עליו הררים של הגיגים ורעיונות. הכתיבה החופשית והמשוחררת הזו יכולה היתה אולי להוביל את המסה הזו למקומות בהם היתה עוזרת להוות מעין שינוי תודעתי, אך לעתים נראה כי קניוק בכבודו אינו בטוח כבר מה הוא היה מנסה להעביר בטקסט הזה.

למרות שמדובר במסה קצרה יחסית, הקריאה ב"מלאכים" מתישה. הסיבות לכך רבות- ההיטפלות של קניוק לקיטלוגם ומספורם של המלאכים השונים, זריקת השמות הבלתי נגמרת בשילוב ציטוטים של מחקרים עליהם הסתמך ופילוסופיות שונות עמן התקשר במהלך העבודה שלו, וכן, גם הכתיבה האסוציאטיבית שלו, שיכולה להשאיר את הקורא מאחור כאשר היא מדלגת לה מנושא לנושא ומעניין לעניין בלי לרחם עליו לרגע ולנסות לחכות לו כשהוא מדלג מעל לעוד משוכה בנסותו להדביק את הקצב. כל אלה משאירים את הקורא עם הלשון בחוץ ועם עניין הולך ופוחת בצליחתה של המסה הזו.

זו אינה יצירתו הטובה ביותר של יורם קניוק, ואולי אין פלא בכך שלא פורסמה בימי חייו, אף כי הושלמה לפני למעלה מעשור. נכון, גם יצירתו הפחות טובה עולה בעשרות מונים על עבודות של יוצרים אחרים, אך בכל זאת, לא לילד הזה פילל הקורא כאשר התבשר על ספר חדש של הסופר שהתפרסם אחרי מותו משל היה טופאק שאקור.

אין ספק שמעריציו של יורם קניוק ימצאו כאן נחמה פורתא, אך ייתכן וכאן יסתיים קהלו הפוטנציאלי של הטקסט הזה. מה שבטוח זה שמי שלא קרא מעולם את אחת מיצירותיו המוקדמות, אל לו להתחיל דווקא ממסה זו, שעשויה אף להרחיק אותו מהן ולמנוע בעדו להיחשף לכמה יצירות מהחשובות בספרות הישראלית.

מלאכים / יורם קניוק, הוצאת ידיעות אחרונות, 142 עמודים

האם תקראו את "מלאכים"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully