וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"רק ג'יגולו": וודי אלן יורד לזנות ומשפיל חרדים

25.4.2014 / 0:00

וודי אלן רק מככב בקומדיה הרומנטית "רק ג'יגולו", וג'ון טורטורו לקח על עצמו את מלאכת כתיבה והבימוי. חבל שכך, שכן גם הגרועים בסרטי אלן לא מתקרבים לרמות התמהון של סרט זה

יח"צ - חד פעמי

הרזומה של וודי אלן כולל עשרות סרטים, ולרובם מכנה משותף: הוא ביים אותם. לפעמים רק עמד מאחורי המצלמה ואת עבודת המשחק השאיר לאחרים, לעתים קרובות טרח גם לככב או להעניק לעצמו תפקיד משני, אבל כמעט תמיד אחז בהגה. רק במקרים נדירים, עבר היוצר המהולל למושב האחורי או לזה שליד הנהג, והרשה לעצמו לקחת חלק בפרויקטים שמישהו אחר היה הבמאי שלהם.

לכן, "רק ג'יגולו" הטרי ניצב כאירוע כל כך חריג בקריירה של אלן. אמנם, דמותו הממושקפת והנוירוטית תופסת חצי מכרזת הסרט ולכן יש לנו את כל הסיבות לחשוב כי זו עוד יצירה פרי עטו, אך למעשה מדובר בקומדיה שכתב וביים ג'ון טורטורו – שמככב כאן גם הוא.

כבר בשניות הראשונות, אפשר להבין למה ליהק טורטורו את אלן בצדו. בהיותו קומדיה העוקבת אחר מעלליהם הרומנטיים של תושבי ניו יורק בליווי מוזיקת ג'אז ובדיחות יהודיות, נראה "רק ג'יגולו" כהעתק נאמן ל"הרומן שלי עם אנני" וכדומה – כל כך נאמן ומדויק, עד שאפשר להתבלבל בתחילה ולחשוד שאולי בכל זאת כתב וביים אותו המאסטר הוותיק.

אך בשלב מוקדם, מתחוור לצופים מעבר לכל ספק כי "רק ג'יגולו" אינו מעשה ידיו של היוצר הוותיק, פשוט מפני שהסרט תמוה מכדי להיות כזה. אפשר להגיד על אלן דברים רבים, והוא כתב וביים יצירות טובות יותר ויצירות טובות פחות, אבל מעולם לא אפה עיסה מקושקשת מהסוג שמוגש לנו כאן. וכך, כבר לאחר כמה טעימות מן התבשיל חסר הגיבוש והקוהרנטיות, ברור כי מבין השניים, מי שעמד מעל הסירים חייב להיות טורטורו.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
נושא רק באחריות מיניסטריאלית. וודי אלן עם ג'ון טורטורו ב"רק ג'יגולו"/מערכת וואלה, צילום מסך

הבעיה היא מלכתחילה עם עצם המרכיבים שבחר טורטורו להשתמש בהם, שכן "רק ג'יגולו" הוא מאותם סרטים שלא כל כך ברור מה חשב לעצמו התסריטאי בשעה שכתב אותם. מה עבר בראשו, כשמכל הסיפורים שבעולם בחר לתאר כיצד מוכר ספרים מזדקן (אלן) מחליט להתחיל לסרסר את ידידו (טורטורו) למיטב בנות התפוח הגדול, וכך מוליד רומן אסור בינו לאלמנה חרדייה (ונסה פאראדי)?

כמעט שום דבר לא תקין בקונספט הזה. אין פסול בכך שהבמאי בחר להעמיד במרכז הסרט דמות של זונה ממין זכר שעם הזמן מצליחה לסחרר את כל הנשים בניו יורק, אבל מדוע התעקש ללהק את עצמו לתפקיד האטרקטיבי? עם כל הכבוד, טורטורו אמנם גבר נאה ובנוי לתלפיות, אך לא יותר מזה, ומופרך מאיתנו לצפות להאמין שדווקא הוא מעורר כזו אקסטזה ברחובות ברוקלין. הליהוק הכושל מוציא את העוקץ מן האמינות של הסיפור כולו.

גם הליהוק המרכזי הנוסף משאיר טעם רע בפה – נכון, וודי אלן לא הורשע בשום דבר ולמען האמת אפילו לא הוגש נגדו כתב אישום, אבל האם דווקא בשנה כזאת, באווירה ציבורית טעונה ולנוכח הטענות החדשות על עברו המיני הלא לגיטימי, היה חכם מצדו, מכל התפקידים האפשריים, לגלם דווקא דמות מפוקפקת של סרסור?

לסיכום, משונה גם הבחירה לשלב כצלע השלישית בסיפור הזה דווקא אלמנה חרדייה, ועוד להשתמש בה כדי לנסות להכניס אותנו לעולמה של חסידות סאטמר בניו יורק. קודם כל, זה גורם לקומדיה להיראות כגרסה ארוטית רכה ומשונה מן הסתם של "למלא את החלל". שנית, טורטורו מציג את לובשי השחורים בצורה קריקטורית ואף גרוטסקית. גם בלי לנפנף במילים בסדר הגודל של "אנטישמי", קשה להרגיש בנוח מול הייצוג של העולם האורתודוכסי כאן, והבמאי לא משכיל להצדיק את ההיטפלות אליהם דווקא ואת המיקום שלהם בהקשר של הסרט.

מעבר לכך, יש ל"רק ג'יגולו" כמה בעיות בסיסיות יותר. למשל, הטון שלו לגמרי לא ברור – האם הנימה כאן רומנטית או סרקסטית? נוסף לכך, גם התוכן מעלה שלל תמיהות: האם הגיבור הוא הדמות בגילומו של טורטורו או זו בגילומו של אלן? מהו בעצם המוקד הסיפורי ומה תפקידו של קו העלילה המשני עם שרון סטון וסופיה ורגרה כעוד נשים הלהוטות לגופו של פר ההרבעה? ובכלל, מה רצה המשורר להגיד?

חבילת סלולר בזול

למבצע הזה אי אפשר לסרב! 4 מנויים ב-100 וגם חודש ראשון חינם!

לכתבה המלאה
רק ג'יגולו.
עדיף כבר לראות את "להתאהב ברומא". וודי אלן ב"רק ג'יגולו"

כל זה לא אומר ש"רק ג'יגולו" מייגע או מייסר לצפייה. אין מדובר בסרט לא טוב, אלא פשוט בסרט תמוה. גם בכאלה יכולים להיות אלמנטים יפים, וזה המצב גם כאן. וכך, לדוגמה, עבודת הבימוי אלגנטית ונעימה לעין; הנוכחות של פאראדי פוטוגונית ונוגעת – חבל שכרגיל בשנים האחרונות, היא נופלת לתפקידים שקטנים עליה; העיצוב של ברוקלין כערב רב של זהויות אתניות – לטינים, אפרו-אמריקאים, יהודים חילוניים וחרדיים – מקורי יחסית לאיך שהעיר מוצגת בדרך כלל בקולנוע האמריקאי; ומעל הכל עומדת הנוכחות של אלן. אין מה לעשות, השטיקים הרגילים שלו תמיד עובדים, ובהזדמנות אחת הוא אף מצליח לעורר פרצי צחוק תודות לבדיחה על ברית מילה.

אך כל אלה הם בסופו של דבר רק תבלינים מינוריים, שיכולים רק להוסיף מדי פעם מעט מלח ופלפל על החביתה המקושקשת הזו, אך לא להציל אותה מן הביצים הסרוחות שממנה נעשתה. לולא הנוכחות של אלן, סביר להניח כי "רק ג'יגולו" בכלל לא היה זוכה להפצה רחבה, בטח שלא בישראל. חבל שכאן עיוותו מעט בתרגום את שמו המקורי, "Fading Gigolo", שכן הוא הולם אותו היטב. הסרט הזה אכן דוהה ונובל במהרה, ונשכח מהזיכרון מיד לאחר הצפייה.

מה אתם חשבתם על "רק ג'יגולו"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully