פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאפיה של דוז פואה: האירוויזיון כסייסמוגרף פוליטי-כלכלי

      מה תהיה אחריתו של הקונפליקט בין אוקראינה לרוסיה? המדינות הסקנדינביות ימשיכו לפרגן אחת לשנייה לעד? והאם למיי פיינגולד יש סיכוי לזכות בדוז פואה? מדע האירוויזיון לשירותכם

      מאפיה של דוז פואה: האירוויזיון כסייסמוגרף פוליטי-כלכלי

      לפני עשרים שנה פרסמתי את שני המחקרים הראשונים על האירוויזיון וכיוון שאני נחשב ל"סנדק של מחקרי האירוויזיון" הוזמנתי לשאת את הרצאת הכבוד בכנס המדעי המקדים לתחרות בשבוע הבא בקופנהגן. לצורך הרצאתי סקרתי יותר משמונים מאמרים מדעיים, שהתפרסמו מאז 1995 ועד היום. צחוק צחוק, אבל תשומת-לב מחקרית לדפוסי הצבעה, למילות השירים, למסיבות העיתונאים ולשיח הטוקבקיסטים מסביב לארוע מניבה שלל תובנות רציניות. הנה כמה מהן.

      נתחיל, ראשית, באו-טו-טו המלחמה האירופאית החדשה. חוקרים אחדים דנו ביחסים בין רוסיה לאוקראינה, תוך הצבעה על מתח גובר והולך בין הארצות מאז המהפכה באוקראינה בשנת 2005. המתחים נגלים, למשל, בתגובות לבחירה של זמרת אוקראינית כנציגת רוסיה בשנת 2009 – ששרה חצי שיר באוקראינית. הם נגלים גם במסיבות העיתונאים ובניתוח השפה. החוקרים חושפים כי הרטוריקה הסובייטית – למרות שהולבשה לפעמים בשפת הסימנים של העליזים מהמערב – מצביעה דווקא על חזרה של השיח הסטליניסטי ברוסיה. פוטין ושליחי תרבותו מחבקים את הרפובליקות לשעבר, וזאת מתוך כוונה להחזיר את כולן לחיק אמא רוסיה. כפי שכתבה אחת החוקרות, "ניתן לומר כי השיר "אמא" (Mamo), שעורר רטוריקה סובייטית וסימן מחדש את גבולות בריה"מ, מהווה איום סמוי. בהקשר של הפוליטיקה הפוסט-סובייטית, קשה להבחין בין שאיפה לאחדות ושיתוף פעולה לבין התפשטות תוקפנית". אז אם אתם רוצים לדעת אם תהיה מלחמה ואיזו – צפו באירוויזין ופיקחו עיניים על חרמות בפייסבוק.

      שנית, סדרה גדלה והולכת של מחקרים חוזרת ומאמתת את הטענה כי יש "הצבעה פוליטית" באירופה. החוקרים מפעילים שיטות מתימטיות, סטטיסטיות והנדסיות מתוחכמות ביותר וחושפים באמצעותן את הנאמנות הפוליטית והתרבותית, שמדינות מפגינות זו כלפי זו במהלך ההצבעה. אם עד להצטרפות מדינות בריה"מ ויוגוסלביה לשעבר לתחרות זוהו בה שלושה בלוקים, הרי שחוקרים מוצאים כיום אירופה מפוצלת יותר. אחד החוקרים חישב ומצא כי אירופה מחולקת כיום לחמישה בלוקים: "האימפריה הויקינגית", "ברית וארשה", "הצלב המלטזי", "המשולש הקפריסאי" ו"הציר הבריטי". חלוקה עקבית זו משקפת נאמנות יחסית של מדינות מערביות, צפוניות, ים-תיכוניות, פוסט-סובייטיות ובלקניות – כל מדינה לשכנותיה לבלוק.

      מלטה אירוויזיון 2014 (יח"צ)
      נציגי הצלב המלטזי. להקת "Firelight" (צילום: יח"צ)

      שלישית, בהינתן "הצבעות-נאמנות" על-פי אזור גיאוגרפי ותרבות, חוקרים רבים נותרים טרודים משאלת ההגינות של התחרות. האם השיר הטוב מנצח? במטרה לענות על שאלה זו, חוקרים מבודדים את איכות השיר מדפוסי ההצבעה הפוליטיים והתרבותיים. מחקרים אלו מראים כי איכות השיר היא אמנם המנבא העיקרי של ההצבעה, אך נאמנויות אזוריות בהחלט משפיעות על תוצאות התחרות. במחקר חדש שהתפרסם זה עתה הצליח חוקר דני להראות, כי מדינות דמוקרטיות שופטות שירים על בסיס איכותם, בעוד שמדינות פוסט-סובייטיות מתייצבות סביב הדגל ללא קשר לאיכות. ממצא זה מסביר את סדרת הניצחונות שמזרח אירופה גרפה בעשור האחרון; הוא גם מסביר את התסכול הרב של חוקרים אירים, שאינם מבינים כיצד זה הנמר הקלטי, שזכה בעבר שבע פעמים בתחרות, מתבוסס בשנים האחרונות בבוץ של אירופה.

      רביעית, קבוצה נוספת של חוקרים הצליחה לחשוף כי דפוסי ההצבעה באירוויזיון מהווים גם סייסמוגרף מצוין להבנת הכלכלה האירופית. כלכלנים חקרו ומצאו שככל שמדינות מחליפות ביניהן יותר נקודות בהצבעה בתחרות כך גם גדול יותר המסחר ביניהן. מתמטיקאים אף הראו כי המשבר הכלכלי באירופה – עם לחץ מערבי על מדינות כמו יוון, איטליה, אירלנד ופורטוגל – הגדיל את המרחק בין הבלוקים בדפוסי ההצבעה. חוב, הם אומרים, מגדיל אנטיפתיה.

      ולבסוף – מה הסיכוי של מיי פיינגולד לחזור עם דוז פואה? המחקר מראה, כי ככל שמספר הגבולות המפרידים בין מדינות הוא גדול יותר, כך קטן מספר הנקודות שהן זוכות לו. אז תסתכלו על מפת ישראל ותחפשו עם מי יש לנו גבול משותף - ותבינו.

      פרופ' גד יאיר הוא מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

      האם ננצח באירוויזיון השנה לדעתכם? ספרו לנו בפייסבוק