פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טוב שטל פרידמן עוזב את "ארץ נהדרת"

      טל פרידמן החליט לעזוב את "ארץ נהדרת" וזה לא אסון, להיפך. טוב שעוד אמנים יידעו מתי עליהם לעזוב ולהמשיך הלאה, ולא כיוון שהפכו למיותרים, אלא כדי שנוכל להתגעגע

      טוב שטל פרידמן עוזב את "ארץ נהדרת"

      הציטוט "עזוב אותם כשהם עדיין רוצים עוד" מיוחס לוולט דיסני בדרך כלל, אבל הוא כנראה אחד מהעקרונות הבסיסיים של עסקי השעשועים ואולי החיים בכלל. הדבר הראשון הכי טוב שג'רי סיינפלד עשה בטלוויזיה היה הסדרה "סיינפלד", והשני הכי טוב היה שהוא פרש ממנה; אמנים שמתו בשיא הצלחתם מכרו יותר לאחר מותם מאשר בכל חייהם; ובאופן כללי כנראה שאין נחשק יותר מזה שיודע ללכת רגע אחד לפני שתוהים האם האהבה עדיין פורחת.

      עניין הפרישה בשיא הוא לא דבר ישראלי במיוחד, משתי סיבות בדרך כלל – התעשייה ההפכפכה, מעוטת התקציבים וכפוית הטובה בדרך כלל מפרישה בעצמה אמנים; ואלו שלא, בדרך כלל מתקשים לזהות מתי כסא המלך שלהם נתפס – ע"ע דודו טופז. פורשים ועוברים-הלאה מצטיינים ישנם, מעטים. ארז טל, למשל, תמיד הצליח לזהות מתי חלונות הזדמנויות הולכים וקטנים, ובאלגנטיות דילג הלאה, רענן כתמיד. אסי כהן שומר על היותו אחד השחקנים האהובים ביותר, לא מעט בזכות העובדה שפרש מ"ארץ נהדרת" בשיא הצלחתו, כיוון ששמר עצמו נחשק ונזהר מחשיפת יתר. והנה עכשיו – עשר עונות לתוך תוכנית הסאטירה היציבה ביותר, טל פרידמן, אחד מהקונצנזוסים הקומיים הישראלים, הודיע שהוא עוזב את "ארץ נהדרת".

      טלטלה? זעזוע? אמות הספים קורסות? לא ממש, לא באמת. בעונות האחרונות פרידמן לא הצליח לשחזר את הקאלטיות של דמויות כמו לובה, חלי, שיף-שיף, אומלטה או רוחל. אולי משהו במקום שלו הצטמצם, אולי הוא התעייף. קורה, לגיטימי. אבל המקום של פרידמן תמיד היה מושתת על הטירוף שלו, על היותו קלף משוגע. זה מה שהפך אותו לבן זוג מושלם למשה פרסטר בתחילת דרכם המשותפת, זה מה שהחזיק בהצלחה את כל שיתופי הפעולה עם אייל קיציס – הוא אלמנט כימי פרוע שהופך את מי שמופיע לצדו לסטרייטי ונקי.

      ארץ נהדרת (צילום מסך)
      קלף משוגע שהתעייף. טל פרידמן מתוך "ארץ נהדרת" (צילום: יח"צ)

      אחרי שהביאו את ירון ברלד לקאסט של "ארץ נהדרת" כבר אפשר היה לחשוד שעוד מישהו חושב שהוריקן פרידמן נחלש. ברלד אולי היה אמור להיות תחליף פרידמן הצעיר ומלא האנרגיה, אבל הוא הוכיח עצמו ככוח טבע אחר – בלתי ניתן לאילוף כמעט, סוליסט שלא מתחבר בהכרח לקאסט הגדול והמאוזן בעדינות של "ארץ נהדרת". פרידמן תמיד ידע להתפרע, אבל באופן שלא יפר את האקו-סיסטם של הסביבה שלו. מטורף אבל עם הגיון ומשמעת עצמית. יכול להיות שאותם הגיון ומשמעת הם אלו שהביאו את פרידמן לקחת את עצמו ולהמשיך הלאה. לנסר באופן מודע את הרגל של הכסא הנוח שלו, ולהכריח עצמו שלא להתנמנם על משמרתו.

      לאחר כל כך הרבה שנים של שירות נאמן ומצטיין, טל פרידמן הולך הלאה, וטוב שכך. דווקא מכיוון שלא נמאס, דווקא מכיוון שקצת צובט בלב. "ארץ נהדרת" תמשיך בלעדיו, תחפש את הדבר הבא, ואנחנו נזכה להתגעגע ולקטר שזה פשוט לא אותו הדבר. עדיף כך.

      מה אתם חושבים על הפרישה של טל פרידמן? ספרו לנו בפייסבוק