אסי דיין המשיך ליצור גם בימיו האחרונים ותכנן ליצור סרטים חדשים. בין השאר הוא כתב בשנה האחרונה תסריט על חייו של דוד המלך ביחד עם ליאור מאיר, וסקיצה לא ערוכה מתוכו מתפרסמת לראשונה בוואלה! תרבות.
"ביום שני השבוע, בשעות הצהריים, ביקרתי שוב בביתו של אסי דיין בתל אביב, כדי לעבוד על תקציר התסריט על חייו של דוד המלך שכתבנו יחד לצורך הגשה לקרן", מספרת לוואלה! תרבות ליאור מאיר, "אסי דיבר איתי על מיזמור כ"ג מתהילים. אסי מאוד אהב את המיזמור הזה, שאומר שאין לפחד בדרכי המוות, וכבר לפני כמה חודשים החליט לשזור את המיזמור הזה בקטע מרגש בתסריט. ביום שני אסי אמר לי: איך אני אוהב את המזמור הזה, וציטט את המשפט מתוכו: 'ג??ם כ??י-א?ל?ך? ב??ג?יא צ?ל?מ?ו?ת, ל?א-א?יר?א ר?ע'. יומיים וחצי אחרי שאסי דיבר על המיזמור, שאומר שאין לפחד בדרכי המוות כי הקדוש ברוך הוא עמי, הודיעו לי הבוקר לתדהמתי שאסי דיין נפטר".
ליאור מאיר היא שומרת מצוות שגדלה כחילונית. היא גרפה את המקום השני בחידון התנ"ך למבוגרים לשנת 2011 וגם היתה האשה היחידה שהשתתפה בחידון באותה שנה. אבשלום קור הכתיר אותה כ"כלת התנ"ך". "אחרי חידון התנ"ך מצאתי שיש חור בכל נושא דוד המלך", אומרת מאיר. "זאת אומרת, שאנשים ניזונים משמועות וסיפורים ורכילויות על דוד המלך, ולא באמת מבינים מה קרה שם, למשל בעניין דוד ויונתן או דוד ובת שבע. מצאתי שיש מקום מאוד גדול להביא את הדברים על דיוקם. הדרך הכי טובה כחובבת קולנוע זה להביא את זה כסרט. מעולם לא נעשה סרט על דוד המלך".
"אחרי שראיתי את הדוקו על אסי דיין, החיים כשמועה, פניתי אל אסי", מוסיפה מאיר, "אמרתי לו שכתבתי תסריט על דוד המלך שאני רוצה שהוא יעבור עליו. הוא שאל אותי: את מבינה בתסריטאות? אמרתי לו: הייתי בחידון התנ"ך, ועוד לא היה סרט כזה. אז הוא אמר לי לבוא אליו. בבוקר שלפני שבועות הלכתי לביתו בתל אביב. אני זוכרת את זה היטב כי אומרים שדוד המלך נולד ומת בשבועות. זה כבר היה סימן טוב. כשבאתי אליו לראשונה אסי היה במצב נפשי קשה. ראיתי שבאותו זמן הוא כתב על מצבו הלא טוב בבלוג שלו. הבאתי לו את מה שכתבתי עד אותו רגע, הסברתי לו קצת. הוא אמר לי כבר באותו מפגש: זה נושא חשוב מאוד. כעבור מספר שבועות אסי התקשר אליי ואמר לי: אני התחלתי לקרוא את זה, וזה מייגע אותי. אמרתי לו: אני אבוא אליך ותסביר איך הדברים צריכים להראות. באתי אליו והתחלתי להסביר לו. הסברתי לו כל מיני עניינים בתורה, והוא אמר לי: את יודעת, מה שעשית לי עכשיו זה כאילו שלקחתי אקסטזי! כי דברי תורה התכונה הכי ברורה שלהם זה שהם משובבי נפש. הם גורמים להתרוממות נפשית. הבנתי שגם האקסטזי עושה את זה. עם האקסטזי זה עובר, עם התורה זה לא עובר".
"ואז התחלנו לשבת ולעבוד על התסריט, ישבנו פעמיים בשבוע, נפגשנו אינספור פעמים השנה", היא נזכרת בהתרגשות. "כתבנו את התסריט ביחד. אחרי שהבנו את הכיוון והמחשבה ותיקנו דברים העליתי על הכתב מחדש את החלק הראשון, נתתי לו את זה בחיל ורעדה. הלכתי לי הביתה. הייתי מתוסכלת אמרתי בטח הוא לא יאהב את זה. אחרי שעתיים התקשר אסי, הרמתי מהר את הטלפון והוא אמר לי: קראתי. וזה יוצא מהכלל. הוא העיר מלא הערות ועשה מלא תיקונים. היו לנו פגישות אינסופיות, כתבנו את זה ביחד. ישבנו פעמיים בשבוע. הוא היה מעורב בכתיבה בהכל, ואהב בעיקר את הקטעים מתהילים שדוד כותב. שנינו חתומים על התסריט ככותבים. כתבנו תסריט שלם, ואסי היה מבסוט מהתוצאה. בתסריט יש את כל הסיפורים של דוד המלך, מתחילת חייו עוד בהיותו רועה צאן אביו ועד יום מותו, וזה עובר דרך איך הוא הגיע למלכות, איך הגיע לנגן בפני שאול, סיפור דוד וגוליית, סיפור דוד ובת שבע, סיפור דוד ואבשלום, מרד אבשלום, דוד ומיכל, ספרי תהילים שהוא כתב. שזרנו הכל בהכל לסרט אחד. אתה לא מבין איזה תסריט מטורף זה. אם ייצא הסרט הזה אתה לא תוכל ללכת אפילו לשירותים. אין שם רגע דל".
- אסי דיין אינו הבנאדם הראשון שמתקשר לדברי תורה, בלשון המעטה.
"בשנה האחרונה ישבנו על כל מיני עניינים תורניים. דברי תורה עודדו את נפשו ורוממו את רוחו. אני חושבת שזה עזר לו. הוא הבין את זה. הוא התחבר לתסריט הזה ורצה אותו. אני שומרת מצוות, אמרתי לאסי לשמור את חג הפסח האחרון, ולהפתעתי הוא שמר. אני סידרתי לו את הארון והוא שמר. יש לי את הנחמה הזאת שהוא לפחות עודד בשנה האחרונה והיה בהתרוממות רוח כלשהי, ולא דיבר חלילה על התאבדויות, זה לא היה על הפרק בכלל. היתה לו חדוות חיים וחדוות יצירה בלי סוף. קשה לעכל את מותו. התחושות קשות, הלם".
הנה, בפרסום ראשון בוואלה! תרבות, סקיצה לא ערוכה מהתסריט על חייו של דוד המלך שכתבו אסי דיין וליאור מאיר:
יואב והגיבורים במלחמה בבני עמון ודוד נשאר בירושלים בלילה ושנתו נודדת מפני המלחמה.
תוך המחשבות הרודפות אותו הוא יוצא אל הגג. משהוא יוצא אל הגג של עיר דוד (שנראת כמו חומות ירושלים העתיקה) הוא מתהלך על הגג ותוך הליכה הוא מגיע לאחד השומרים העומד על החומה ושומר. הוא מרים את ראשו אליו, טופח על שכמו ומחייך. הוא מסתובב חזרה אל החומה הצופה על ירושלים. זה ברור שזהו אישון לילה והשקט הוא שקט מוחלט. דוד מביט קלות מעבר לחומה אל ירושלים ובא להסב את מבטו חזרה לגג והוא מסב מיד מבטו אל דבר אשר כמו זז בגג שמולו ופותח עיניו (כביכול מי שרואה את מבטו של דוד מבין שהוא הבחין במשהו כמו מסתכל אל הגג ומיד מבחין בתזוזה בגג שבבית שמולו) הוא נועץ מבטו במה שהוא רואה והפריים עובר אל אשר הוא רואה והמצלמה מראה אשה רוחצת במעין אמבטיה מלאה מים. שערה ארוך ופרום ומוסב לאחור והיא מעבירה זרועה האחת על ידה השניה כמו רוחצת זרועותיה.
מעבר לדוד המביט באשה והוא נראה מופתע.
דוד פונה אל שני האנשים הנמצאים על הגג עימו (לא השומרים. ישנם שני אנשים שתמיד בסביבתו) ואומר לפניהם: "מיהי האשה הרוחצת על הגג?"
אחד מהאנשים עונה לפניו מיד: "לא ידעתי המלך".
דוד מסתכל עליה שוב ומסב במבטו אל האיש ואומר בנחישות: "דרוש עבורי אודות האשה, בת מי היא?"
האיש קד קידה וכמו יורד מן הגג. איש אחד נשאר עם דוד.
האיש שהלך לברר חוזר אל דוד, קד קידה לפני המלך ואומר לפניו: "האשה היא בת שבע בת אליעם אשת אוריה החיתי".
דוד מופתע ואומר לפני השליח: "אשת אוריה?"
איש : "כך נאמר לי, אשת אוריה".
דוד מסתכל עליה מופתע מסתכל חזרה על האיש ואומר: "הלא אוריה מראשי גיבוריי, הן זה עתה לחמנו כתף לצד כתף ומה ראתה אשתו לרחוץ את גופה לעיני כל?" (מראה קצר של דוד ואוריה במלחמה כדי להראות את דמותו של אוריה והוא נראה גבור גבוה וחסון ולוחם נחוש).
האיש אינו מגיב.
דוד מסתכל עליה שוב מסתכל על האיש ואומר: "קרא את האשה אלי".
האיש מסתכל על דוד כלא מבין אם לקרוא לה כעת או בבוקר, דוד בארשת פנים מאוד רצינית והוא פוקד: "עכשיו!"