כל ישראל אחים ואין יום מתאים יותר להראות זאת מיום העצמאות, אבל גם סרסיי וג'יימי לאניסטר אחים וזה לא משהו להתגאות בו. אנחנו נמצאים בשנת 2014 ועדיין מתעקשים להתרברב ביכולות הציד שלנו עם מנגלים עמוסי גוויות, לצפות בסרטים משנות ה-70 ולהציג לראווה את כלי הנשק שלנו משל היינו מדינה פשיסטית בעיניה מלחמה היא משהו שיש להתגאות בו. הנה כמה הצעות ייעול לחג הכי ישראלי, שמח ותרבותי שיש לנו.
העברת החג לחודשי החורף חם בחוץ. הלחות במרכז הארץ גורמת לאוויר בתל אביב להרגיש כמו מרק אפונה סמיך וכל יציאה מהבית הופכת לחישוב מדוקדק של שעות בהן עומס החום מוקל כפול קרם הגנה. מחלקים את התוצאה בשני ליטרים זיעה ומבינים שלא כדאי לצאת מהבית עד נובמבר. תוסיפו לכל הכיף הזה עשן מנגלים סמיך, צפיפות נוראית ושעות ארוכות מחוץ לבית. למה לא להעביר את יום העצמאות לחודש קריר יותר? הרי לא באמת יורד פה גשם שיכול להעיב על החגיגות ואם כבר הטרחתם את עצמכם לצפות בהופעה של "אפרוחי כרכור" כמה טיפות הן לא מה שירתיע אתכם. האוויר בחורף צלול ונקי יותר, כולם יהיו רגועים יותר ואף אחד לא יזיע לתוך המנגל. תחשבו על זה.
הוצאת המנגלים מחוץ לחוק כנראה שזה המנהג המזוהה והנלוז ביותר של יום העצמאות. אזרחי ישראל מעמיסים על רכביהם בשר בכמות שהיתה מספיקה כדי להאכיל מדינה קטנה באפריקה, עומדים שעות ארוכות בפקקים ונדחסים בפארקים ובשמורות הטבע כדי לנפנף במרץ. מיטיבי הלכת מביאים ערכת קריוקי ביתית וטובחים לא רק בפרות המסכנות, אלא גם בבני אדם ברדיוס הקרוב. הגיע הזמן שההאבסה הלאומית וההתרברבות בכך שאנחנו המין השולט בטבע יכחדו מהעולם. לא ניכנס לדיון המתיש של טבעונות וצמחונות, רק נגיד שאין צורך במפגעים הסביבתיים האלה. רוצים לפרגן לעצמכם בארוחה מיוחדת? קחו דוגמה מהצרפתים שחוגגים את יום הבסטיליה עם שלל עוגות, אקלרים וגבינות. במגילת העצמאות, אגב, לא נכתב דבר על חופי הכנרת ושמורות הטבע. אפשר לחגוג גם בבית מול "גבעת חלפון אינה עונה" (ע"ע).
פיתוח הקולנוע הישראלי אם תערכו ניסוי ותדליקו טלוויזיה במהלך יום העצמאות, לא משנה באיזו שעה או איזה ערוץ, תיתקלו באחד משלושה סרטים: "גבעת חלפון אינה עונה", "הלהקה" או "מבצע סבתא". נכניס לרשימה גם את "מציצים" ו"שלאגר" בגלל מותם הפתאומי והמכאיב של אריק איינשטיין ואסי דיין. לא יתכן שב-66 שנות קיום, הקולנוע הישראלי הצליח לייצר כל כך מעט סרטים כיפיים, כאלה שמציגים את הצד הקליל וההומוריסטי של צה"ל ומלחמות ישראל. אנחנו מעולים בלקיחת טרגדיות אישיות של חיילים צעירים שנפלו והפיכתן לסיפורי גבורה לאומיים וסמלים של המולדת, אבל דוחקים לפינה את הצחוקים מהטירונות, את הפאדיחות מהמילואים ואת הרגעים היפים והשמחים שמלווים שירות צבאי, כאוב ככל שיהיה. חיילים שנקטפים בדמי ימיהם זה דבר נורא ומכאיב לאין שיעור, אבל יש בחברה שלנו הרבה יותר מזה. הקומבינות, החוצפה והססגוניות יכולים לבוא לידי ביטוי ביצירה המקומית לא פחות מהשכול, הכאב והדיכאון.
השתקת הזיקוקין בכל שנה בורחים אלפי כלבים מבעליהם אחרי שנבהלו ממופע הזיקוקין השנתי. זה לפני שדיברנו על הכלבים שנפצעים בעת מנוסתם או אלה שנשארים בבית אבל סובלים מטראומה שעלולה להימשך כמה ימים. איך נהנים ממתקני הנפץ הצבעוניים ושומרים על החבר הכי טוב שלנו? בקלות: מעבירים את הזיקוקין למיוט. כך נוכל ליהנות מהצורות, מהצבעים ומרוח החג מבלי לגרד את כלבנו האהוב מהסגר או לשכנע את הפעוטות במשפחה לצאת מתחת לשולחן.
ביטול המצעדים הצבאיים אם חשבתם לבלות את יום החופש בחוף הים, תחשבו שוב. בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה נערך "מצעד יום העצמאות" בו הופגנו לראווה כלי הנשק של צה"ל. מנהג זה נפסק ונותרנו עם אחיו הקטנים והנודניקים: המשט והמטס. האם כלי נשק הם הדברים היחידים בהם אנו יכולים להתרברב? האם ההישגים שלנו בתחומי המדע, החקלאות, הרפואה והאמנות בטלים למראה מטוס חדש שרכשנו במיטב כספי הרפואה והחינוך? מצעדים דומים נערכים במדינות כמו צפון קוריאה ואיראן, וזה לא שאנחנו צריכים חג כדי להצהיר קבל עם, עדה ופייסבוק שיש לנו, ובכן, את החבילה הגדולה ביותר במזרח התיכון.
כניסה חינם לבתי הקולנוע כמו שאר החגים, המועדים וימי האבל הלאומיים, גם יום העצמאות הוא יום חופש בו כל העסקים סגורים והאזרח הקטן חייב, פשוט חייב, למנגל בפארק הלאומי. כלומר, זה לא שיש לו משהו אחר לעשות, הכל סגור. למה לא לפתוח את כל בתי הקולנוע בארץ לקהל הרחב ולעשות מרתונים של סרטים ישראליים מהבוקר עד הלילה? אנשים שלא יכולים לשלם מחיר מופקע על כרטיס לקולנוע ביום רגיל יוכלו ליהנות מהאטרקציה, זיהום האוויר יופחת ואתם תוכלו לצרוך תרבות אמיתית בחינם. עכשיו לא יהיו לכם תירוצים לזה שלא צפיתם בגבעת חלפון.
ירידים של אמנים ויוצרים ישראליים עצמאות היא מצב בו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני כדי להתקיים מבחינה כלכלית ובטחונית, אך מה בדבר האזרחים של אותה מדינה, אלה שנאבקים על קיומם בשאר ימות השנה? דווקא ביום הזה מישהו צריך להרים את הכפפה ולתת להם את הכבוד לו הם ראויים. בכל הערים בארץ ייערכו ירידי אמנים ישראליים ובהם ימכרו יצירות מקומיות. מופעי רחוב יבדרו את העוברים ושבים והיום כולו יוקדש ליצירה ישראלית שאינה דווקא קולנוע. נראה שעם הטירוף של קרמבו וסרג'יו קוסטנצה שכחנו שיש לנו ציירים, פסלים, צורפים ומוזיקאים נפלאים ויצירתיים שמחכים להכרה בעבודותיהם.
הקץ לזוהמה וכבכל יום עצמאות גם השנה יראיינו בכיר ברשות הטבע והגנים שיספר בכאב על כמויות אשפה לא הגיוניות שהמטיילים הישראלים הותירו מאחור כשביקרו בפארקים, שמורות הטבע והחופים. גם השנה יתמלאו הכיכרות בילדים הוללים שירססו את העוברים ושבים בספריי חוטים, ספריי שלג ושאר תחלואות חברתיות. מלבד הנזקים הבריאותיים שטמונים בכל תרסיס, מדובר במיכלי אלומיניום שפוגעים בטבע בצורה קשה מאוד ולא מתכלים. קחו עוד שקית אשפה לפיקניק, ותרו על התרסיסים המטופשים ורכשו מנגל חשמלי. יש לנו מדינה קטנה, חבל להטביע אותה באריזות ריקות של נקניקיות. חבל ומגעיל.
כיצד אתם הייתם משפרים את חגיגות יום העצמאות? ספרו לנו בפייסבוק