זעם בז'אנר המוזיקה הים תיכונית בעקבות הפרסום בוואלה! תרבות על הדרת המוזיקה המסתלסלת מפלייליסט יום הזיכרון. לפני שלושה ימים, ערב יום הזיכרון, פרסמנו כאן באופן בלעדי את רשימת השירים המושמעים ביותר ביום הזיכרון ב-10 השנים האחרונות בכלל תחנות הרדיו. מהנתונים, שנמסרו לבקשת וואלה! תרבות מאקו"ם, עלתה תמונה עגומה התעלמות מוחלטת מהמוזיקה הים תיכונית ביום הזיכרון ברדיו. השיר המסתלסל שהגיע למקום הגבוה ביותר ברשימה הוא השיר "אם יש גן עדן" ששר אייל גולן, שהגיע למקום ה-32 בלבד. כל השירים שלפניו אינם מהז'אנר המזרחי. זאת למרות שיש כל כך הרבה שירים מסתלסלים יפים שהולמים ליום הזיכרון.
הפרסום בוואלה! תרבות עורר עוגמת נפש רבה בקרב בכירי הז'אנר הים תיכוני. "זה לא יפה ולא תרבותי", אומרת מרגלית צנעני על הדרת המוזיקה הים תיכונית מפלייליסט יום הזיכרון. "זאת עובדה לא נעימה. אני אוהבת את השירה הקלאסית, אבל אנא מכם, עורכים מוזיקליים, ערבבו יותר מוזיקה מזרחית. הטו אוזן. צריך להפסיק להתבצר במגדל שן של מוזיקה, טובה ככל שתהיה. אפשר גם את הצער לחדש. הניגון המזרחי לפעמים עצוב שבעתיים, אז למה נכחד מקומו?"
"חיילים יש מכל העדות", מוסיפה צנעני, "מה המוזיקה שהחיילים אוהבים? חיילים אוהבים שלמה ארצי אבל גם את אייל גולן. מוזיקה מזרחית חיילים אוהבים אפילו יותר. אני מצדיעה לשירי תש"ח ולשירי אלתרמן. אבל משמיעים גם שירים נידחים ביום הזיכרון. אני רוצה לשמוע יותר שירים מזרחיים ביום הזה. יש למשל את השיר שלי, ריח מנטה, איזה יופי של ליריקה נפלאה! אבל פחות משמיעים. בז'אנר המזרחי יש שירים נפלאים. מופלאות ווקאלית. הפקות מצויינות. ואין על כך עוררין".
יוסי גיספן חש אף הוא מורת רוח מהנתונים שפורסמו בוואלה! תרבות. "בבתי העלמין אנחנו שווים, שמים עלינו את הזרים יפה בצורה שווה, כל המצבות שוות, אבל בחיים מבדלים בינינו. ביום הזיכרון כמעט לא משמיעים שירים מהז'אנר שלנו. לתחושת הזרות הזאת התייחסתי בשיר זיכרון מחאתי שכתבתי בשנה שעברה", אומר גיספן ומתכוון לשיר הזיכרון שכתב, "צל ישראלי", שהלחין וביצע טל שגב, אותו גיספן מגדיר כ"שיר זיכרון מחאתי". "בשיר הזה הדובר הוא חייל שנפל. זה שיר המחאה היחידי שנכתב ליום הזיכרון".
אמנם הלהיט הגדול שכתב גיספן, "כשהלב בוכה" שחובר על החיילים שנרצחו בלינץ' ברמאללה, אומץ בטקסים רשמיים של המדינה וזכה לחיבוק חם מהרדיו, אבל לא קיבל מספיק השמעות ובאופן תמוה לא נכלל ברשימה המלאה של 60 השירים המושמעים ביותר (מתוכה פרסמנו את 20 הראשונים) ביום הזיכרון ב-10 השנים האחרונות בכלל תחנות הרדיו שהועברו אלינו מאקו"ם. "שירים שנכתבו במיוחד ליום הזיכרון חייבים לקבל במה יותר גדולה", מוסיף גיספן. "במקום זה משמיעים לך הרבה שירים נוגים, שלא קשורים בכלל ליום הזיכרון, העיקר שתהיה מוזיקה שקטה. אם זאת בלדת רוק שקטה, שלא קשורה בכלל ליום הזיכרון או לצה"ל, היא תנוגן. אבל שירי זיכרון מסולסלים פחות ינוגנו".
גם מגיש הרדיו והטלוויזיה ירון אילן חש כעס בעקבות הנתונים שפורסמו בוואלה! תרבות השבוע. "כמי שהיה קצין בצבא", אומר אילן, "בעיני זה מביש שבפלייליסטים של יום הזיכרון אין מוזיקה ים תיכונית. במצבות אף אחד לא סופר אם הנופלים היו אשכנזים או מזרחיים, אבל לצערי יש מונופול של המוזיקה שאינה מזרחית על ימי הזיכרון. כשאני התחלתי להשמיע שירים מזרחיים ביום הזיכרון הרימו גבות. מעציב שיש גישה בתרבות שלנו, לפיה השמעה של שירים ים תיכוניים כאילו פוגעת בקדושה של יום הזיכרון".
"ראיתי שבוואלה! עשיתם פלייליסט של שירים ים תיכוניים ליום הזיכרון. ובאמת יש כל כך הרבה שירים ים תיכוניים שמתאימים לשידור ביום הזה", מוסיף אילן, "יש למשל את השיר 'אני נשבע לך' שכתב אביגדור קהלני. יש את השיר 'מודה אני'. יש את 'ים של דמעות' של זוהר. אני יכול למנות לך לפחות מאה שירים בולטים, שירי הנצחה, שירי זיכרון או שירים על מוות, שראויים לפלייליסט".
"לצערי, ההערכה האישית של העורכים המוזיקליים לשירים הים תיכוניים היא מאוד נמוכה. זה מתבטא באופן חריף ביום הזכרון אבל זה ככה כל השנה", אומר אביהו מדינה. "זה גם עניין של חינוך. נעשתה שטיפת מוח במשך 50 שנה על אופי השירים המשודרים ביום הזיכרון, האוזן התרגלה, ולכן לעורך המוזיקלי יש פחד לחרוג מהשרשרת הרגילה. אם העורך ישים שירים כמו 'הולך אדם' או 'למה אל' הוא יחשוב את עצמו לחריג, ללא חיובי בתקשורת ביום הזה. זהו יום רגיש מאוד והעורך לא רוצה לפגוע ברגשות של אלה שלא סובלים את השירים הים תיכוניים".
"כל השנה", מוסיף מדינה, "מגנים אותנו על כך שהשירים שאנחנו מחברים הם שירי דיכאון. אז אם הם שירי דיכאון הם מתאימים ליום הזה. לא להשמיע שיר ים תיכוני זו מדיניות של תקשורת. מין פלצנות והתנשאות של הצד המערבי בתרבות. אלה שעורכים את התכניות האלה לא מכירים את הרפרטואר. יש המון המון שירים שנושאם הוא כאב ושכול. אף אחד לא רוצה ללמוד, לעשות מהפכה, כי אולי יגידו לו שהוא לא ערך נכון ובצורה מסורתית. אמרתי לאורך השנים לנציגי תחנות הרדיו שאם רוצים שנהיה ע?ם אחד, ביחד, צריכים לגוון את המוזיקה ביום השואה וביום הזיכרון. אבל לצערי שום דבר לא נעשה".
"בכמה באחוזים מושמעת מוזיקה ים תיכונית ברדיו?! העורכים חושבים שאין למוזיקה הים תיכונית שירים שמתאימים ליום הזכרון, בעוד שיש אוצרות", אומר יובל ניסני, שותף בערוץ הים תיכוני 25, ומנהלו של עופר לוי. "למוזיקה הים תיכונית יש המון שירים שמתאימים לימי זיכרון. עופר לא מזמן הוציא את השיר 'עושה שלום'. אני מקווה שתחנות הרדיו יפשפשו וימצאו את האוצרות".
מדוע הפלייליסט של יום הזיכרון מפנה עורף למוזיקה ים תיכונית ביום הזיכרון, נשאל יורם רותם, עורך המוזיקה הראשי של גלי צה"ל, מומחה לזמר עברי ועורך האוסף הכפול "לבכות לך" שירים ליום הזיכרון. רותם השיב: "אין הרבה שירי זיכרון במוזיקה הים תיכונית". אולי לא נוצרו הרבה שירי זיכרון מסולסלים בגלל שאמנים רבים יודעים שאין סיכוי שתשמיעו אותם ברדיו, שאלתי. "מי שכותב שיר זיכרון לא כותב את זה בשביל שישמיעו את זה ברדיו. כתיבת שיר צריכה לבוא מתוך איזשהו צורך אמיתי של היוצר לכתוב או להנציח, ולא בשביל שישמיעו את זה ברדיו", אמר רותם.
בתגובה לדבריו של יורם רותם אומר יוסי גיספן בציניות: "ברור, בנאדם קם בבוקר, מחליט שהוא יוצר שיר זיכרון, באים זמר ומפיק, מוצאים בערך 30 אלף שקל הוצאות על אולפן, הפקה ויחסי ציבור, והם עושים את זה סתם בגלל שהם רצו, לא בשביל שישמיעו את השיר".
עוד אמר יורם רותם מגלי צה"ל לוואלה! תרבות: "יש שיר נהדר של ג'ו עמר שנקרא 'נתן'. עמוס אטינגר כתב את השיר הזה בעקבות מקרה טראגי של חייל יוצא מרוקו. זה שיר נפלא. למה אף אחד מהזמרים הים תיכוניים הבולטים לא הקליט לשיר הזה גרסה חדשה למשל? אפשר היה לרענן אותו ולהפיק ממנו קלאסיקה". גיספן שוב מגיב לאמירתו של רותם: "למה צריכים הזמרים הים תיכוניים להמשיך ולהקליט גרסאות כיסוי של יוצרים לא מסולסלים כדי לקבל לגיטימציה? אם ברדיו היו משמיעים את היצירות המסתלסלות הטובות אז היתה מוטיבציה ליצור יותר שירי זיכרון".