פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המלצות דוקאביב 2014: הסרטים שאסור להחמיץ

      פסטיבל דוקאביב חוזר זו השנה ה-16 עם סרטים חדשים מהעולם, תחרות ישראלית ומישל גונדרי אחד. ליקטנו עבורכם כמה המלצות מבין עשרות הסרטים שיוקרנו בפסטיבל

      פסטיבל דוקאביב, האירוע המרכזי של הקולנוע התיעודי בישראל, חוזר השנה בפעם ה- 16 עם שפע של סרטים חדשים מהעולם, תחרות ישראלית, הקרנות בלוקיישנים אלטרנטיביים ברחבי העיר ומישל גונדרי אחד, שאמור לקפוץ לביקור לרגל הקרנת סרטו החדש. אין ספק, שמנהלי הפסטיבל הצליחו לשוות לו תדמית סקסית ומעודכנת יותר מכל פסטיבל מקומי אחר, וזה כבר הישג משמעותי. מספיק לשוטט כמה דקות באתר האינטרנט הצהבהב והמגניב של הפסטיבל, כדי להתרשם שעומדים מאחוריו אנשים שיודעים מה הם עושים. ליקטנו עבורכם כמה המלצות מבין עשרות הסרטים שיוקרנו בפסטיבל.

      "הכיכר" ("The Square"), בימוי: ג'האן נוג'אים

      מצד אחד, "הכיכר", שמשתתף בתחרות הבינלאומית של הפסטיבל, הוא סרט שחשוב לראות. מדובר ביצירה המספרת את סיפורה של מהפכת כיכר תחריר במצרים מצעדיה הראשונים, דרך גלגוליה השונים ועד להתפכחות הצורבת. את הסיפור הזה מגולל הסרט דרך העיניים של כמה מהאנשים שלקחו במהפכה חלק פעיל. הבמאית המצרייה-אמריקאית ג'האן נוג'אים, שלקחה גם היא חלק באירועים, ואף נעצרה על-ידי השלטונות בשלב מסוים, מביאה מסמך מרתק לפרקים, שאף חושף את הדמיון המפתיע בין הצעירים שחוללו את תחריר לאלה שחוללו כמעט במקביל את מחאת האוהלים בישראל. הבעיה המרכזית של "הכיכר" היא הבחירה של נוג'אים בנימה מלאת פתוס, שמתבטאת גם בקריינות וגם באופן הצגתם של חלק מהאירועים, והיא נוטלת מהסרט חלק מהעומק והמורכבות. במילים אחרות, הקרבה של היוצרת לשטח היא גם היתרון של הסרט וגם החיסרון שלו. מצד אחד, היא מאפשרת לה להפיק מסמך אותנטי, אך מצד שני מעניקה לסרט תחושה של פמפלט מגויס ומעט שטחי. הסרט זכה בפרס חביב הקהל של פסטיבל סאנדנס, והוקרן גם בפסטיבל ברלין ובפסטיבל טורונטו.

      שבת 10 במאי, שעה 18:00, סינמטק 1.
      יום ד' 14 במאי, שעה 13:45, סינמטק 3.
      יום ה' 15 במאי, שעה 10:30, סינמטק 4.

      "דוג" ("The Dog"), בימוי: אליסון ברג ופרנק קראודרן

      דמות ראשית טובה היא כמעט תמיד מתכון בטוח להצלחה של סרט תעודי, ול"דוג" של אליסון ברג ופרנק קראודרן יש דמות ראשית מדהימה. מדובר בג'ון וויטוביץ', איש מיוחד במינו, שעל בסיס סיפורו הופק ב- 1975 הסרט המצוין "אחר צהריים של פורענות" של סידני לומט בכיכובו של אל פאצ'ינו. האירוע המרכזי בחייו של וויטוביץ', שעליו בעצם התבסס הסרט ההוא, היה שוד בנק מטורלל ומתוקשר, אותו ביצע כדי לממן ניתוח לשינוי מין של בן זוגו. הסרט הנוכחי לא מסתפק בתיאור באירוע ההוא, אלא סוקר באופן מפורט את חייו המטורללים בפני עצמם של וויטוביץ', שבנוסף לשוד המפורסם גם היה חייל עטור מדליות במלחמת ווייטנאם, נישא לשתי נשים וגם לשני גברים, וגם פעל באופן אקטיבי למען זכויות ההומואים בשנות ה-70. לא כל האירועים בחייו של וויטוביץ' הם מרתקים באותה מידה, ובהחלט אפשר היה לקצר באופן משמעותי את הסרט כדי להדק אותו יותר, אך כאמור, דמותו האקסצנטרית, הבוטה והמקסימה הופכת את הצפייה בו למהנה ביותר, גם אם אין בה יותר מדי ערך מוסף.

      שבת 10 במאי, שעה 20:30, סינמטק 1.
      יום ג' 13 במאי, שעה 14:15, סינמטק 1.
      יום ו' 16 במאי, שעה 19:00, סינמטק 4.

      "סופרמענטש" ("Supermensch"), בימוי: מייק מאיירס

      בדומה ל"דוג", גם "סופרמענטש" הוא ביוגרפיה קולנועית של מישהו שהוא לא מועמד מובן מאליו לביוגרפיה קולנועית, לטוב ולרע. במקרה הזה מדובר בשפ גורדון, סוכן אמנים אגדי, שהגיע בשנות ה- 60 ללוס אנג'לס כדי למכור סמים, פגש את ג'ימי הנדריקס וג'ניס ג'ופלין ואיכשהו התגלגל לעולם המוזיקה. במהלך השנים הוא ייצג אנשים כמו אליס קופר, פינק פלויד, גראוצ'ו מרקס וטום ארנולד, שכב עם המון נשים, עשה מלא סמים, וגם היה יצירתי וידידותי מאוד. זה הכל, פחות או יותר. "סופרמענטש" בויים על ידי השחקן והיוצר מייק מאיירס, האיש מאחורי "אוסטין פאוורס" ו"עולמו של וויין", שהוא גם חבר אישי של גורדון ולקוח שלו לשעבר. גם שאר המרואיינים בסרט הם חברים ולקוחות, ועל כן בחלק גדול מהזמן "סופרמענטש" מרגיש כמו הקליפים המשעשעים שבני משפחה וחברים מכינים לחתונה או לבר מצווה של מישהו. זה נעים וחביב, אבל לא באמת אומר משהו ולא באמת צולל לעומק, גם אם דמותו של גורדון עצמו היא מסקרנת מאוד והסרט כיפי לצפייה.

      יום ו' 9 במאי, שעה 21:45, סינמטק 1.
      יום ג' 13 במאי, שעה 21:15, סינמטק 1.
      שבת 17 במאי, שעה 21:15, סינמטק 3.

      "אולאיי – גוף העבודה" ("Project Cancer")

      גם הסרט הרביעי בסקירה הוא ביוגרפיה, הפעם של אמן פרפורמנס – אולאיי, בן זוגה ושותפה היצירתי לשעבר של מרינה אברמוביץ'. אברמוביץ', כזכור, עמדה רק לאחרונה במרכזו של הסרט המצוין "האמנית נוכחת", שגם אולאיי לקח בו חלק. זכר הסרט ההוא מרחף מעל "גוף העבודה", ואולאיי אף מתייחס לסרטו באירוניה כ"חלקו השני" של הסרט על אברמוביץ'. במידה רבה, ההבדל בין "גוף העבודה" ל"האמנית נוכחת" דומה להבדל בין אוליי לאברמוביץ', כפי שהוא מסוכם על-ידי אחת המרואיינות בסרט. אברמוביץ' היא אישה אקסטרווגנטית וכריזמטית עם כשרון ליחסי ציבור, בעוד שאולאי הוא איש מופנם וצנוע, שמעדיף להתרכז בעשייה. על כן, "גוף העבודה" הוא סרט צנוע, שדורש מהצופים ריכוז, תשומת לב ועניין אמיתי בנושא שלו. עם זאת, הסרט עשוי היטב והעובדה שהוא מתמקד בשנה בחייו של אולאיי, שבה הוא נאבק במחלת הסרטן, מוסיפה לו תהודה רגשית.

      יום ב' 12 במאי, שעה 10:00, סינמטק 1.
      יום ג' 13 במאי, שעה 15:45, סינמטק 3.
      יום ה' 15 במאי, שעה 15:00, סינמטק 4 בנוכחות היוצר/ת.

      וגם -

      המלצות אלה הן רק טיפה בים האפשרויות המגוונות, שדוקאביב מציע השנה לקהל. בין השאר, תכנית הפסטיבל כוללת את זוכה האוסקר לסרט התיעודי מהשנה "20 צעדים מהתהילה", שעוסק בזמרות הליווי האלמוניות של זמרים מפורסמים כמו סטינג, ברוס ספרינגסטין ועוד. גם זוכה האוסקר לסרט התיעודי הקצר, "הליידי בדירה 6", על ניצולת השואה הקשישה בעולם, יוקרן בדוקאביב השנה. מומלץ לשים לב גם ל"שיר מהג'ונגל", זוכה פסטיבל IDFA ההולנדי, אולי הפסטיבל התיעודי החשוב בעולם. הסרט עוסק בנער מתבגר, שגדל כל חייו בג'ונגל אפריקני, ומגיע לראשונה לניו יורק עם אביו. כדאי כמובן גם לנסות להידחף לכיתת האמן של מישל גונדרי או לפחות לתפוס את אחת ההקרנות של "האם האיש שהוא גבוה מאושר?", סרט אנימציה שמבוסס על שיחותיו של גונדרי עם הבלשן האגדי נועם חומסקי.

      גם התכנית הישראלית בפסטיבל מבטיחה לחשוף חלק ניכר מהסרטים התיעודיים הבולטים של השנה. אחד הסרטים שמעוררים סקרנות מיוחדת במסגרת זו הוא "התחנה הסופית", סרט שמסמן את שובה של היוצרת המשובחת ג'ולי שלז ("עפולה אקספרס", "באבא לובה") לעשייה קולנועית אחרי כמה שנים של הפסקה. בסרט הזה שלז מפרקת לגורמים את התופעה ששמה התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. אבתיסאם מראענה-מנוחין ("77 מדרגות"), דוקומנטריסטית נוספת בעלת רקורד מרשים, יצרה את "תרשום, אני ערבי", ביוגרפיה דוקומנטרית מסקרנת של המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש. לצד הסרט הזה, תוקרן באופן מפתיע גם "מלך היהודים", הביוגרפיה של המשורר הלאומי הישראלי חיים נחמן ביאליק, שהיא חלק מהפרויקט המתמשך של יאיר קידר ("7 הסלילים של יונה וולך"). מומלץ לבדוק גם את "הנסיך הירוק", מותחן דוקומנטרי של נדב שירמן ("מרגל השמפניה") שעוקב אחרי מערכת יחסים בין סוכן שב"כ למקור הפלסטיני שלו. הסרט הזה זכה לאחרונה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס האמריקני.