אין דבר שניתוח טוב לא יוכל לסדר

אחרי אינספור מייקאוברים מרטיטים מבית היוצר של "מהפך" יוצא לאור "מהפך" בגירסה הספרותית (מתנה לחגים? לא נכחיש זאת). על פניו רעיון מצוין, אך למרבה הצער מדובר בתרמית. השם והלוגו המוכר טמנו בחובם הבטחה לספר מעריצים שמח המקבץ את ההיילייטס של התוכנית, ראיונות עומק עם ברי המזל שעברו את המהפך הטלוויזיוני, תמונות פפראצי של סנדרה רינגלר מכייפת בבננה-ביץ' ואסופת אימג'ים מהממת של דצה האלילה. במקום זה מה קיבלנו? ספר הדרכה של נילי לנדסמן, כוהנת הקרמים הגדולה של "העיר", שזנחה את הרוקנרול לטובת ניסוח עצות בדבר מריטת גבות. לא דצה ולא נעליים (טוב, נעליים כן).

ומה הדבר הכי קרוב ל"מהפך" הטלוויזיוני שאנחנו מקבלים? את עזרתו האדיבה של מעצב השיער של התוכנית, מיקי בוגנים, הבטטה הססגונית, שהעניק ללנדסמן את הייעוץ המקצועי הדרוש לכתיבת הספר. כי חוכמת חיים כמו "נעלי עקב גבוהות לוקחות את המראה הזה לכיוון הסקסי, הזנותי במקצת, בעוד כפכפי אצבע הופכות אותו למרושל ומעט היפי" זה לא משהו שלומדים ברחוב.

בסך הכל מדובר בספר הדרכה אולד-סקול למדי (מלבד איזכורים חוזרים ונשנים למראה הא-סימטרי ומתן אישור ללבוש חוטיני ל"אלו שמחבבות את התחושה שמקנה לבישתו ואינן מוטרדות מהחוט שמתחבא בין פלחי הישבן", הוא לא חורג מהקומון-סנס של "לאשה"), אך אטרקטיבי ומאסיבי וגדוש במיליארדי טיפים, עצות, כללים וחוקים לאשה המודרנית ("איך לבנות מלתחה שימושית, איזה צבע מתאים לאיזו עונה, איזה ג'ינס הכי מתאים לך, איך מתקינים תסרוקת סקסית בחמש דקות, איך תיראי כמו בריטני ספירס"). אולם מסתבר שיש בספר בעיה גדולה מחסרונן של אורנה וסנדרה – בעיית ההזדקנות.

אם לא ידעתם, לנדסמן שמחה לעדכן ש"בתרבות המערבית, שסוגדת לפולחן העלומים, מתעורר לעתים הספק האמנם נשים שחצו את גיל ארבעים, חמישים או שישים הן אנושיות, מושכות, מתלבטות ובעלות תשוקות כמו עלמות החן". אי לכך מחולק הספר לשלוש קטגוריות גיל – "נעורים ועשרים", "שלושים ומשהו", ו"חמישים פחות או יותר" – שהרי החוקים החלים לגבי נשים בשלות (שלא בטוח שהן אנושיות!) הם לא אותם חוקים המתאימים לפרגיות רעננות שיכולות בכיף ללבוש מכנסי ג'ינס צמודים בגזרת שבע שמיניות (ראה עמ' 37). את הצעירות מלמדים כיצד לייצר תסרוקת במראה ראסטות, את בנות השלושים פלוס מלמדים מהו מראה מחויט ונינוח לערב, ואילו לבנות החמישים מרחיבים על נושא המודרניזציה באלגנטיות.

מיותר לציין שעד כמה שלנדסמן מנסה להמתיק את הגלולה ("האפשרויות אולי מעט אחרות, אבל רק בך תלויה ההחלטה אם את רוצה להמשיך וליהנות מחדוות ההתלבשות, ההתקשטות וההתייפות – ולהרגיש אשה"), התוצאה המתקבלת היא הפוכה. אם כל מה שלנדסמן מספרת הוא נכון, אז כבר עדיף תחת שטוח ופחוס (שכן "תחתונים מחטבים מיוחדים מסוגלים להתפיח מעט לחיים שמוטות ולהזקיף ישבנים נפולים") מאשר להיות בת חמישים. ובפעם הבאה שתראו את אמא שלכם לובשת מכנסי פשתן בגוון קרם צהבהב ומתייפחת, תדעו את מי להאשים.