פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אמרגן תופס אמן צעיר ומחתים אותו לעשור. מה אכפת לאמרגן?"

      החוזים דרקוניים, הזכויות הולכות לאיבוד ולאמנים נמאס: דני סנדרסון, ירדנה ארזי, שלמה גרוניך ואמנים רבים דורשים לעגן בחוק את זכויותיהם על יצירתם המוזיקלית

      "מוזיקאים הם לא עבדים. תומכים בחוק המוזיקאים". אלו המילים שמופיעות בסוף הסרטון האינטרנטי שעלה לרשת מטעם הארגון "קונטרה", המקדם את זכויות המוזיקאים בישראל.

      כחלק מאותו מסע קידום, הוגשה ב-19 במרץ הצעת חוק ההגנה על זכויות אמנים במוזיקה, שמטרתו "להגן על זכויות האמנים בישראל בתחום המוזיקה ולהבטיח את נאותות ההתקשרויות המסחריות עמם, מתוך הכרה בתרומתם המרכזית לפיתוח ולשיפור החיים האמנותיים והתרבותיים במדינת ישראל". הצעת החוק נמצאת כעת בדיונים אחרונים של הדרג המקצועי (משרד המשפטים) לקראת עלייה להצבעה בוועדת השרים לחקיקה – כאשר מועד ההצבעה עדיין לא ידוע.

      על הצעת החוק חתומים ח"כים רבים, ביניהם דב חנין, עמרם מצנע, עפר שלח, סתיו שפיר, איילת שקד, מרב מיכאלי, שלי יחימוביץ', ניצן הורוביץ, מירי רגב, זהבה גלאון, ראובן ריבלין, מיכל רוזין, איתן כבל, חנין זועבי, תמר זנדברג, עיסאווי פריג' ועוד.

      החידוש העיקרי שהצעת החוק החדשה כוללת הוא הגבלת תקופת התקשרות עם אמן לתקופה שלא תעלה על שבע שנים מיום תחילת ההתקשרות. מדובר בתגובה למצב תעשיית המוזיקה בישראל ובכלל – תעשייה בה חתימה על חוזה מול חברת תקליטים או מפיק גדול, דורשת לרוב מן האמן לחתום על חוזים דרקוניים המגבילים אותו לעבודה מול חברות תקליטים באופן בלעדי, לתקופה של שנים רבות.

      "המציאות כיום בה ניתן להחתים אמן או אמנית צעירים ל?18 שנה בלתי מתקבלת על הדעת", נמסר מלשכתו של ח"כ עמרם מצנע, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. "במשך שנים ארוכות סבלו אמנים בתעשייה ממציאות המעודדת ניצול מכוער ועלינו לעצור זאת. הצעת החוק שיזמתי יחד עם ח"כ דב חנין, תאפשר התקשרות של עד שבע שנים שבסופה יוכלו האמנים להחליט בעצמם על המשך דרכם המקצועית".

      "כבילת המוזיקאים למפיקים בחוזים ארוכי שנים שלא ניתן להשתחרר מהם היא נורמה פסולה הפוגעת בזכויות האדם הבסיסיות של המוזיקאים, וגם ביכולת ליצור בישראל מוזיקה ותרבות", נמסר מלשכתו של ח"כ חנין. "מאז שהתחלנו בקידום הצעת החוק אנחנו מקבלים תגובות רבות ששבות ומלמדות אותנו עד כמה השינוי הזה הוא חיוני ודחוף".

      יש לציין כי במצב השוק הנוכחי – גם כך הרבה מהמוזיקה שיוצאת לשוק מופקת באולפנים ביתיים של מוזיקאים שיכולים לייצר, להפיץ ולמכור את אלבומיהם באופן ישיר לחלוטין מול הקהל שלהם. כך למשל, אם מוזיקאי צעיר בוחר להשתתף בתכנית ריאליטי מסוג מסוים, כמובן שחברת ההפקה תחתים אותו על חוזה ארוך טווח בכדי לקטוף את הפירות על הפרסום הרב שזה אולי יזכה לו. באשר לחברות התקליטים הגדולות – אלה נהגו (ועדיין נוהגות) לכלול בחוזיהן סעיף שמעגן את רווחיהן על אלבומים שהופקו ומומנו מכספים שהשקיעו – ובצדק. הבעיה מתחילה כשאמן מעוניין בזכויות המלאות על שיריו, קרי להתיר את החוזה. חברת התקליטים מצידה, לא מעוניינת לוותר על תמלוגים עתידיים שיניב אלבום בו הושקעו מאות אלפי שקלים.

      ארקדי דוכין, דני סנדרסון (אביב חופי)
      לא רוצים חוזים דרקוניים. דוכין וסנדרסון (צילום: אביב חופי)

      לקידום ההצעה נרתמו אמנים רבים דוגמת דני סנדרסון, ירדנה ארזי, דנה ברגר, יהלי סובול, שלמה גרוניך, אתי אנקרי, ארקדי דוכין ועוד – הם מופיעים בסרטון הראשון שהוציא ארגון "קונטרה". "אנשים בתחילת דרכם, שכל כך להוטים שמשהו יקרה איתם סופסוף, חותמים בלי לחשוב", אומרת בסרטון ארזי ומיד אחריה מופיע סנדרסון שאומר "ההתחלה היא מאוד קשה, חוויתי את זה גם על עצמי". שלומי ברכה, גיטריסט להקת משינה, מופיע גם הוא בסרטון ואומר "יש אנשים שפשוט מנצלים את הנישה הזאת וסוחרים באנשים תמימים".

      איה כורם, אחת מהמוזיקאיות שמקדמות את הצעת החוק אך לא מופיעה בסרטון, מכירה את הנושא מקרוב: בחודש אוקטובר האחרון היא הפסידה בסיבוב השני מול עננה, חברת התקליטים שלה לשעבר. לאחר ששופט בית המשפט המחוזי בחיפה פסק כי כורם תוכל להשתתף בפסטיבל הזמר העברי מבלי שיתנהל משא ומתן בין רשות השידור לבין עננה, נראה כי הגלגל התהפך ומי שיישא בתוצאות היא דווקא הזמרת, שחויבה לשלם לעננה הוצאות משפט על סך 25 אלף שקלים.

      בפסק הדין נקבע כי העובדה שכורם הפכה תוך שנים ספורות מיוצרת אנונימית לאמנית מוכרת היא אמנם בזכות כשרונה אך גם בזכות פעילותה של עננה, ובהקשר זה קבע בית המשפט כי הוכח בעדויות ובמסמכים כי עננה ביצעה פעולות בלתי מבוטלות לקידום הקריירה של כורם. כמו כן התייחס בית המשפט למכתב תודה והערכה ששלחה כורם לצוות של עננה בשנת 2008, וציין כי כורם עצמה הודתה כי בזמן אמת היא לא טענה בפני עננה טענה כלשהי הדומה לטענות שטענה בבית המשפט.

      דב חנין אולפן וואלה יום הבחירות, ינואר 2013 (מגד גוזני)
      אחד מיוזמי החוק. חנין (מגד גוזני)

      "בא המפיק ואומר שבלעדיו לא היית מגיע לפה. אז נכון, חלקך צריך להיות X, אבל לא יכול להיות שלך לנצח", ממשיך סנדרסון, שגם אמר לוואלה! תרבות "בתוך שבע שנים מפיק יכול להחזיר את כספו, את זמנו, את השקעתו בצורה נאותה וזה פרק זמן סביר כדי לבדוק את החוזה מחדש. אם טוב לשני הצדדים – ממשיכים. זה צריך להיות גם האינטרס של המפיק, כי באותה מידה שהוא צריך להיות מרוצה, כדאי לו להבטיח שהאומן שלו יהיה מרוצה".

      "אני חושב שהחוק הזה יכול לעזור לאמנים בתחילת הדרך", מסביר סובול לוואלה! תרבות מדוע החליט להשתתף בקידום הצעת החוק. "לאו דווקא לי. אני תומך בדבר הזה לא ממקום אישי. אני לא מצפה מזה לעזור לי, כיוון שאני כאמן כבר ברשות עצמי והמאסטרים הם שלנו (הכוונה היא למאסטרים של להקת מוניקה סקס, נ.ה). אבל אני יכול לעזור לאמנים שנמצאים בתחילת הדרך. הם נמצאים בעמדה ממנה מאוד קל לנצל אותם. החוק הזה פשוט יהפוך את ההתנהלות שלהם מול חברות התקליטים לקצת יותר הוגנת".

      כאמור, אחת ממקדמות הצעת החוק הזו היא איה כורם, שניהלה מאבק משפטי נגד חברת התקליטים שלה והפסידה את הזכויות על חומריה המוקדמים שהופקו במימון החברה. כורם הסדירה את זכויותיה (המוצדקות) על חומריה העכשווים והעתידיים, אלה שהיא יוצרת באופן עצמאי. מעניין לראות כי האמנים הגדולים שמופיעים בסרטונים של ארגון "קונטרה" כבר לא נמצאים בסכנת "חוזה דרקוני", מנת חלקם של מוזיקאים מהזרם הפחות מרכזי של ישראל וכורם ביניהם. על רשימות פלייליסט, מפיקים מפוקפקים וחוזים מופרכים עוד אפשר להתווכח, אבל עם העובדות לא: המלחמה של כורם מול חברת התקליטים שלה הפכה לקרב סיזיפי והסרטונים של "קונטרה" הם חלק ממנו.

      "אני חושב שמאוד טבעי שכשאדם נתקל בחוסר צדק משווע בחיים שלו, הוא יעשה עם זה משהו", אומר סובול. "אני חושב שהיא עושה עם זה את הדבר הכי טוב שניתן. במקום להתמרמר או לחשוב על עצמה, היא חושבת על האמנים הצעירים החדשים שיגיעו לגשר הזה. הרי ככה אנשים מגיעים למאבקים ציבוריים, הם נתקלו בעוולה מסוימת בעצמם ויוצאים למאבק, ואני מאוד מעריך אותה על מה שהיא עושה".

      יהלי סובול (נמרוד סונדרס)
      מעריך את היוזמה. סובול (צילום: נמרוד סונדרס)

      "אני בעיקר עושה את זה עבור מי שהוא אמן שהפך בעצם לסוג של אסיר של מישהו שהחתים אותו כשהוא היה צעיר", אומר ברכה לוואלה! תרבות. "אמן צעיר לא יודע בדיוק על מה הוא חותם והוא מתלהב שמישהו מחתים ומאמין בו. מה שהכי מרגיז בעסק הזה זה שבנאדם רוצה לעשות מוזיקה ומישהו לא מאפשר לו לעשות את זה ולהתפתח בתור מוזיקאי. למשל אצל ג'ימי הנדריקס - האמרגן שלו לקח את כל הכסף שלו והכריח אותו לשיר רק את החומרים הישנים שלו. לא יכול להיות דבר כזה בעולמנו ובמדינתנו".

      - היום קל יותר מאי פעם לייצר, להפיץ ולמכור מוזיקה בהפקה עצמית. לא חסרות דוגמאות: למשל המוזיקאי קוב, או לייבלים מקומיים כמו רו טייפס ובוטניקה. האולפן הביתי והאינטרנט הסירו את המתווכים (חברות התקליטים) בין האמן לקהל.

      "מי שיש לו כסף עושה אלבום, מי שלא לא. כולל יוצאי תכניות ריאליטי. יש מי שיודע להפעיל את המחשב, ויש גם זמרים שלא יודעים להפעיל את המחשב. יש בעיה בארץ ובעולם: פעם היו מוכרים אלבומים ואז יוצאים לסיבוב הופעות כדי לקדם את האלבום. הטכנולוגיה שינתה את כללי המשחק והורידה חצי מהפרנסה הזאת למוזיקאים. כיום יש מוזיקה באינטרנט או במחיר מוזל. אז היום לחברות התקליטים יש בעיה להשקיע כסף במשהו שהם לא יראו תמורה ממנו".

      גם כהנא נאבק:

      - כן, אבל הרי חברות התקליטים הגדולות מתמקדות באמנים הגדולים: משינה, ריטה, שלומי שבת, שלמה ארצי וכו'. מתי לאחרונה חברת תקליטים השקיעה סכום רציני באמן צעיר שהגיח מן השממה? כלומר, האם הצעת החוק הזאת רלוונטית לעולם המוזיקה המודרני?

      "הבעיה שקיימת היא יותר בעיה שהיתה קיימת יותר בעבר מאשר עכשיו. זה נכון. אבל הרלוונטיות של החוק הזה קיימת. הדרישה היא שמעתה ואילך המצב לא יהיה כזה, ואמן שמעוגן בתוך הדבר הזה, יוכל להשתחרר ויתנו לו לנשום. אמרגן תופס אמן צעיר ומחתים אותו לעשור. מה אכפת לאמרגן? אבל האמן תקוע אצלו. יכול להיות שהאמן יפרח אצל מישהו אחר, אבל הוא תקוע. זאת הבעיה פה בכל העסק הזה. יש פה משהו שהוא בעייתי ונאיבי. רוב האמנים הם לא אנשים עם קשר לחזק למספרים. הם מרחפים. אנחנו זן אחר של אנשים שעושים טעויות. מי שנופל לידיים של מנהל לא נכון נמצא בבעיה גדולה".

      שלומי ברכה (אביב חופי)
      תנו לאמנים לנשום. ברכה (צילום: אביב חופי)

      "צריך איזה סוג של אנושיות בתוך הדבר הזה", מסביר ברכה, "כי צריך להיות ממש קר רוח בלהחזיק מישהו בצורה כזאת ולא לתת לו לעוף. זה קרה לשוטי הנבואה ומרסדס בנד ולעוד רשימה גדולה של אמנים שלא יכלו לעשות מוזיקה בגלל כזה דבר. מאוד מקומם".

      יש לכם סיפורים על חוזים דרקוניים? ספרו לנו בפייסבוק