"מליפיסנט": כל כך טובה שהיא כבר לא רעה

    הדמות שמגלמת אנג'לינה ג'ולי זכתה לקבל ‏סרט משום ‏שהיא ‏דמות פופולרית, והיא פופולרית כי היא רעה. אבל "מליפיסנט" גורם לה ‏להפסיק להיות רעה. ביקורת

    דורון פישלר
    יח"צ - חד פעמי

    ב"מליפיסנט" יש ים אפקטים, נופים ממוחשבים, יצורים אגדתיים וכוחות קסם צבעוניים, אבל אף אחד מהם לא מדהים יותר מעצמות הלחיים של אנג'לינה ג'ולי. וואו. אנחנו באמת חיים בעתיד מופלא אם אפשר לפסל מחדש פנים של שחקנית באופן שבו יכולתם להישבע ששברו לה חלקים מהלסת התחתונה והדביקו אותם מחדש במעלה הפנים. מהמם. וגם יתר האנג'לינה לא רע בכלל. זאת ההופעה הראשונה של אנג'לינה ג'ולי בקולנוע מזה ארבע שנים, והיה שווה לחכות. אנג'לינה בתפקיד מליפיסנט היא מושלמת. היופי, הקרירות, המינימליזם המחושב של כל תנועה בפנים, הופכים אותה למכשפה הרעה האולטימטיבית. זה נהדר – הבעיה שלה היא שהיא כבר לא כל כך רעה.

    מליפיסנט מקבלת כאן הזדמנות לספר את גירסתה לסיפור הידוע בהשתתפותה: המכשפה הרעה בגירסה המצוירת של דיסני מ-1959 ל"היפהפיה הנרדמת" – שבעצמה שונה מהותית מהגירסה של האחים גרים. זוהי אחת הדמויות ה"רעות" הזכורות, ה‏אהובות ‏והמפחידות ביותר מסרטי דיסני. היא לא הסתפקה בהרעלת תפוחים, אלא הטילה כישופים אדירים והפכה לדרקון ענק כשצריך. אבל הסרט המקורי לא מסביר מה בעצם גרם לה להיות כל כך מרושעת. התירוץ הרשמי הוא שהיא התעצבנה על כך שהיא לא קיבלה הזמנה למסיבת הבריתה של בת המלך, וזה באמת לא מנומס, אבל קצת פרופורציות.

    עוד בוואלה! NEWS

    הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

    בשיתוף בית בלב
    לכתבה המלאה
    הכל טבעי (צילום: יח"צ)

    לפי הסרט החדש, מליפיסנט היא פיה בעלת כנפיים מהממות, שחיה בממלכה הקסומה שמעבר לביצות. בצעירותה היא התאהבה בבחור אנושי, אבל היחסים האלה עלו על שירטון, ובסופו של דבר הסיכסוך הזה הוביל אל הסיפור המוכר – מליפיסנט מטילה קללה על בתו של המלך, שתידקר באצבעה בשנתה ה-16 ותיפול לשינה עמוקה, וכו'.

    עבור דיסני הסרט הזה הוא חלק ממה שהפך לנוהל רגיל, שכולל את "אליס בארץ הפלאות" ואת "ארץ אוז" – ‏ביקורים מחודשים בעולמות של סרטים ותיקים. לסרטים האלה יש מראה אחיד למדי, אותה גרנדיוזיות היפר-צבעונית כזה שלא מרשה שתשכחו אפילו לרגע שהשקיעו פה ממש הרבה כסף באנימציה ממוחשבת, ולכן כל פריים חייב להיות הדבר הכי מדהים ודחוס שראיתם. כל טירה בגודל של הר, כל הר בגודל של האוורסט, כל אחו נמצא ליד מצוק נישא ממנו נשפך מפל מים בגובה של הניאגרה על סטרואידים. ב"ארץ אוז" כל זה נראה פלסטיקי ומצועצע, אבל ב"מליפיסנט" אפשר לסלוח על הגרנדיוזיות פשוט כי כאן היא מוצדקת. הסרט הזה מטמטם ביופיו. שוטים מעוצבים להדהים ‏מגיעים בזה אחר זה, ואפשר לצפות בסרט פשוט כגלריה של אמנות פנטזיה. ביצורי הקסם שבממלכת הפיות אפשר ‏לראות השפעות גם של בריאן פראוד וגם של גיירמו דל טורו – ובסך הכל, הסרט מזכיר באווירה את הסדרה "סיפורי עמים" של ג'ים הנסון, וקשה לחשוב על מחמאה גדולה יותר מזו. ‏מליפיסנט עצמה, בעיקר בגירסה המכונפת שלה, היא פשוט יצור יפהפה. נכון, הכל פה ממוחשב: כמעט שאין פה אפקטים פרקטיים, ודומה שאולפן הצילומים לא כלל דבר ‏מלבד מסך ירוק. אבל אין שום דבר רע באנימציה ממוחשבת כשהיא עשויה טוב. העולם שמסביב אולי ‏לא נותן הרגשה "אמיתית", אבל זה לא הופך אותו ליפה פחות.

    why so sad? (צילום: יח"צ)

    כאמור, מליפיסנט היא עכשיו הגיבורה והיא נהדרת – אבל היא לא משאירה מקום כמעט לשום דמות אחרת בסרט. כל הדמויות ה"טובות" בסיפור הפכו למרושעות או מטומטמות: המלך סטפן (שארלטו קופליי, האיש עם המבטא הכי לא ברור בהוליווד) הוא אופורטוניסט מרושע. הנסיכה אורורה (אל פאנינג) היא חיננית, אבל לא שום דבר מעבר לזה: היא מסתובבת בעולם בתמימות עגולת עיניים שגובלת בטמטום. הנסיך עושה כאן עוד פחות ממה שעשה בסרט המקורי. הגרועות ביותר הן שלוש הפיות הסנדקיות: הן מהוות גם את הכתם המכוער היחיד בעיצוב הוויזואלי של הסרט – הן נראות פשוט זוועה, כמו בובות חרסינה מעוותות – וגם את החור הגדול ביותר בעלילה שלו: איזה טמבל היה מפקיד תינוקת למשמורת של שלוש המטומטמות האלה? הן חסרות כל מושג בסיסי בגידול ילדים, ומעצבנות באופן כללי.

    כחלק מהטוויטס המחודש על האגדה, הסרט מסתכל בעין עקומה על מוסכמת הנשיקה-של-אהבת-‏אמת שפותרת הכל – וזה היה מקורי ומעניין יותר אלמלא "לשבור את הקרח" האולטרה-מצליח, גם ‏הוא מבית דיסני, לא היה עושה את אותו הדבר לפני כמה חודשים.

    דיסני לקחו על עצמם משימה בלתי אפשרית בעצם הבחירה בנושא הסרט הזה. מליפיסנט זכתה לקבל ‏סרט משום ‏שהיא ‏דמות פופולרית, והיא פופולרית כי היא רעה. אבל ‏הסרט הזה גורם לה ‏להפסיק להיות רעה, ובכך עושה לה סוג של רצח אופי. בעיה קשה עוד יותר היא סופו של הסרט: סיפורו של נבל חייב ‏להיות טרגדיה - אתם הרי יודעים מה קורה לנבלים בסופם של סרטי דיסני. אז אם מספרים את הסיפור ‏של "היפהפיה הנרדמת" דרך עיניה של מליפיסנט, הסוף לא יהיה טוב – לפחות לא עבורה. מצד שני, ‏אלה דיסני: לא מתקבל על הדעת שהם יעשו סרט בלי סוף טוב. אז איך דיסני פותרים את התסבוכת ‏הזאת? התשובה המאכזבת היא שהם לא. "מליפיסנט" הוא לא באמת הסיפור של היפהפיה הנרדמת מסופר ‏מזוית אחרת, הוא סיפור שונה, שיש בו קווי דמיון לסיפור האחר ההוא – מה שמפר את ההבטחה ‏שעומדת בבסיסו של הסרט.‏ ובכל זאת זה סיפור אגדה יפה, מעוצב יפה שאפשר לבכות, ועם אנג'לינה מהממת. ועצמות לחיים שיכולות לחתוך יהלומים.

    מה אתם חשבתם על "מליפיסנט"? ספרו לנו בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully