פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפרודיג'י בישראל: מרקידים את הקהל כאילו 1996 עכשיו

      חולצות שחורות, עגילים בכל מקום ושירה קבוצתית של 'Out of Space' - כך נראתה ההופעה של הפרודיג'י. גלעד אורן חי בהווה אך הרגיש שחזר לעבר

      שמונה עשרה שנה אחרי הפעם הקודמת, הפרודיג'י חוזרים. המתחם בגני התערוכה מתחיל להתמלא בזמן שהדיג'יי והמפיק 'feed me' מנגן סט מצוין שמצליח, בניגוד לרוב הופעות החימום, לעשות בדיוק את מה שהוא צריך לעשות - להכניס אנשים לאווירה. והו, כמה אווירה היתה.

      ליאם האולט, המייסד והכותב של רוב השירים, ניגש ישר לערימת המקלדות והמיקסרים שלו, בזמן שקית' פלינט ומקסים ריאליטי, שניהם בגיל בו אנשי קבע כבר יוצאים לפנסיה שערורייתית, עולים לקדמת הבמה ולא מפסיקים לרקוד (ולגרום לקהל לרקוד) עד סוף ההופעה. מחוזקים ברוב הולידיי בגיטרות וליאו קראבטרי המתופף. בלי הקדמות, הם מתחילים.

      הופעה פרודיג'י (יח"צ , צלם: עמית איטח)
      נותנים בראש (צילום: עמית איטח)

      'Voodoo People' . כל הידיים באוויר. ידיים מורמות יהיו מעתה מוטיב חוזר בהופעה, בין אם בהתלהבות ספונטנית של הקהל, ובין אם בהוראתו המפורשת של מקסים ריאליטי, שבמשך כל ההופעה לא מפסיק לתפעל ולהגיד לו מתי לרקוד, לזוז ולהרים ידיים משל היה מדריך ספינינג אימתני. קית', לעומת זאת, עסוק קצת פחות בלצעוק ויותר בלהתרוצץ על הבמה, לטפס, לרדת אל הקהל ולירוק עליו מים (עוד מוטיב חוזר).

      מכאן לא יורדים. שעה רצופה בלי הפסקות בה מככבות רוב הקלאסיקות של שלושת האלבומים מהניינטיז ('Firestarter', Poison', 'Smack My Bitch Up', 'Breathe'), הלהיטים משני האלבומים האחרונים (Omen', 'Invaders Must Die'), והרבה שירים חדשים מהאלבום החדש 'How to Steal a Jet Fighter' שאמור לצאת השנה, ששובצו נכון בין הלהיטים ולא גרמו לירידת מתח גדולה מדי בשום שלב של ההופעה. לא שהשלישייה היתה נותנת לדבר כזה לקרות.

      הופעה פרודיג'י (ניב אהרונסון)
      מקסים אמר להרים ידיים (צילום: ניב אהרונסון)

      הקהל, שאיחד בערך כל תרבות שוליים שקיימת סביב גיל ה-25-40 (בלטו, כמובן, החולצות השחורות לסוגיהן), לא עצר גם הוא. משולהב מהמוזיקה, הצעקות והווליום כאילו היה בהפעלת קלאב מד בשבת בבוקר בבריכת הגלים, הוא החזיר ללהקה את מה שהיא רוצה – שנרקוד. וזהו. מעטפת הטכנו/ רוק/ רייב/ פאנק (הרי אם יש דבר שמשדר פחות פאנק מפסטיבל של משקה מוגז, זה פסטיבל של משקה מוגז מופחת קלוריות) לא מכסה על שום אמירה אידיאולוגית או פוליטית, וזה בסדר. רוקדים.

      כמו הלהקה, גם ההפקה נראתה מנוסה ומדויקת, הסאונד היה מצוין ולא היה יותר מדי לחץ בכניסה, רק הבר היה עמוס וכל כך יקר. ההדרן נפתח עם 'Take me to the Hospital', המיני להיט מהאלבום האחרון שיצא, שיר חדש בשם 'New Beats, Their Law' והסתיים במקום שבו כל זה התחיל, Out of Space.

      ג'סטין והפרודיג'י (שהגיעו לארץ במסגרת פפסי מקס מיוזיק פרוג'קט) עשו סיפתח טוב לקיץ 2014, אפשר רק לקוות שהוא יימשך ככה.