שחקנים, קולגות ופוליטיקאים הספידו הערב (שישי) את חנה מרון בעקבות מותה בגיל 90. רבקה מיכאלי מסרה: "הנחיתי את המחווה שערכו לה בתיאטרון הקאמרי, לפני כמה חודשים. היא הקדישה שיר לאמא שלה. לצערי הגדול לא הספקתי לבקר אותה מהרגע ששמעתי שהיא חולה. פגשתי את הבן שלה, לא לפני הרבה זמן, והוא נתן לי את הטלפון שלה כדי לקבוע ביקור, אבל לא הספקתי. במזל זכיתי להיות איתה באורזי מזוודות. הקהל קיבל אותה ללא מילים. היא חצתה את הבמה, והריעו לה. אהבו אותה כל כך. היא היתה נדירה, כשאומרים לי גדלתי עלייך, אני אומרת שגדלתי על חנה מרון. היא היתה מרתקת, מצחיקה ומשכילה. היא רצתה לעבוד עוד ויותר".
אפרים סידון, שכתב עם ב. מיכאל את הסדרה "קרובים קרובים": "לפני 30 שנה חנה מרון היתה בשיאה, הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי. לשבץ את האשה הכי חשובה בתאטרון הישראלי בסדרה קומית של צעירים - ב. מיכאל ואני היינו אז בני 30 - זה כמו שאובמה יבוא לעשות לי בייביסיטר. אני ממש גדלתי עליה. בתור ילד בן 5-6 הלכתי להצגות שלה, ופתאום היא מדקלמת טקסטים שלה. היה המון כיף ומצד שני חרדת קודש. הגברת הראשונה התגלתה כאשה מאוד חביבה. היתה זכות גדולה לעבוד איתה. בתכנית האיחוד של 'קרובים קרובים' ב2005 היא היתה כבר בת 80 ומשהו, ובחזרות היא התקשתה לזכור את הטקסט. מכיוון ש'קרובים קרובים' מצולמת מול קהל אי אפשר לעצור באמצע, זה כמו הצגה. אז הצמידו לה אוזניה המחוברת ללחשן שיושב עם הטקסט. ואז מתחילה ההקלטה לפני קהל, והבנאדם הזה לא שוכח מלה. כל זמן שהיו חזרות היא הרשתה לעצמה לשכוח, אבל ברגע שהיא ראתה קהל יושב, היא לא שכחה דבר. היא עשתה את זה כמו שחקנית בת 25".
ליאורה ריבלין, ששיחקה לצד חנה מרון ב"קרובים קרובים": "אחרי שראיתי את חנה ב'הוא הלך בשדות' גמלה בי החלטה סופית להיות שחקנית. היא דמות ששאבתי ממנה הרבה כל השנים. את 'פונדק הרוחות' ראיתי לפחות 30 פעם. היא היתה דמות שנתנה לי הרבה השראה, גם כאדם וגם כשחקנית, גם אם אני מאוד שונה ממנה. היא גם אישה עם חשיבה שהכי לא נוגעת לחשיבה פילוסופית מבחינה מסוימת, וגם אישה מאוד חושנית. היא שיחקה תפקידים ראשיים, היא בחיים שלה לא שיחקה תפקיד משנה. היא היתה אומרת תמיד את מה שהיא חושבת, ולא חשבה אם נכון להגיד או יפה להגיד. זה די מרענן להיות ליד אדם כזה בימינו, כשכולנו כל כך זהירים וכל כך פוליטיקלי קורקט. חנה מרון היתה כישרון מלא וגדוש שאני לא ראיתי כמותו".
יו"ר ארגון אמני ישראל יענקל'ה מנדל: "חנה משאירה מאחוריה מורשת מפוארת ומרשימה של עשרות תפקידים על הבמות והמסכים, שגרמו לכולנו להתאהב בה. המקצוענות ומוסר העבודה שלה אפיינו אותה יותר מכל בעיניי, ולא פעם היא אמרה לי את המשפט 'אין דבר כזה קשה מדי'".
מתיאטרון הקאמרי נמסר: "הערב הלכה לעולמה שחקנית התיאטרון הקאמרי הדגולה, הגב? חנה מרון, כלת פרס ישראל, שהיתה בין מייסדי הקאמרי בשנת 1945 ובמשך כ-70 שנה גילמה עשרות תפקידים גדולים על הבמה מהקלאסיקה העולמית, דרך מחזאות מודרנית ועד מחזאות ישראלית. משפחת התיאטרון הקאמרי משתתפת באבלה של משפחת מרון-רכטר".
שרת התרבות לימור לבנת מסרה: "איבדנו הערב את אחת מענקיות התיאטרון הישראלי. מרון, כלת פרס ישראל, היתה בחייה מורת דרך לדורות רבים של שחקנים ושחקניות שלעד יזכרו את תפקידיה הנפלאים בקלאסיקות של התיאטרון הישראלי כדוגמת 'הוא הלך בשדות', פיגמליון, 'כטוב בעיניכם', 'מהומה רבה על לא דבר', ועוד ועוד. מרון מחזיקת שיא גינס כשחקנית בעלת הקריירה הארוכה ביותר על הבמה לא איבדה לרגע את התשוקה למשחק, לרצון לחדש, להתנסות ולאתגר את עצמה ואת הצופים במגוון רחב של תפקידים. היא היתה שחקנית כובשת. שחקנית טוטלית ומסורה שהצליחה להביא את כישוריה יוצאי הדופן גם לתפקידים בלתי נשכחים בקולנוע ובטלוויזיה. אנו נפרדים היום מגיבורת תרבות. אני משתתפת בצער בני משפחתה. יהי זכרה ברוך".
יו"ר מרצ, זהבה גלאון מסרה: "הלכה לעולמה חנה מרון שחקנית דגולה, מראשוני רצ ומרצ, דוגמה ומופת למחויבות למאבק לשלום, צדק ואהבת האדם".
השתתפו בהכנת הכתבה: שגיא בן נון, לילך וולך, שי סגל ואביעד קדרון.