חוץ מזה שאף אחד לא הביא לאולפן את טהוניה רובל כדי לתת עיצות לנשיא הנכנס רובי ריבלין, היה די קשה להבחין בין יום הבחירות לנשיאות ובין יום בחירות למנצחי הריאליטי "האח הגדול". איומים מרומזים יותר ופחות, נקמות מתוזמנות היטב, חשבונות אישיים שנסגרים, והשאלה שאין ריאליטי ישראלי בלעדיה מי הכניס את ספר התנ"ך לשירותים? או בגרסה המרומזת הרבה פחות של חבר הכנסת אייכלר "ציפי לבני היתה טיפשה שזרקה את החרדים". אאוץ', איפה יורם זק כשצריך מישהו עם קול רדיופוני שיעשה סדר.
אבל באמת, להשוות את המירוץ לנשיאות על כל חשיבותו וחוסר חשיבותו, לתוכנית ריאליטי בעלת אינפלציית חשיבות וייצוג, זה הרי צ'יפ שוט. מוסד הנשיאות הישראלי אינו תוכנית פופולריות ריקנית שבה מי שהצליח שלא לריב עם האנשים הלא נכונים הוא זה שמנצח! מוסד הנשיאות הישראלי אינו עוד פלטפורמה פרסומית שנועדה לתעל את כספי הצופים אל המקום הקסום ורופף השקיפות, בו ממילא כסף מתמגנט לעוד כסף!
כולן וכולם הצטחצחו והזדקפו בכסאות המאולתרים שלהם ממשכן הכנסת, אבל מי שכרגיל התבלטה ובאופן כללי פורחת בכל פעם שישראל לובשת חג או אסון זו יונית לוי. חוץ מלדבר באיטלקית מרוב אושר, היא עשתה הכל היתה חיננית, קולחת, מלאת הומור וחדות מחשבה. בכל שלושת הערוצים, הובילו נשים את השידור המרכזי. זה אולי דבר שאין מה להזכיר אותו, לו רק לא היתה סיבה להזכיר אותו. אבל תמר איש שלום, יונית לוי וגאולה אבן הן הקרברוס של התקשורת הנשית הישראלית וככאלו יש להן תפקיד ייצוגי לא פחות מאשר מוסד הנשיאות. אתם יודעים מה? אולי אפילו יותר, ומה שבטוח זה שהן נדרשות להרבה יותר מאשר סתם ייצוג.
לנשים שהתמודדו השנה על ראשות מוסד הנשיאות דליה דורנר השופטת בדימוס, ודליה איציק, לא היה את אותו המזל, והן הודחו מבית האח הגדול יחד עם החוכמולוג כבר בסיבוב הראשון של הבחירות. דן שכטמן - שלא הגיע מפוליטיקה, והדליות - שלא הגיעו מטסטוסטרון, מצאו עצמם מחוץ למירוץ הכי מהר שהיה אפשר. גם למאיר שטרית לא התמזל להיות הדוגי האוזר של הנשיאות, אבל זה באמת שום דבר לעומת המפסיד הגדול ביותר של המירוץ לנשיאות, ומי שיום השידורים הארוך והמפוטפט הזה התמקד בעיקר בו ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מוסד הנשיאות הוא אולי שטות פנסיונרית, ועוד דרך ישראלו-יצירתית לדמם את כספי הציבור, אבל אתמול הוא סיפק את מופע הצ'ילבות הכי מבדר שנראה הרבה זמן. לא קלי וברנדה, לא רג'ינה ג'ורג' והפמליה שלה מ"ילדות רעות", אפילו לא הפרלמנט האכזרי של הפקאצות מ"ארץ נהדרת" לא הצליחו לייצר את מופע הפלבולים, ההתחמקויות, והחיוכים-קפואים-בעיניים-מתות שהצליחו להעלות נתניהו ורובי ריבלין. וואו, ואנחנו חשבנו שאי אפשר להחזיק יום שידורים בן עשר שעות! המזל הגדול ביותר של אלו שנאלצו ללהג משך שעות בשידור חי את היום הזה, היה שבחירת הנשיא העשירי של ישראל היה עוד אירוע פוליטי תוך העמדת פנים שמדובר במוסד א-פוליטי. פשיוווווו, איזו הקלה, היינו ככה קרובים להביא את זו מ"מצלצלים" כדי שתברבר את עצמה לדעת.