"הדרקון הראשון שלי 2": מה קורה כשדרקון נראה כמו חתול?

"הדרקון הראשון שלי" לא תוכנן מראש כסדרה ואילוצי סרט ההמשך חושפים אותו לבעיות שחיקה מוכרות אשר גורמות לו להפוך מסרט מלהיב לסרט פנטזיה די שגרתי

דורון פישלר
22/06/2014
יח"צ - חד פעמי

אם מישהו באולפני דרימוורקס היה מאמין שהם יעשו סרט המשך ל"הדרקון הראשון שלי", הם לא היו קוראים לסרט "הדרקון הראשון שלי" (או "איך לאמן את הדרקון שלך", במקור). שניהם לא שמות שעובדים טוב עם המשכים. אם הגענו לדרקון הראשון 2, אז זה לא הדרקון השני שלי? ובאנגלית, שני סרטים כבר עברנו ובעצם עדיין לא שמענו מילה אחת על איך לאמן את הדרקון שלך. הטעייה בפרסום, זה מה שזה. בניגוד לכל כך הרבה סרטים אחרים בימינו, "הדרקון הראשון שלי" לא תוכנן מראש כסדרה – זה היה סרט עם סיפור נהדר וסגור, מסופר מעולה עם תסריט מהודק ועיצובים מופרעים.

ובכל זאת, סרט ההמשך הגיע, וזה אומר שצריך להרחיב את העולם, למצוא אויבים להילחם בהם ודברים להגן עליהם. וזה בדיוק מה שקורה ב"הדרקון הראשון שלי 2". הפעם ברור לגמרי שהסרט נבנה מראש כפרק בסדרה, ושהוא מהווה הכנה לדרקון השלישי שלי, שיגיע בעוד שנתיים, ואולי גם לדרקונים רביעי וחמישי, תלוי בהכנסות. הנער הוויקינג היקאפ עדיין כאן – מבוגר יותר בחמש שנים, עם הדרקון טות'לס (או שום-שן בגירסה העברית) וכל חבריו הוויקינגים רוכבי הדרקונים. ועכשיו הם מגלים יותר מהעולם שסביבם, שכולל הרבה דמויות אחרות ודרקונים אחרים.

עוד בוואלה!

שולחן שוק או מארז חגיגה? אם אתם אוהבים לאכול - זה הפתרון

וואלה! אוכל בשיתוף בורגרים
זה מטוס? זה ציפור?

לא מפתיע לגלות שהדבר הטוב ביותר ב"הדרקון הראשון שלי 2" הוא הדרקונים. יש בסרט הרבה יותר סוגי דרקונים מבסרט הקודם – דרקונים במבחר זנים, צבעים, סוגים וגדלים, מסמול ועד אקסטרה אקסטרה אקסטרה לארג'. הדרקונים הם תענוג של אנימציה: הם מעוצבים באופן מופרע ונהדר: יש דרקונים שנראים כמו ינשוף משולב עם כלב ומתנהגים כמו חתול, ודרקונים שהם אריה תניני עם גינונים של ציפור. לכל אחד מהם צורת תנועה והתנהגות משלו. כששני אנשים מדברים בסרט, בדרך כלל אפשר לראות דרקון או שניים ברקע – רבים, או משחקים, או עושים פרצופים משונים זה לזה – והם מעניינים הרבה יותר מבני האדם. סצנות הטיסה – בדיוק כמו בסרט הראשון – נהדרות, ויש פה גם סצנות קרב יפהפיות.

אבל מה בקשר לעלילה? ובכן, מכירים את זה שבסרטי פנטזיה יש איש רע שמנסה להשתלט על העולם, ואז האנשים הטובים נלחמים בו? אז כזה. הניסיון לפתח את "הדרקון הראשון שלי" הראשון ולהפוך אותו לסדרת ‏פנטזיה נעשה באופן הכי סטנדרטי שאפשר. ‏יש נבל חדש ושגרתי עם שם שגרתי (דרגו. קשה לחשוב על שם נדוש יותר לנבל בסרט עם דרקונים), מוטיבציה שגרתית ושאיפות שגרתיות – ובדרך להביס אותו קורים כל מיני דברים שקורים בדרך כלל בפרקים אמצעיים של טרילוגיות: הגיבור בדרך כלל יגלה משהו מפתיע על אביו או אמו, והוא יצטרך להקריב משהו כדי להראות שהפעם המצב באמת רציני.

הדרקון הראשון שלי 2.
חברו הטוב ביותר של האדם

בדרך אל הסוף השגרתי, הסרט גם שוכח להיות הגיוני או עקבי. אנשים ודרקונים מופיעים פתאום במקומות שאין שום סיבה שיהיו בהם. כל דמות בסרט יכולה להיות מוצגת כבאד-אס בלתי מנוצחת בסצנה אחת, ולהפוך לחסרת ישע בסצנה הבאה. מאכזבת במיוחד אסטריד, שבסרט הראשון הוצגה כמשקיענית, חזקה וטובה יותר מהיקאפ בכל דבר – וכאן שוקעת לתפקיד בת הזוג הלא ממש חשובה של הגיבור. כי הרי הכל פה סובב סביב הגיבור. אפשר לקרוא לזה "סינדרום הארי פוטר" כל דמות, כל התרחשות ובאופן כללי, כל דבר שקורה בעולם הזה חייבים להיות קשור ישירות להיקאפ ולטות'לס. יש כל כך הרבה דמויות מגניבות בעולם הדרקונים, וכולן רק עושות רעש ברקע בזמן שהיקאפ מציל את היום.

"הדרקון הראשון שלי 2" הוא סרט חביב מאוד, והדרקונים וסצנות הטיסה הם סיבה מספיקה לצפות בו - אבל הוא גם מאכזב. הסרט הראשון היה ממוקד, שלם ולא שגרתי. הסרט השני – בדיוק להיפך. ‏זה לא סרט רע, בכלל לא – רק שבניכוי העיצוב והדרקונים, הוא סרט ‏פנטזיה שגרתי נורא.‏

מה אתם חשבתם על "הדרקון הראשון שלי 2"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully