וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"רובוטריקים 4" הוא למעשה פרסומת אחת ארוכה ולא ערוכה

27.6.2014 / 0:00

מה רע ב-166 דקות של רובוטים שהולכים מכות על רקע פרסומת למשקה חלב פופולרי בסין במקביל לבעיות עריכה קשות? דורון פישלר יסביר לכם מה רע

יח"צ - חד פעמי

עכשיו זה כבר נהיה מטופש. לא סדרת סרטי "רובוטריקים" (היא היתה מטופשת מתחילתה), אלא הרעיון לכתוב עליה ביקורות קולנוע. זה הסרט הרביעי בסדרה. הוא אותו הדבר בדיוק כמו הקודמים. אף אחד לא צריך ביקורת כדי לדעת האם כדאי ללכת לסרט הזה או לא. אפשר, כמובן, להעביר ביקורת שלמה בלצחוק על הסרט המגוחך הזה, אבל זה לא יהיה הוגן כלפי האנשים שכן נהנים מסדרת "רובוטריקים", והרי יש רבים כאלה. בקיצור, הביקורת הזאת מיותרת לחלוטין.

בעצם, זה לא לגמרי מדויק לומר ש"רובוטריקים 4" זהה לכל הסרטים הקודמים בסדרה. במבט ראשון הם אמנם נראים בדיוק אותו הדבר, ממש כאילו חלקים גדולים ממנו הם למעשה שוטים מ"רובוטריקים 3" ערוכים מחדש ומוקרנים לאחור. במבט שני גם, וגם במבט חמישי. אבל בעצם יש כמה הבדלים. למשל: הסרט הזה ארוך יותר. 166 דקות. מה ששמעתם. מאה שישים ושש דקות. לא יאומן. ממתי "סרט קיצי קליל לנקות את הראש" צריך להיות סאגה באורך של כמעט שלוש שעות? אפשר לכתוב אנציקלופדיה בזמן שהסרט הזה מוקרן. אפשר אפילו לראות את "ההוביט"!

עוד הבדל משמעותי בין הסרט הזה ובין הקודמים הוא ששיה לה-באף לא נמצא כאן. את מקומו בתפקיד הגיבור הראשי שהוא לא רובוט שהופך למכונית תופס מארק וולברג. מדובר בשיפור: שיה לה-באף אמנם הצליח לעבור את רוב הסרטים הקודמים כנוכחות נייטרלית לחלוטין - הוא פרווה כל כך שקשה לדעת אם הוא נוכח בסצנה או לא – אבל מאז הגענו לאיזו נקודת רוויה של שיה לה-באף, ועכשיו המצב שלו דומה לזה של יבלת ברגל שמאל: לא מתים מזה, אבל עדיף בלי. במקום שיה הגיע מארק וולברג, גם הוא בעל חומציות 0.0 - הוא לא מעורר הערצה וגם לא סלידה. הוא איש כזה, די נחמד.

רובוטריקים 4.
נעדרים מהתמונה: רובוטריקים

שיפור הדרגתי בסדרה מגיע בתחום הגיבורים המתכתיים. בסרטים הראשונים הרובוטריקים היו כולם גושי מתכת אפרפרים שנראים כמו מזבלה מהלכת, והיה קשה מאוד להבדיל ביניהם, שלא לדבר על לדעת מה בדיוק קורה כשמישהו מהם מרביץ, קופץ או יורה על אחד אחר. לא עוד! ב"רובוטריקים 4" יש בדיוק חמישה רובוטריקים, לכל אחד מהם סטריאוטיפ משלו (יש רובוט נינג'ה ורובוט פיראט. שמעשן סיגר כמובן) וכל אחד מהם מתאפיין בצבע חזק משלו (כחול, צהוב, אדום) כך שגם באמצע האקשן, אי אפשר להתבלבל. לקח לסדרה רק ארבעה סרטים ו-700 מיליון דולר כדי להגיע לפיתרון שמצאו חברי "הפאוור ריינג'רס".

שתי הדמויות היחידות שנותרו מהסרטים הקודמים הן באמבלבי (אין הסבר לאן נעלם חברו הטוב שיה לה-באף. אני מהמר על רגע טרגי בו באמבלבי בטעות הפך לרובוט כשהוא שוכח שהאדם רך-האיברים עדיין יושב בתא הנהג) וכמובן, אופטימוס פריים. פריים מתחיל את הסרט כגרוטאה, מוכה, חבול ופצוע, והפציעה כנראה פגמה במוחו האלקטרוני, כיוון שיותר מתמיד הוא נשמע כמו אחד מצעצועי הפלסטיק האלה, שכשלוחצים על כפתור אומרים אחד מכמה משפטים מוכנים מראש. לאורך כל הסרט אופטימוס פולט משפטי-מחץ באותה רמת כתיבה שאפשר לצפות מתכנית ילדים לגיל הרך, כמו "הציד מתחיל!" או "זה נגמר כאן" או "אני אופטימוס פריים". אבל הוא אומר אותם באופן אקראי לחלוטין, בלי שום קשר למה שמתרחש מסביבו. למשל, הוא מרעים "עכשיו זה רק אתה ואני!" כשמסביבו עומדים איזה שמונה או תשעה רובוטים אחרים, ומכריז "כבוד מעל הכל!" שניה אחת אחרי שתקע לרובוט אחר, פשוטו כמשמעו, סכין בגב. יש מצב שהטקסטים שלו נכתבו באמצעות שליפת ניירות מתוך כובע.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
זהירות, דמנציה/מערכת וואלה!, צילום מסך

מייקל ביי יודע להוציא הרבה כסף, אבל אין לו צל-צילו של מושג איך לביים סצנת אקשן. העריכה גרועה במידה שלא תיאמן. אנשים עומדים כשבשוט הקודם הם שכבו, מופיעים במקום שבו רגע לפני כן הם לא היו. הצופים רואים מכונית קופצת ממקום גבוה מאוד – ולא רואים אותה נוחתת, אבל האנשים בפנים עוד בחיים, אז כנראה שזה היה בסדר.

כרגיל, הסרט מלא בשקיעות ודגלי אמריקה. אבל מלא. לגמרי. בשקיעות. ודגלי אמריקה. נדמה לי שבסופו של דבר השקיעות הפסידו לדגלים 18:23, אבל יכול להיות שפספסתי קצת בספירה. כצפוי, הוא גם מלא בהשמת מוצרים, פרסומות "סמויות", באופן מפורש וחסר בושה. להציג לוגו של חברת מכוניות – זה הגיוני בסרט שחלק מגיבוריו מחופשים למכוניות; אבל הסרט גם עוצר מדי פעם כדי לתת למארק וולברג לקחת שלוק מבירה חולפת. באמצע הסרט – כלומר, אחרי בערך שבע שעות – העלילה עוברת לסין, כי הרובוטריקים ממש פופולריים בסין, ואיתו עוברות גם הפרסומות: פתאום, על גבי מסך מלא ובמרכז הפריים, סטנלי טוצ'י שולף את מוצר המשקה-חלב-בקרטון הפופולרי ביותר בסין ככל הנראה, מציג לראווה את הלוגו ושותה לרוויה במשך שניות ארוכות. הסיבה היחידה שהוא לא הסתכל למצלמה, חייך ואמר "זה כדאי!" היא שהוא לא ידע איך לומר את זה במנדרינית.

"רובוטריקים 4", כמו "רובוטריקים 3" וכמו "רובוטריקים 2", הוא פרסומת ארוכה לעצמו ולשלל מוצרים אחרים, עם תסריט ברמה של תכנית ילדים ועריכה ברמה של מעבד מזון. ואתם כל כך לא הייתם צריכים לקרוא את הביקורת הזאת כדי לדעת את זה. אולי היה יכול להיות פורה יותר לדבר על חוזי קבלנות.

מה אתם חשבתם על "רובוטריקים 4"? ספרו לנו בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully