מה ההבדל בין יהודים ליהודונים? זה פשוט כמובן - הראשונים משתייכים לקבוצה אתנית הקרויה על שם ממלכת יהודה; השניים שולטים בקפיטל העולמי בכלל ובהוליווד בפרט, קורבניים ונוירוטיים, קמצנים ונצלניים. זה הבדל שברור לנו היטב, כי אנחנו בצד שמבהיר לנו מה הוא מה. ועכשיו, מה ההבדל בין ערבים לערבושים? אה, ובכן כאן, גבירותיי ורבותיי, אנחנו כבר משכשכים אל תוך בוצה סמיכה שמערבת אמוציות, מלחמות, היסטוריה, טרור, בן לאדן, סדאם חוסיין, וכמובן 9/11.
"הרודן", הסדרה החדשה שמגיעה אלינו במקור מהיוצר הישראלי המצליח בארץ ובחו"ל, גידי רף ("חטופים", "הומלנד"), עוסקת בבארי, (אדם ריינר), רופא הילדים האמריקאי שחי את החלום הקליפורני, בביתו שטוף השמש, עם אשתו שטופת השמש ושני ילדיו המתבגרים השטופים הורמונים ומרדנות של בעלי פריבילגיות. אבל מה שבאמת רוחש מתחת לפני השטח הוא שבארי הוא לא סתם בארי, הרופא הנאה בעל פרצוף החומץ, הוא למעשה בסאם המשתייך למשפחת אל פאיד, הרודן האכזרי ששולט במדינת הקשקוש-מומצא במזרח התיכון. להוציא הפרעת דחק פוסט טראומתי לא מטופלת, בארי-בסאם חי את חייו השלווים והמרוחקים הרחק מהכאוס הדביק והנפיץ שמשפחתו חיה בעבודין (באמת? באמת? עבודין?), כל זאת עד שהוא נדרש לבקר עם משפחתו הגרעינית בארץ מולדתו לכבוד נישואי האחיין שלו.
כמובן, מסתבר שזה לא סתם שבארי התרחק ממשפחתו לא רק שמדובר במשפחת פסיכוטיים רצחניים, דיקטטורים מבטן ומלידה, חובבי יריות באוויר ובראש של נתינים הוא הבן השני והקטן לשושלת אל פאיד, וככזה לא סומן על ידי אביו לרשת אותו. כך למשל, זיכרון הילדות המביך בסימבוליזם הפשטני שבו, כולל נסיון פיגוע בעצרת לכבוד אביו, שאז זינק להציל את בנו-יורשו ג'מאל והשאיר את בסאם הקטן שיתמודד עם זה שהחיים הם לא גן של בקלאוות. בכל אופן, אשתו הקלולסית-תומכת של בארי תומכת בביקור ובמפגש עם משפחת אלאדין הקסומה שהיא מדמיינת שיש לבעלה.
וכך משתכנע בארי-אבא-שלי-רודן-ערבי-וכל-מה-שקיבלתי-זה-מקל-נצחי-בתחת, לטוס לעבודין (באמת?), למה שאמור להיות ביקור נימוסין קצר ונטול השלכות. למרות שהיו כבר בשלב הזה מספיק נקודות להרמת גבה משתאה, מרגע שמשפחת בריידי נוחתת במזרח התיכון נקודת המוצא המעניינת והמורכבת בפוטנציאל שלה הופכת למיצג מביך של איסלמופוביה, סטריאוטיפים וכל החרדות הקסנופוביות של האמריקאים. בתחילה מגיע בארי כחניך המצטיין של הדמוקרטיה המופלאה, מנסה לפייס בדרכי נועם במקומות שאחיו ג'מאל (אשרף ברהום, המרשים והישראלי), הפסיכופט מעדיף קודם לטבוח ואחר כך לשאול שאלות. ומה לא היה שם במפגן הערבושיות הזה של האח היורש! אונס של נתינות נשואות, מרחצאות הומוארוטיים, יריות חגיגה לתקרת הארמון מחופה הזהב, התגוששות בעירום, חיתוך אצבעות, וסטירות לאישתו (מורן אטיאס הלא מרשימה והישראלית, בתפקיד בו היא בעיקר מתבקשת להיראות אקזוטית). אחרי שהאב הרודן הגוסס ילחש לבנו הרופא המנוכר שהוא טעה והיה צריך לבחור בו לרשת אותו, יסתבר שאפשר להוציא את הבחור מערבושלנד, אבל אי אפשר להוציא את ערבושלנד מהבחור. כאילו היה השליח המנצ'ורי, בארי הופך במחי משפט לבאסם, מעיף שתי סטירות לבנו, מנסה לברוח מגורלו, אך כמו שזה נראה ללא הואיל.
גידי רף, היוצר של "חטופים" וגם "הומלנד", ידע לבנות בסדרות שלו מציאות בדיונית שמתעמתת עם המציאות הישראלית והאמריקאית פוסט אירועי 9/11 מבלי ליפול למלכודת הלאומנות וההיסטריה. לא מפתיע אם כך, להיווכח שרף לקח צעד אחורה לאחר הפיילוט של "הרודן" והוא מעורב הרבה פחות בסדרה משאמור היה מראש. "הרודן", לפי הפרק הראשון, האלים ומלא האיבה, היא סדרה שהמורכבות היחידה שהיא מוכנה להתמודד איתה, זו ההתנגשות לכאורה בין הציווי מלידה ובין החינוך מחדש, בין המולדת המזרח תיכונית ובין הבית החדש האמריקאי. מעבר לזה, מדובר בסדרה שלא פוסחת על אף קלישאה באשר לאופן בו המערב תופס את המזרח הפרוע; והרבה יותר משהיא מעידה על משטר הרודנים הערביים, היא מטילה אור לא מחמיא על משטר הפחד התפיסתי של האמריקאים.
"הרודן" משודרת בערוץ yes OH
מה אתם חשבתם על "הרודן"? ספרו לנו בפייסבוק