הכירו את "אני זמר", תכנית הריאליטי שסוחפת את אסיה

בזמן שבחצי המערבי של כדור הארץ ז'אנר הריאליטי המוזיקלי מאבד גובה וצונח לתהומות הנשייה, אסיה נסחפת בהתלהבות אחרי "אני זמר". אז על מה כל הבלאגן? מאיה פז יצאה לבדוק

  • אני זמר
מאיה פז
זמרים. לא אילוסטרציה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, דיפולט)

המוטו ?תשיר כאילו אף אחד לא שומע? הפך בשנים האחרונות משקופית במצגת שהגיעה במייל מאמא למציאות העגומה של תכניות ריאליטי השירה. שירו כאילו אף אחד לא שומע, כי באמת, אף אחד לא שומע. המספרים לא משקרים: נתוני הצפייה של התחרויות המוזיקליות מתקשים לשחזר את תור הזהב של קלי קלארקסון וקארי אנדרווד ב?אמריקן איידול?. ריבוי המותגים גורם לא רק לנגיסה הדדית ברייטינג, אלא גם מקטין את הסיכויים לייצר כוכבים אמיתיים. אף אחד לא ממש בטוח מי ניצח בעונה האחרונה של ?איידול? (כיילב ג?ונסון), ?אקס פקטור? האמריקאית מבוטלת, ?הכוכב הבא? עולה לשידור ברשת ABC — ולאף אחד לא אכפת. הז?אנר גוסס בצדו המערבי של הגלובוס, אבל באסיה החגיגה רק מתחילה.

מתוך הדעיכה המתמשכת של תחרויות השירה, הגיחה תכנית אחת שהצליחה לאתגר את הז?אנר והפיחה בו חיים חדשים. קוראים לה "I Am a Singer", ומקורה בקוריאה הדרומית. הפופולריות שלה עלולה, במבט ראשון, להיתפס כהמשך טבעי להיסטריית ה- K-Pop הבינלאומית וההצלחה חסרת התקדים של סיי וגנגנאם סטייל, אך ההיפך הוא הנכון. "I Am a Singer" נולדה מתוך שאיפה להחזיר את הפריים טיים למוזיקאים אמיתיים ולתת קונטרה ללהקות הבנים ולשאר כוכבי הנעורים. כן, אותם כוכבים שנהוג להזכיר את שמם בנשימה אחת עם ?תרבות האינסטנט? שאחד המאפיינים הבולטים שלה הוא, ניחשתם נכון, ריאליטי שירה. הגולם, אם כך, קם על יוצרו, והוא מבלגן לו לגמרי את שולחן העבודה.

המתמודדים ב?אני זמר?, וזה מה שמבדיל אותה משאר תכניות השירה, הם מוזיקאים מבוססים. לא עוד מוכרים במכולת עם חלום למלא את קיסריה או את הקרנגי הול וגם לא חיילות במדים שרות ?ילד אסור, ילד מותר?. הפורמט הקוריאני מתבסס על אמנים מוכרים, ברמות שונות של הצלחה — החל מזמרים רגע אחרי הפריצה וכלה בכאלו המחזיקים קריירה ארוכת שנים. קצת כמו ?היכל התהילה?, רק מבלי לזלזל במשתתפים שלה. איכות הביצועים, כתוצאה מכך, גבוהה במיוחד, ואת הכשרונות המוכחים אף מלווה תזמורת מלאה. המשתתפים בתכנית זוכים להזניק מחדש את הקריירה שלהם, ולפעמים אף להנות מפופולריות שלא זכו לה במהלכה.

עוד בוואלה! NEWS

קופצים למים: רונה לי שמעון וזיו שילון נפגשו לשיחה ושחייה

לכתבה המלאה

אם זה כל כך נפלא, אתם בוודאי שואלים את עצמכם, איך זה עדיין לא הגיע אלינו? אחת התשובות לכך הם הכללים המורכבים יחסית של הפורמט. כל עונה של התכנית נפתחת עם שבעה מתמודדים בלבד, שמבצעים את שיריהם מול קהל מצומצם של 500 אנשים. אותו קהל הוא זה שמצביע, וקובע את דירוג הביצועים. אין סמסים וגם אי אפשר ?להצביע לכל מועמד עד 10 פעמים ביום?. זהו סיכון כלכלי עבור ערוצי טלוויזיה מסחריים, והסבר הגיוני להססנות שמגלות הרשתות במערב. לאחר שהקהל באולפן אמר את דברו, המתמודד בעל הניקוד הנמוך ביותר מסיים את דרכו בתכנית, רק כדי להיות מוחלף בשבוע שלאחר מכן על ידי מתמודד חדש. הבנתם נכון, המשתתפים של "I Am a Singer" לא מודחים, הם רק מתחלפים, אבל הם ממש לא פראיירים. תשאלו את קים גאן-מו, שהודח והוחזר בשבוע שלאחר מכן, לאחר ששאר הזמרים הסכימו שהדחתו היתה מוקדמת מדי.

אלמנט נוסף שהופך את הלהיט הקוריאני לקשה לעיכול עבור הרשתות האמריקאיות הוא העניין הפעוט שאין בה מנצח של ממש. כשבמקום כל מתמודד שמודח מגיע מתמודד חדש והתכנית נשארת עם מספר קבוע של מתמודדים, אין שורד אחד אחרון. הפיתרון הקוריאני: זמר שהצליח להישאר במשך שבעה שבועות רצופים, מסיים את התכנית. כמו שמסיימים תיכון, הופכים המתמודדים המצליחים ל?בוגרים? ונפרדים מהקהל במופע סיום חגיגי. תחרות בלי מנצח? בלי ?הגמר גדול?? בלי ?הדרך אל הגמר?? בלי ?הגמר הגדול — חוזרים הביתה??. לא בחירה טבעית עבור האומה שרק הקיץ מתחילה להבין איך אירוע ספורט יכול להסתיים בתוצאת תיקו.

מי שכן הצליחה לעשות מ-"I Am a Singer" תכנית מקומית היא סין, שהאדפטציה שלה לתחרות עלתה לשידור בשנה שעברה והפכה אותה מתופעה קוריאנית להיסטריה כלל יבשתית. החוקים הסיניים דומים לאלו של הפורמט המקורי, אם כי המתמודדים שם דווקא כן מתחרים על מקום בגמר, אליו יכולים להגיע גם המודחים באמצעות גלגל הצלה. הגרסה הסינית משכה אליה מתמודדים מהונג קונג, טיוואן וגם ממלזיה. שילה אמזה, מתמודדת מלזית מוסלמית שסיימה במקום השלישי בעונה השנייה, עמדה במרכזה של מתקפה אינטרנטית בידי גולשים סיניים בעקבות טיסה 370 הנעלמת, שעשתה כזכור את דרכה לבייג?ינג. ?אתם אמנם לא אחראים למצב?, תקפו גולשים אותה ואת גארי צ?ו, מתמודד מלזי נוסף, ?אבל המדינה שלכם לא מטפלת כראוי באזרחי המדינה שלנו. אתם לא מתביישים להישאר בתכנית??.

שערוריות מסוג זה עוזרות להקפיץ את מניותיה של התכנית, גם אם היא מציגה את עצמה ככזו שמעמידה את המוזיקה במרכזה. בשביל זה יש לה את הפרקים המלווים — אלו המתעדים את הזמרים בחזרות, בהליך בחירת השירים ובעבודה עם המנטורים שלהם, קומיקאים שתפקידם כולל יותר שמירה על עניין הצופים ופחות הדרכה מקצועית. "I Am a Singer", אם כן, היא הפקת ענק, מהסוג שעלול להפחיד גם את מנהלי הרשתות האמיצים ביותר.

תתחילו להתאמן על הסינית ו/או על הקוריאנית שלכם, לפחות עד שמישהו ירים את הכפפה ויעלה את התכנית בארצות נוספות. "I Am a Singer" היא הדור הבא של תחרויות השירה הטלוויזיוניות ובאסיה היא תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. בינתיים, במקום לנסות להיזכר איך אורי שכיב נראה, אנחנו יכולים לפחות להתמכר לביצועים המופלאים והכיפיים בטירוף של החברים בצד המזרחי של היבשת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully