"אנחנו שמחים על עזיבתה", אומרים לוואלה! תרבות עובדים ברשת סטימצקי בעקבות הודעתה של מנכ"לית הרשת, איריס בראל על רצונה לעזוב את הרשת לאחר 8 שנים. בגלובס פורסם כי התפטרותה מגיעה כמעין "הקדמת תרופה למכה" שכן פיטוריה היו עניין של זמן.
באחרונה פורסם בגלובס כי לצד החובות, ההפסדים והמשבר תזרימי בסטימצקי, תשלום השכר של המנכ"לית איריס בראל הוא 130 אלף שקל בחודש והוענק לה בונוס בגובה חמש משכורות, להלן 650 אלף שקל. ביקורות רבות נשמעו על כך שהחליטה לקחת את הבונוס בסמיכות להיוודע המצב הקשה של הרשת והעיכובים בתשלום לספקים. בנוסף, תקבל בראל בונוס של מיליון דולר על מכירת סטימצקי בתקופת כהונתה.
"אני מאוד שמחה שאיריס עזבה. אם החברה נכשלה מן הראוי שיבדקו את מי שנמצא למעלה. הדג מסריח מהראש. אם היא הובילה את החברה למצב הזה, כנראה שהיא עשתה משהו לא בסדר", אומרת לוואלה! תרבות א', שקורות חייה כוללים עבודה בשלושה סניפים שונים של סטימצקי במשך תקופה ארוכה בשלוש ערים שונות בארץ רעננה, חדרה וזיכרון יעקב, במשרה מלאה ולאחר מכן כממלאת מקום במשמרות. "אין שום סיבה שהיא תקבל משכורות כאלה שאני יכולה רק לחלום עליהן. זה נראה לי לא הוגן". לא רק א' מרגישה כך. מנהלת אחד הסניפים אמרה בשיחה סגורה ובכעס רב: "זו חוצפה שאיריס מקבלת כל כך הרבה כסף!".
"בעוד שאיריס בראל מקבלת כאלה בוחטות", מוסיפה א', "בסניף סטימצקי ברעננה לא הסכימו לממן לנו מהקופה הקטנה כוסות חד פעמיות. לא מדובר פה בסכומי עתק. מעניין אותי לדעת אם לגברת איריס בראל לא היו כוסות כשהיא היתה צמאה".
א' אומרת כי תנאי העבודה בסטימצקי אינם קלים. "ההנהלה נמצאת שם למעלה, זורקת הערות, ואנחנו כמו עכברים מתבקשים לעשות את הבלתי אפשרי", היא אומרת. "ביקשו מאיתנו לעמוד ביעדים לא הגיוניים בתקופות מסוימות. אתה לא יכול לשבת שם בהנהלה, להגיד לנו אתם צריכים להרוויח ככה וככה ליום, לזרוק לנו סחורות שאין להן מקום פיזי. לא היתה לנו אפילו דרך להגיע לשירותים בסניף. אם היו בכלל שירותים בסניף. יש סניפים שאין בהם שירותים וצריך ללכת לשירותים של הקניון".
בעוד שיש לה טענות כלפי ההנהלה, היא מפליגה בשבחים לעובדים בדרגים הנמוכים. "בכל המקומות בהם עבדתי בסטימצקי", מוסיפה א', "יצא לי לפגוש אנשים מאוד טובים, שעבדו מכל הלב, ונתנו את עצמם. וזה לא פייר שלא מצ'פרים את העובדים יותר. לא פייר שלא עושים פעם בשנה איזה ערב חברתי או משהו, כמו שעושות הרבה חברות אחרות".
כמה עובדים עימם שוחחנו אמרו כי בעת האחרונה הופעלו על העובדים לחצים לא סבירים "לדחוף את הלקוח לקנות דברים שהוא לא צריך. רוצים שתמכור פאזלים, כלי כתיבה ומשחקים". א' אומרת: "הייתי בהלם. אני אוהבת ספרים וקוראת ספרים אבל מהר מאוד הבנתי שספרים זה לא העניין פה. אתה לא צריך להכיר ספרים. זאת טכניקה. אתה לומד מהם רבי המכר, אתה קורא מאחורה כמה שורות, אתה שומע מפה ומשם מה אומרים על זה. עבדה איתי מישהי שלא קראה ספרים, והיא מכרה, כמה שהיא מכרה. אתה לא צריך בסטימצקי להיות איש ספר, כמו שהם אוהבים למכור את עצמם. ספרים זה לא העניין שם".
"אני שמחה מאוד שאיריס בראל עפה, היא הרסה את סטימצקי", אומרת עובדת אחרת שעבדה במשך ארבע שנים בסטימצקי עד לפני זמן קצר, "היא שלחה מייל לעובדים שבו תיארה כיצד הביאה את סטימצקי לחוף מבטחים, ואני חשבתי שזאת אשה שחיה בסרט. אני לא מכירה עובד אחד שמחבב את איריס בראל. לכולם יש תחושה קשה מאוד של תסכול מהעבודה ברשת. אחת הסיבות לכך היא השכר. הכספים בסטימצקי לא מגיעים לעובדים. כל העובדים מרגישים תסכול מאוד גדול מהשכר ומהתנאים. תחומי האחריות גדלים בלי תוספת שכר. רוב העובדים מסתובבים בתחושה שהם לא מתגמלים בהתאם, בהם יש אקדמאים שעשו תארים בספרות. איריס מאוד מתגאה בראיונות באיכות העובדים של סטימצקי, אבל לא עושה מספיק כדי לתגמל אותם. אקדמאים שעשו תארים בספרות ממשיכים לעבוד בשכר של סטודנטים. אומרים שאין כסף לעלות משכורות, ואז מתגלה שאיריס פורשת עם מיליוני שקלים במצטבר, זה מקומם וזה נותן תחושה שהיא יצאה מזה מורווחת בעוד שעובדים רבים כל כך עובדים בשכר מגוחך. באה מישהי, הורסת רשת, ויוצאת עם בונוס של מיליונים".
איריס בראל מסרה בתגובה: "רשת סטימצקי ידועה ביחסים האישיים והטובים שהיו ביני לבין אלפי העובדים. עשרות הטלפונים והמילים מחממי הלב שקיבלתי במהלך החודשים האחרונים מוכיחים זאת ללא עוררין, אך טבעי שישנם גם קולות אחרים, ואני מכבדת גם קולות אלו. מעבר לכך ומפאת כבודם של עובדי הרשת לא אגרר להתייחסות נוספת לרכילות רדודה".