(בוידאו: שלמה וישינסקי משוחח על מותה של פורת באולפן וואלה! NEWS)
השחקנית אורנה פורת, מאבני הדרך של התיאטרון הישראלי, הלכה אמש לעולמה בגיל 91. הלוויתה תחל מחר (שישי) בשעה 10:00 כשארונה יוצב באולם קאמרי 1. בשעה 12:00 יגיע הארון אל בית העלמין במושב חדיד, שם תיטמן פורת לצד בעלה, יוסף זוהר.
"אמא מתה לפנות בוקר", אומרת בבכי לוואלה תרבות בתה ליטל פורת, "אמא היא אדם כל כך מיוחד ומדהים. אני לא מדברת רק על העבודה שלה על במות ולעבודה שלה מאחורי הקלעים, כמייסדת ומקימת תיאטרון לילדים שהיא ראתה בו באמת מטרה ושליחות. אני מדברת על הבנאדם שהיא היתה, בין החזרות ובין ההצגות. בתורים הקטנים בבנק ובקופת חולים, אנשים אמרו לה: בבקשה, תיגשי קדימה, והיא אמרה: לא, טוב לי לעמוד מאחוריך. איזה צניעות ואיזה אדם בלתי רגיל. היא באמת היתה בלתי רגילה. היא שמעה שמישהי פה איבדה את הבת שלה באיזו תאונה נוראית לפני שנים, מישהי שהיא לא ממש הכירה, ומאז כל איזה זמן היא היתה מביאה לה פרח מהגינה שהיא גידלה בעצמה, והיא אמרה לה: זה בשביל שתרגישי את האהבה. זה מה שאנשים לא יודעים על אמא, ויש עוד סיפורים כאלה במאות. אמא הגיעה לגיל מופלג. היו לה חיים טובים והיא נהנתה מכל רגע. היא התגעגעה לאבא שלי כל השנים".
פורת נולדה ב-6 ליוני, 1924 בגרמניה, למשפחה גרמנית נוצרית, ושמה היה אירנה מולר. אביה של פורת היה קתולי ואמה פרוטסטנטית, אך גידלו את פורת כאתאיסטית. ב-1934 הצטרפה אירנה (על אף מחאות הוריה) לנוער ההיטלראי כמו מרבית חבריה בני גילה. פורת התעניינה בתיאטרון מגיל צעיר ומייד לאחר לימודי התיכון שלה, החלה ללמוד משחק בבית הספר לתיאטרון בעיר קלן. אז החלה מולר הצעירה להבין מה חוללה גרמניה במלחמת העולם השנייה ליהודים, וכאשר הגיעו אל התיאטרון בו עבדה עדויות מן התופת, החליטה שאינה יכולה להישאר עוד בגרמניה.
לאחר המלחמה, כאשר ביקשה להגר לרוסיה, רואיינה פורת על ידי קצין הצבא הבריטי, מחיל הבריגדה היהודית. חייל בשם יוסף פרוטר, השניים התאהבו, ופורת שינתה את תוכניותיה להגר לרוסיה, ועברה עמו לישראל, שם עיברתה את שמה. פורת הפכה לאוהבת ישראל מובהקת, והחליטה להתגייר. היא הצטרפה לתיאטרון הקאמרי זמן קצר לאחר שעלתה לארץ, ושיחקה בתיאטראות נוספים כתיאטרון הבימה, בית ליסין, באר שבע כמו גם על הבמות בחו"ל. בין היתר כיכבה בתפקידים בהצגות: "ז'אן דארק" ,"הנפש הטובה מסצ'ואן" "הלילה השנים-עשר", "חתונת הדמים", "ביקור הגברת הזקנה", "נשות טרויה" "בית ברנרדה אלבה", "הנהג של מיס דייזי" "מירל'ה אפרת" ו"שיינדלה".
פורת ביימה כמה הצגות בתיאטראות שונים, ובעיקר זכורה כמי שפיתחה את תחום התיאטרון לילדים ונוער. כבר משנות השישים הקימה את תיאטרון הילדים של הקאמרי, ולאחר מכן את התיאטרון לילדים ונוער על שם אורנה פורת שפעל משנות השבעים ועד היום. עד לימיה האחרונים שימשה פורת כנשיאת התיאטרון. פורת עשתה כמה גיחות לקולנוע הישראלי, ב-1997 שיחקה בסרט "אהבה אסורה" וב- 2010 שיחקה ב"התפרצות X".
פורת זכתה על פעליה השונים לפרסים והוקרות רבים, בין היתר היתה כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת תשל"ט (1978), זכתה בשלושה פרסי כינור דוד, בפרס ברנר ועוד פרסים ועיטורים רבים אחרים בארץ ובחו"ל. כמו כן קיבלה פורת תארי דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב.