"יש מצב לאיזה קרטון, אחותי? אני אכנס איתך חצי".
"טו מאץ', אין לי כוח לזה עכשיו".
"את לא צריכה כוח, את פה בגסט האוס, מה יקרה לך? יש אוכל, יש אנשים טובים, יש מיטה ויש אותי. בקטנה, אחותי, תאכלי קצת סרטים, רק טוב זה יעשה לך, פצצות לגבות"
("הודו תאהב אותי", דריה מעוז, הוצאת כתר)
אז מה בעצם יש לנו כאן? זיו, אחד גנוב אחושלוקי, גמור רצח-רבין, חי בסרט של היצ'קוק, מנסה להרביץ אותה בשכנוע על יעל, קססה צפונבונית שפותחת את הרגליים רק עם תעודה מהרבנות, שתרביץ איתו טריפ, ככה בסבבה, הוא חצי והיא חצי, כי אם היא תביא אותה בשלם לבד היא תיכנס לסרט של דייויד לינץ'. ומה? בלי קשר הוא גם רוצה להרים אותה, למה לא, חופשי על הבר-טולין, לאו דווקא בגלל שזו היא בספציפי, פשוט היא ממוקמת בסרגל סנטימטר ממנו. רק שהיא בכלל לא בקטע של לפנק לו את המלפפון. פירסט בגלל שכשהוא בהיי הוא יזדיין גם עם אבנים, וסקנד כי היא בכלל בהודו עם הצמוד שלה, גיא, לפחות בלוול התיאורטי. ולמה רק בתיאורטי? כי גיא הוא באמת גבר גבר, רק שיש לו בעיית פזילה ומה לעשות, תמיד איפה שהעין שלו פוזלת יש בחורה עם חיוך מקסים וחור לקדוח בו. אז הוא קודח, אבל הקססה לוקחת את זה קשה. בכל זאת, שלוש שנים ביחד זה לא פינג-פונג ויש לה תיק רגשות שהיא סחבה עוד מהארץ, ככה שכל העניין כואב ללב הצפונבוני שלה.
אניווי, גיא בכלל ברח עם כנופיית אופנועני האנפילדים ועכשיו היא בגסט האוס עם בני, חגי וזיו. עוד מעט יגיע עידו, "הסטלן על הטריפ הלבן", כדי להציל אותה רגע לפני שזיו יעצב לה מחדש את הצורה, כי בגלל החצי קרטון, היא עוד מעט תראה עזים קטנות שרוקדות הורה ומצידה שזיו יביא בה עד המילניום הבא עם אופציה להארכה. שו עידו? אחד, סטלן סטלן, ששם עליה עין. הוא בכלל קטן עליה בכמה שנים, אבל מה זה גיל בהודו, כולה מספר. גם הוא, כמו כולם, בא לחפש את עצמו, ובינתיים מחפש חזק חזק בסמים כדי לוודא שהוא לא שם. העידו הזה גם ויזיטור קבוע בסניף של חב"ד, שם הכיפות מזריקות לו לווריד את הגירסה הרוחנית של היהדות, אבל הוא לא בטוח אם זה יושב עליו טוב, אז הוא גם קצת קורא אושו ומפנטז על אשראמים.
וואלה, כמעט שכחתי את הילה. היא אמנם מקומטת מתקופת מתושלח, אבל יש עליה כבוד - בכל זאת, עזבה את כל המשפוחה בארץ ובאה ככה לבד לאינדיה בשביל להביא אותה ברוחניות. היא לומדת רייקי וצ'קרות ואנרגיות ודופקת מול המראה בלי חשבון מנטרות כמו "הודו תאהב אותי ואני אוהב אותה". היא גם מפלרטטת עם "יואלים" ו"יורמים", הופכת לאמא הרוחנית של יעל ונתקלת בלי קשר בגיא איש הפזילות רב המעללים, שמביא בה בחצי-אונס, אבל זה באמת בקטנה, כי המאסטר שלה, ראג'ו, אומר שלא משנה מה קורה לנו, זה אנחנו שמחליטים אם זה טוב או רע, אז בתכלס, כנראה שהאונס הזה הוא הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים.
בליב איט אור נוט, אחים ואחיות שלי בציון - זה רק קצה הקרחנה. אין - כשהרגשות, הסמים והמראות זורמים כמו המים בביוב, לא יעזור כלום - לא משעמם לרגע. לא תאמינו מה מתגלגל שם בישראל נאמבר שתיים, שמיעוט המקומיים, במיסטייק, קוראים לה הודו. אפס עכבות, טראק פה, אורגיה שם, מסיבה פצייץ בהרים, מחלות, פרות קדושות, מלצרים הודים על תקן טירונים, קבצנים מאותגרי גפיים, רוחניות בגרוש - מה צריך יותר בחיים? בחייאת זומזום, תעביר את הצ'ילום. אצ'ה אחי, בום בולנט.
שיהיה ברור: אם האיש הגדול במדים נופף לכם לא מזמן לשלום, "הודו תאהב אותי" יפוצץ לכם את הגבות, ירסס לכם את הריסים וימקש לכם את האישונים. הוא כתוב בסבבה, מביא אותה באותנטיות, שזה שיחוק לא קטן, וחוץ מדיבורי הרוח שקצת מביאים את הג'ננה, יש גם רגעים של טאץ'. הבעיה, לדעתו של סטלנכם הנאמן, היא פחות בספר ויותר במציאות השאנטי-באנטי לתוכה מחליק הישראליזיוס המצוי בטבעיות מפחידה, תוך רמיסה של כל מה ומי שמסביבו. לי, אישית, זה הביא אותה בגיחוך עצוב משהו. אבל בקטנה, אחוקים שלי, אולי זה רק הג'ראס מדבר.
בראש'ך שננצל אותך, אח שלו?
2.9.2002 / 9:50