פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אנטי שביר": אין לנו על מי לסמוך, אפילו לא על הספר שאומר שאין לנו על מי לסמוך

      למה זונות הן אנטי שבירות ותאגידי ספרים דווקא לא? ואיך חברת אפל היא אחת החברות הכי אנטי שבירות בעולם? נאסים טאלב, פילוסוף הכלכלה, מסביר אבל גם מתלהם ומשתלח באופן אישי

      נאסים טאלב (Creative Commons)
      נאסים טאלב (צילום: Creative Commons)

      מרבית הפילוסופים ואנשי הרוח היו רוצים שתלמד מניסיונם, שתקבל קמצוץ מעושרם האינטלקטואלי. הם מאמינים שאם תעשה זאת, צפוי לך עתיד טוב יותר. מבחינה זו, נאסים טאלב עושה משהו שונה לחלוטין: הוא ממליץ לך להטיל ספק בכל מה שלימדו אותך ואת ההשכלה לרכוש ממה שאתה עדיין לא יודע.

      בסוף 2006 הוציא טאלב את "הברבור השחור", ספר שהציג ראייה קצת שונה על העולם בכלל ועל שוק ההון בפרט. "סביבתנו מעט מורכבת יותר מכפי שנדמה שאנו (והאינטואיציה שלנו) מבינים", כתב אז והביא עשרות דוגמאות לאירועים שכל אותם מומחים לא חזו. שנה לאחר מכן הפציע משבר הסאב פריים, אחת הקריסות ההרסניות בכלכלה האמריקאית בהיסטוריה המודרנית, ואישש בדיוק את התאוריות של טאלב. בעקבות ההצלחה הזו הפך "הברבור השחור" ליותר מסתם רב מכר, לתנ"ך שפקח את עיניהם של אלה שלא האמינו לפני כן לבלתי צפוי. לא רק שטאלב לא ניזוק מהמשבר, הוא הפך לחזק יותר, עונה בדיוק להגדרה של המושג שטבע בכותרת ספרו החדש – "אנטי שביר".

      מהו, בעצם, הבסיס לספר ההמשך? טאלב מסביר כי עכשיו, אחרי שהבנו מהו ברבור שחור, עלינו לדעת גם להגן על עצמנו מפניו. אנשים, אומר טאלב, נוהגים לחשוב שההפך משבירות הוא איתנות, שרידות. אם דבר מה מועבר בדואר ומוגדר כשביר, אפשר לטעות ולסבור שהקונטרה שלו היא חפץ חזק שישרוד את הטלטלות של המשלחים. לא, הוא מדגיש, איתנות אינה מושג הנגד, אנטי שבירות כן. יש חפצים שניזוקים ממשלוחים, יש כאלה ששורדים אותם ויש, לא רבים, שהטלטלות הרבות שהם עוברים מסייעות להם להתחזק. הם אנטי שבירים. מדוע זונה היא אנטי שבירה לעומת עובדי תאגיד וספרים חסינים הרבה יותר מכל המצאה אחרת שנועדה להכחידם? ובכן, בשביל זה תצטרכו לקרוא את הספר.

      אנטי שביר (יח"צ)
      כריכת הספר (צילום: יח"צ)

      אם קודם התמקד בכלכלה, הפעם טאלב חודר יותר לשאר תחומים בחיים. המשנה שלו כבר אינה כלכלית בעיקרה, היא בעיקר סוציאלית. האויבים הגדולים אמנם היו ונשארו הכלכלנים (או בשפתו "קלקלנים"), אבל עכשיו מצטרפים אליהם שלל אנשי רוח והוגי דעות. טאלב לא אוהב מרצים, אנשי אקדמיה, זוכי פרס נובל, שמאלנים עשירים ורופאים וטוען שהם אלה שגורמים לנו להיות שבירים. "עזרתם" היא יאטרוגנית – כזו שעושה יותר נזק מתועלת. שנאתו לרפואה המודרנית בולטת ורושפת – הוא לא מחמיץ אף הזדמנות לסגור חשבונות ולהגיד מה דעתו על מטפלים למיניהם שממליצים לנו על כדורים לא רצויים או מלעיטים אותנו בהסברים סתומים מדוע חשוב לקחת תרופה זו או אחרת, אף שתופעות הלוואי שלה מייצרות השפעות שליליות. הוא גם סוגר חשבונות עם כלכלנים ופוליטיקאים שהקפידו לקחת לעצמם קרדיט על "ניבוי" משבר הסאב-פריים אף שלטענתו בעצם גרמו לו בעצמם ומסביר מדוע מכל פלאי הטכנולוגיה, "אפל" של סטיב ג'ובס היא המוצר הכי אנטי שביר שקיים בשוק.

      הבעיה המרכזית, טוען טאלב, היא שבעולם שלנו אין תגמולי שכר ועונש לאנשים המשפיעים עלינו. יועץ של חברה לא ייענש אם ניתוחיו הכושלים גרמו לפשיטת רגל. "כל הפגמים האלה הם תוצאה של היעדר סיכון, ויהיה תרבותי או ביולוגי", כותב טאלב ומסביר מדוע העדיף לאחר המשבר שהממשלה לא תסייע לתאגידים הגדולים (ובעצם תיתן להם גמול חיובי על עבודה מחורבנת) וכיצד החברה המעוותת שלנו גורמת לאלה שהורסים אותנו להמשיך לפרוח. זו, למרבה האירוניה, תופעה של אי שבירות שלילית – אדם מסוים הזיק לך ואתה בוחר להמשיך ולטפח אותו.

      אי אפשר להשתחרר מהרושם שטאלב מגיש את "אנטי שביר" כהתרסה שהיא בבחינת "אמרתי לכם", מאחר שרוב הרעיונות המוצגים בו כבר נחשפו ב"הברבור השחור". למעשה, הוא מזכיר להקה שמכרה מיליוני עותקים באלבום הראשון שלה והחליטה להוציא אלבום שני עם אותם חומרים בשינויים קלים. אין בכך לומר שהספר לא מעניין, רק שהוא פחות מפתיע. עולם המושגים הוא אותו עולם מושגים, אם כי לעתים בשינויים קלים (ב"הברבור השחור" הוא מסביר מהו "שכר ברמת לך תזדיין", ב"אנטי שביר" המושג קרוי באופן מוזר "סכום תקפוץ לי", אף שאותו מתרגם, אורי שגיא, עבד על שני הספרים). בכלל, ההתפזרות של טאלב בין תחומים נראית לעתים נלעגת, שלא לומר מסוכנת, שכן ניכר כי רבות מהתאוריות שלו נכתבו תחת השפעת משטמה סובייקטיבית לבעלי מקצוע. על כן, יש לתת כבוד למשנה שפרש בנדיבות על פני יותר מ-600 עמודים, אבל גם לפקפק ובשום פנים לא לראות בה כמשהו אנטי שביר. אפילו הוא היה אומר לכם את זה.

      נסים טאלב/ אנטי שביר, תרגום: אורי שגיא , הוצאת דביר, 639 עמודים