פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משדרי החדשות: ואז אושרת קוטלר גנחה מאושר למראה יירוט

      הושבנו אדם תמים מול משדרי החדשות כדי שיכתוב לנו כיצד שודרה הפסקת האש. ואז הפסקת האש הופסקה. זהו סיפורו של האדם התמים. ושל משדרי החדשות הלא נגמרים

      לוסי אהריש (מערכת וואלה! NEWS)
      בדרך להפסקת אש. בערך (צילום מסך)

      פריצתה המפתיעה של הפסקת האש בזמן רצף שידורי המלחמה, הזכירה לי את סיפורו של השחקן אד אוניל (אל באנדי, "נשואים פלוס") שבמהלך חופשה בין עונות, בעת שמילא דלק במכוניתו, ניגש אליו זוג מקומי כדי לומר לו שהוא נערץ עליהם ושהם מצטערים בשבילו. כששאל על מה, ענו לו שלפני חצי שעה הודיעו בכל המהדורות שהתכנית שלו בוטלה.

      מהלך שידורי האקטואליה של ערוץ 2, כמו גם המתחרים, מרגע שנמסרה ההודעה הדרמטית על החלטת הקבינט להפסקת אש ועד שחודשה האש, דומה להפליא לסיפורו של אוניל. לרוע המזל אנשי החדשות שלא יצאו מהאולפנים כבר חודש לא פגשו זוג מקומי שדיווח להם שבינתיים נגמר.

      מבחינתם, הפסקת האש הצפויה היתה לא יותר מעוד תירוץ להגביר את רצף שידורי הלחימה תוך שינוי הכותרת מ"הידד מלחמה" ל"בדרך להפסקת אש" וזימון למסך של לוסי אהריש והלהקה. דידי הררי בחולצת הפסקת אש ורודה ודניאל בן סימון המנומנם שעיקר תרומתו לדיון היתה שתיקה רועמת. לזכותו יאמר שהיא תרמה הרבה יותר מהניתוח הגיאו פוליטי של דידי לוקאלי.

      הדבר המטריד ביותר הוא שזה אפילו לא נראה לי חריג בעין.

      למה בעצם "מה קורה דידי, מה קורה" לא? וטייס מלחמת ששת הימים רן פקר כן?

      אם כבר לשמוע דיעה ממישהו שלא רלוונטי לנושא ואין לו מה לומר, חולצה ורודה פלוס השטיקים הרגילים ושני השעונים, עדיפים בעיניי על חומרת הסבר של טייס שרחוק מרחק ארבעים שנה משירות צבאי פעיל ורוב תובנותיו מתחילות ב"בשישים ושבע המצרים ברחו". דידי לפחות תקוע באיטייז.

      סיון רהב מאיר (ראובן שניידר)
      בדרך למבצע (צילום: ראובן שניידר)

      בינתיים, אם נחזור למשל של אד אוניל ו"נשואים פלוס", מערכות החדשות חזרו לעוד עונה כי החמאס לא מציית להחלטת הקבינט והחליפו שוב את שם המשדר ל"מבצע" תוך החזרתה תותחים הרציניים סיון ר.מ. ואהרון ברנע. אם ככה יימשך יש לנו בוודאות לפחות אופיר אקוניס פעמיים עד שבע.

      אני מניח שגם עורכי החדשות בערוץ יודעים שכשהם מפקידים משדר אקטואליה בידיה של לוסי אהריש, הם בעצם מעבירים לצופיהם את המסר, חכו זה לא נגמר, עם קצת מזל עוד יימשך קצת ונחזור לרוני דניאל, בינתיים קחו משהו קליל להעביר את הזמן, עד שנחליט אם זה דיון מלחמה או מסיבת הפסקת אש.

      חדשות ערוץ 10 (צילום מסך)
      בדרך ליירוט מוצלח (צילום מסך)

      מכיוון שנראה שהחלה המחצית השנייה ובפתחה איום ודאי בסבב שידורים נוסף, כמה מילים כסיכום ביניים על מה שקיבלנו עד עתה משלושה ערוצים:

      לא אחזור על מה שכבר נאמר בעניינם של הכתבים הצבאיים. שמחתי לגלות שבין כל אלה מסתתר ניר דבורי אחד שתמיד עניני, מעולם לא שמעתי אותו מתלהם ולא עלינו יש לי חשד שלהבדיל מעמיתיו הוא לא ממש נהנה.

      אחרי אין סוף משדרי אימה בחסות קריאות הקרב של דני דנון נגד הממשלה שכיהן בה עד לפני רגע, אולי יש מקום למחשבה נוספת על התוכן. אני לא רואה איך מתעלים על רגעי שיא כמו בנט המתקרבן כשהוא מלטף שארית של רקטה, אושרת קוטלר הגונחת מאושר למראה יירוטים ואלון בן דוד משדר ירי רקטות כנתב חבילות בדואר ("כמו שאת רואה אושרת, יצאו אליכם ארבעה טילים, תיכף תראו אותם אצלכם") ואיך יוצרים במחצית השנייה רגעים מכוננים מהסוג של שלי יחימוביץ מתפעמת מתיפקודו של נתניהו בכל הערוצים, או יריב לוין, בתפקיד מזל היורקת, מאלץ את רומי נוימרק לעצור דיון אחרי שלא הפסיק לצרוח על מנכ"ל רופאים ללא גבולות.

      אולי במקום לנסות לגבור על הריגושים מוטב להתחיל לצבור רגעים הירואיים של מנחים המקשים בשאלות שמעבר לקונצנזוס.

      הרי עד כה, אם כבר הביאו לאולפן מתנגדים למלחמה ולהחשבת האזרחים המתים בצד השני כבני אדם, המגישים הצטרפו בדרך כלל למוקיעים או נעלמו מול צעקות צודקות וגבריות. אולי שווה להעלות מדי פעם את השאלה "אז מה נסגר עם הכיסאות של ראש הממשלה הוא גנב אותם בסוף או רק שאל בלי כוונה להחזיר"? ושוב, תנחומיי לרומי נוימרק שאין לאישיותה יכולת לשלוט בקרב קללות כשאחד המשתתפים יריב לוין ונאלצה לחתום את הדיון עם דגל לבן והצלה מהפרסומות.

      לפעמים צריך לדעת מתי להפסיק. עם כל החיבה לאל באנדי, העונה האחרונה של "נשואים פלוס" היתה אסון. מזלו שלערוץ המשדר היה את השכל להורידו בזמן ובכך לאפשר לו להיזכר לטוב ולנו לקבל אותו עוד יותר בשל וטוב ב"משפחה מודרנית".

      לטעמי, לפני ששוקעים שוב בעוד עונה משמימה של אותו דבר, נחוץ שוב אמריקאי חכם שידע להגיד, הבנו, די. הלאה.

      דנון מאיים: "אתפטר אם ישוחררו עוד מחבלים" (גדעון צנטנר)
      בדרך ללשכת האבטלה (צילום: גדעון צנטנר)

      שאלה ששכחתם לשאול את גורמי הביטחון:

      אנחנו עדיין שם בגלל חטיפת הנערים או שכבר עברנו נושא ולא הודיעו?