בלוג האח הגדול: האח עם ערימת השיערות הזהובות

אין הדחה. אין הדחה? אין הדחה. אין הדחה! אין פאקינג הדחה. למה אין הדחה? בשביל מה באתי לפה בכלל? בית "האח" מרגיש עכשיו כמו שקית זבל במטבח ששוב ושוב שוכחים לזרוק, עד שהיא נרקבת כולה ונדבקת לרצפה במיץ תולעים ואז אומרים וול, הפתרון היחיד עכשיו הוא לעבור דירה. כבר שבועיים שהדיירים נרקבים ונקרשים על רצפת נווה אילן כשמדי פעם מנחם מזנק מעלה בהתלהבות וצורח "תחת!". אם בתכנית הבאה שוב לא תהיה הדחה, אני מגישה את התפטרותי. ביי ביי וואלה! תרבות, אני חוזרת ללמד ציור בחטיבת הרצליה. שם לפחות אפשר להעיף ילדים מעצבנים מהכיתה. סתם, אי אפשר, זו שנת 2014.

הנרקבת הראשית היא כמובן דנית. רגע, בואו נעשה את זה רשמי. פם פם פם, חצוצרות בבקשה, רחש תופים - - - טא-דאם! דנית, את ואני גמרנו. השלמת מעגל וכעת הפכת באופן רשמי מהדיירת האהובה עליי לדיירת השנואה עליי. מת לי הגרון מכל הפעמים שצרחתי על המסך "תאספי את עצמך כבר יא מטומטמת, הסרחת כבר את כל הפוך-רחמים שלך" עד שהשכנים צריכים לבוא ולרסן אותי פיזית פן אפגע בעצמי. מאפרוחית חמודה ומצחיקה, שעשתה שיגועים מתוקים בזמן ששאר הבית לקח את עצמו ברצינות מתישה, הפכה דנית לפרצוף שואה מרחף בשחור לבן שרודף אחרי הדיירים בכל פעם שמישהו חלילה מתחיל ליהנות. אליאב ונופר חבוקים בבריכה, ולפתע הכול קופא והגרוק מעמק המומינים נשרכת החוצה במבט קודר. סצנה שהעורכים כבר עושים לה קופי פייסט מפרק לפרק. עיצרו הכול, דנית עצובה. בוהה בעגמומיות בזוג האוהבים, חשה עצמה גיבורה נבגדת בסרט רומנטי של ג'וליה רוברטס אך למעשה נראית יותר כמו פרה שחוטה בסרט של אנונימוס.

אז זהו זה, אני מחרימה את דנית. לב שבור זה אמנם כואב אבל לב מתקרצץ שלא מפסיק עם הסצנות זה עוד יותר כואב, וחוששני שמיציתי. אז הבה נכסה באהבה את דנית בפוך הנצחי שלה, נניח עליו חבית כדי שהיא לא תוכל לצאת ממנו ונמשיך בחיינו. שלום, אפרוח.

שונאת את משימות משחקי-התפקידים של "האח". משימת החלל – מוטי אתה תהיה מחופש לירח והמשימה שלך היא ללכת רק במעגלים. משימת הסכו"ם – איציק אתה תהיה מזלג והמשימה שלך היא להגיד רק דברים שמתחילים במ"ם. מרתק כמו פומפייה. ועכשיו כולם מחופשים לדמויות מהאגדות והאח מדבר רק בחרוזים כמו למשל "הממלכה עוברים ימים מתוחים, כי הממלכה השכנה זורקת טילים". אפילו הטוויטר המטורלל של החמאס אומר "דפאק". התפאורה הקסומה כוללת שתי ספות וסלסלה, ואת תחפושת הזאב הכי מקריפה שראיתם בחיים שלכם. כולם מקבלים משימות סבוכות שקשורות לדמות שלהם, חוץ מאורטל שנשלחת משום מה לישון כי היא – שימו לב - הגמד ישנוני (כנראה כי האח התפדח לתת לה את תפקיד היפיפייה הנרדמת המפורש). צחי הופך לפינוקיו עם פין על הראש, ודיירת שאני לא אגיד את שמה כי אני מחרימה אותה נאלצת, כרגיל, לנקות את הבית כי האח דופק אותה עם המשימות מהיום שהיא נכנסה לבית. "האם פינוקיו ימשיך לשקר והאם הנסיך ימצא את הנעל שמתאימה לסינדרלה?" מסכם ארז טל בהתלהבות את הפאקינג תכנית למבוגרים שראינו עד עתה. והתשובה היא, כמובן, תמותו כברררררררר.

כלומר זה מה שמאחלת טל לעינב ונופר, שימותו. שייחנקו עם הסטייקים שלהן. טל המסכנה נזכרה לפתע שכבר כמה פרקים היא לא חפרה על טבעונות, ושהפוקוס עבר מהמלחמות שלה לקשקושי אליאבנופר ולדיונים על למי יש תחת יותר זקן למרטין או למנחם (כן). לכן כשכולם מתיישבים לאכול ונופר אומרת שהיא אוהבת לאכול שומן ועינב אומרת שהיא דווקא לא אוהבת לאכול שומן, טל נכנסת להתקף. "אוכלות בשר תיחנקו אמן שייתקע לכם בגרון ותמותו!!!" היא צורחת, מה שמעיר את מנחם שנזכר שהוא לא רב כבר דקה וחצי והוא מתחיל לצעוק עליה בחזרה ואז גם אלדד ובמשך שעה אף אחד לא זוכר טיעון אחר חוץ מ"אם היית צריך להרוג כלב או ילד את מי היית הורג", השאלה שמחייה כל מסיבה. אגב למי שתהה, התשובה היא מנחם. למנחם יש תחת יותר זקן.

נו תקנו כבר את הספר של מנחם בן על הבת שלו כדי שהוא יוכל להפסיק להצטרך לקדם אותו כל הזמן, לא נעים.

בפרק הבא יהיה כאן צפניה שיצטרך להחליט אם להרוג ילד או כלב.

"רורורו עשי לחברות שלך" (נופר לאורטל. טוב שניה)

"עיניי מנופפות שלום לנעורים!" (מנחם מקטר על בעיות בעפעפיים)

"אתה לא מתבייש?: "עוד פעם? עוד פעם?" "איפה הלב שלך?" "חלאס" "אותי אתה מעיף? אותי אתה מעיף? איך? אתה לא מתבייש?" "במה?" "מה?" (אליאב וההיא שלא אזכיר את שמה, בדיאלוג ללא מילים)

"כשאלדד חולף כאן בתחתונים זה כי הוא מנסה ליצור אהדה בקרב נשים בגיל הבלות" (מנחם. הי הי גם נשים בגיל 30 נהנות פה)

"מה ההבדל בין תחת זקן לתחת זקן?" (מנחם בפינתנו "שאלות שהתשובה עליהן היא לא רוצה לדעת")

"דנית, הגיע הזמן להפוך מלכלוכית לסינדרלה" (האח הגדול לא מבין כלום במלאכת העיברות)

"חיילי צהל אנחנו איתכם!" (הגולש קובי אלוש. אבל דיר באלאק אתם גורמים שוב לביטול הדחה!)