פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיכום פסטיבל הקולנוע בירושלים 2014 - ולמרות הכל נוע קולנוע

      גם בצל המצב הפוליטי והבטחוני המתוח, פסטיבל הקולנוע בירושלים חוזר לימים יפים יותר, עם סרטים מרשימים, היענות גבוהה של הקהל ותהודה עולמית גדולה

      סיכום פסטיבל הקולנוע בירושלים 2014 - ולמרות הכל נוע קולנוע

      פסטיבל הקולנוע ה-31 של ירושלים, שמגיע לסיומו היום (ראשון) היה אמור לעמוד בסימן ההנהלה החדשה בראשות המנכ"לית נועה רגב ומנהל התוכניה אלעד סמורזיק. אלו קיבלו על עצמם את המשימה הקשה לאושש את הפסטיבל ואת הסינמטק הירושלמי מבור תקציבי ומשנים בהם היה נדמה כי הקשיים בתקציב הורידו את הפסטיבל מגדולתו.

      אולם כמה ימים לפני הפסטיבל, המוקד הוסט למבצע "צוק איתן" שהפך את הפסטיבל לחגיגי הרבה פחות והשפיע בצורה ישירה על דחייה ואז על ביטול אירוע הפתיחה בבריכת הסולטן. סרט הפתיחה "ערבים רוקדים" - שבכל מקרה עורר מחלקות בשל תוכנו הפוליטי והתבטאויותיו של התסריטאי סייד קשוע בימים שלפני המבצע - הועבר להקרנה באולם הסינמטק הקטן יותר. חוסר הוודאות לגבי קיום ערב הפתיחה גרם לתזוזות גם במספר אירועים אחרים במהלך הפסטיבל, ביניהם טקס הסיום, שזז מן התאריך המיועד ביום חמישי למוצאי שבת.

      מספר נמוך מאוד של אזעקות נשמעו בירושלים במהלך הפסטיבל עצמו, אבל האווירה ריחפה מעל הפסטיבל. כשליש מן האורחים הלא ישראלים שאישרו את בואם, ביטלו ברגע אחרון והבמאי האמריקאי ספייק ג'ונז אמנם הגיע, אך העדיף שלא לקיים אירועים בזמן הזה. עם זאת, מספר האורחים מחו"ל אשר הגיעו בסופו של דבר היה גדול מן הרגיל, וכמאה יוצרי סרטים ועיתונאים מחו"ל נכחו בפסטיבל, בהם במאים מוערכים כגון האמריקאי דיויד מאמט והקוריאני פארק צ'ון ווק. עיתונאים מכלי תקשורת מובילים בעולם, כמו וארייטי ומגזין סקרין (שהוציא מהדורה דו-יומית מיוחדת על הפסטיבל) דיווחו על הפסטיבל שמתקיים בצל המצב הפוליטי, והעובדה שהתקיים פחות או יותר כרגיל, הפך לעניין מדובר בעולם הקולנוע.

      מתוך הסרט פרינסס (יח"צ , צילום: ראדק לאדז'וק)
      אהדה גדולה מצד הצופים והשופטים. מתוך הסרט "פרינסס" (צילום: ראדק לאדז'וק)

      בשל המצב הביטחוני מספר הצופים אומנם היה נמוך יותר, אבל לא ניתן היה לדבר על אולמות ריקים כמעט באף בהקרנה, והסרטים הבולטים הוקרנו בפני אולמות מלאים. כ-60 אלף איש פקדו בסך הכל את הפסטיבל, כולל הקרנות החוצות הפתוחות לקהל. וריבוי האורחים מחו"ל התבטא גם במספר רב של מפגשי שאלות ותשובות עם הבמאים מחו"ל בתום ההקרנות, ובמפגש עם הקהל הישראלי לשיחות מורכבות על הקולנוע ויחסו למציאות - ולא רק על המציאות הקשה של השבועות האחרונים בארץ.

      גם ללא קשר לפוליטיקה, התחרות העלילתית ישראלית היתה כמתוכנן ליבו של הפסטיבל, התחרות הציגה ארבעה סרטים שהגיעו לפסטיבל הישר מפסטיבל קאן ועוד שלושה סרטי ביכורים של יוצרים מבטיחים, שזכו לשבחים והתרשמות גם מהמבקרים שהגיעו מחו"ל. ייתכן והעובדה כי בסופו של דבר הוחלט לחלק את הפרס הראשון בקרב שני סרטים שונים "גט: משפטה של ויויאן אמסלם" של רונית ושלומי אלקבץ' ו"פרינסס" של טלי שלם עזר, מצביעה על כך שסרטים רבים זכו לאהדת קהל והשופטים.

      יחד עם מגוון מן הסרטים הבולטים שהוצגו בפסטיבלים שונים ברחבי עולם וסיפקו תמונה עשירה של הנעשה בקולנוע העולמי, דומה כי מבחינת עושר התוכניה פסטיבל ירושלים חזר לימים יפים יותר. ניתן רק לקוות כי בשנה הבאה האווירה הפוליטית תהיה שקטה יותר והפסטיבל יוכל לחזור ולהיות חגיגה אמיתית של קולנוע.