פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוגה עילית 19: זוכרים שפעם היה אפשר להופיע בניצנים?

      הזכייניות המסחריות מנסות, ללא הצלחה, לשרוד את מבצע "צוק איתן". כל אחת וגישתה היא. כל אחת והפסדה הידוע מראש. טור הטלוויזיה של צפניה

      כלואות בין קודש לחול. מזגזגות בין זעם קדוש ובין פטריוטיות דביקה. הזכייניות המסחריות מנסות, ללא הצלחה, לשרוד את מבצע "צוק איתן". כל אחת וגישתה היא. כל אחת והפסדה הידוע מראש. לקשת, למודת ניסיון ממלחמת לבנון השנייה, לקח כמה ימים להיכנס לשגרה. בסוף כל הצירים שומנו ו"האח הגדול" זכתה לזמן מסך יקר בשלושה מתוך ארבעה ימי השידור של קשת. הישג לא רע בכלל.

      מזכיר קצת את מה שקרה ל"כוכב נולד 4" בשנת 2006. בשבוע הראשון של מלחמת לבנון השנייה, "כוכב נולד" דפקה נפקדות מהמסך. שבועיים לאחר מכן זה קרה שוב אבל בין לבין, מתמודדי העונה, הדי מוצלחת מבחינה מוזיקלית יש לומר, דגמנו מלחמה די טוב. אין כמו ערב מחווה בניצנים כדי לאחד את השורות. זוכרים שפעם היה אפשר להופיע בניצנים? אלה היו הזמנים הטובים.

      גם ב"דה וויס" ניסו לשחזר את הצלחת הערבים המיוחדים של "כוכב נולד 4". גורמים בהפקת התכנית רמזו שהיה ניסיון כלשהו להרים ערב מחווה באשקלון. כמו שכולם יודעים, זה לא קרה עד עכשיו.

      כוכב נולד 4. אנחנו היינו שם (מערכת וואלה! NEWS)
      היו זמנים (גמר "כוכב נולד 4")

      המכשול הגדול שעמד בפני "דה וויס" של מבצע "צוק איתן" והבדיל אותה מ"כוכב" של מלחמת לבנון השנייה הוא כמובן השידור החי. "כוכב נולד 4" כבר היתה בשלב השידורים החיים כשפרצה מלחמת לבנון השנייה והצליחה להתאים את עצמה להתרחשויות ולמצב הרוח הלאומי שהיה זקוק, כך טוענים ויטענו, להפוגה ממשדרי החדשות. בדיוק כמו "האח הגדול". "דה וויס", שהושקה חודש לפני "מבצע איתן", עדיין לא סגרה נבחרת. אולי יום אחד זה יקרה.

      למה חודש לא הספיק ל"דה וויס" לסיים את שלב האודישנים זו כבר שאלה אחרת. בינתיים, המלכוד בו נמצאות הזכייניות אכזרי, מאוד אכזרי. אם יבחרו לחזור ללוח שידורים רגיל (שייקטע מדי פעם ע"י מבזקי חדשות) הן יחטפו על הראש כי למי יש כוח ל"דה וויס" בזמן שחיילים נהרגים בעזה. אם לא יחזרו ללוח שידורים רגיל וימשיכו לתת זמן מסך לישראל זיו, הן מאיצות את תהליך ההקפאה של שוק הטלוויזיה.

      האח הגדול (צילום מסך)
      לפעמים אין כוח גם כשחיילים לא נהרגים בעזה ("האח הגדול", צילום מסך)

      תהליך, שכצפוי, מתרחש במקביל ללוח השידורים המיוחד כי אין מפרסמים. למי יש כוח לפרסומת למיונז בזמן שחיילים נהרגים בעזה. אין דבר טהור יותר מהזעם הקדוש של הישראלי הממוצע. הוא לא ישנה את שגרת חייו וימשיך לאכול שלוש ארוחות ביום אבל יתרגז כשמישהו יציע מיונז חדש ויזכיר לו שהוא אוכל שלוש ארוחות ביום. ולא, רחמנא ליצלן, מפרק מוקשים בשג'אעיה.

      אז ב"דה וויס" מחכים. למה מחכים? לזעם שיעבור ויתעכל. בעוד כמה חיילים, לצערנו, כולם יתרגלו לאורח החיים החדש. מלחמה, אתם יודעים. בשלב מסוים יעקב עמידרור ייזכר שהוא לא מתגורר באולפני החדשות ואז, אז הכיסאות יסתובבו.