פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיטת המקל והג'זירה: שידורי רשת אל ג'זירה לא אובייקטיבים? ואנחנו?

      אל ג'זירה בנתה עצמה על יסוד היותה רשת גדולה, פרושה בכל המזה"ת, ואפילו הגונה. מאז, כוחות פוליטיים שינו את האיזון העיתונאי באופן דרמטי, אבל לפני שאנחנו מתלוננים - האם אנחנו נקיי כפיים בסיקור?

      משדרי אל ג'זירה במבצע צוק איתן (צילום מסך)
      החמאס אחראי שותף? לא לפי שידורי רשת אלג'זירה (צילום מסך)

      לפני כשש שנים, בסוף דצמבר 2008, החל מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המבצע החל בתקיפה ישראלית נרחבת מהאוויר, במסגרתה חיסלה ישראל כ-150 אנשי חמאס ואנשי ביטחון פלסטינים בעזה. 90 מההרוגים נפגעו מירי טילים לעבר מסדר שוטרים בבית ספר לשוטרים בעזה. הראשונה שהגיעה למקום והציגה תמונות משם היתה כמובן רשת הטלוויזיה אל-ג'זירה. התמונות היו קשות, והרשת כלל לא חשבה לצנזר אפילו פיקסל מהן. מאות המיליונים שפתחו את ערוץ אל-ג'זירה באותם רגעים – ביניהם, מן הסתם, גם ילדים – נאלצו לצפות בחלקי גופות, בפצועים קשה המוטלים על הקרקע וזועקים לעזרה, בנהרות של דם ובעשרות מתים השוכבים בדממה על האדמה המרוסקת.

      ארבע שנים חלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה" וכאילו כלום לא השתנה. ישראל עדיין נלחמת בחמאס בעזה, חמאס עדיין יורה רקטות לעבר ישראל, ורשת אל-ג'זירה ממשיכה להציג תמונות זוועה ללא שום בקרה ופיקוח. מי שפותח במהלך מבצע "צוק איתן" את ערוץ אל-ג'זירה חוטף אגרוף לפנים. התמונות שמוצגות שם לא חוסכות מהצופה דבר: דם, בכי, חורבן, אסונות ומוות. אי אפשר להימלט מזה. הכותרת לסיקור המבצע בערוץ היא "עזה מתנגדת", המעברונים בין תכנית לתכנית גדושים במראות קשים מנשוא וכמעט 95% מהזמן מקדישה הרשת לנעשה בעזה, כאילו אין מצרים, סוריה, אלג'יריה ועיראק. שני כתבים פרושים ברצועה ומדווחים מתוך ההריסות, הם מראיינים באריכות נשים הזועקות על מר גורלן, מדווחים מתוך בתי החולים על מניין ההרוגים והפצועים, מצלמים תינוקות הגוססים למוות – ומציגים באהדה עצומה את האסון העובר על עזה. לפי דיווחי אל-ג'זירה, לאסון העובר על עזה יש אחראית אחת: ישראל. אין אפילו פתח לדיון לגבי אחריותו של חמאס לנעשה.

      מזה כשני עשורים קיימת רשת אל-ג'זירה. זוהי הרשת הגדולה ביותר בעולם, ומכך – גם המשפיעה ביותר. היא הוקמה על ידי שליט קטאר ומרכז השידורים שלה נמצא בבירת קטאר, דוחה. בעוד שבמהלך מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008 היה - לפחות למראית עין - ניסיון להציג גם את הנראטיב הישראלי (בין השאר רואיינו שם שמעון פרס, ציפי לבני, אבי דיכטר וכו'), במבצע "צוק איתן" אין ניסיון כזה והוא מסתכם בראיונות תוקפניים במיוחד עם האלוף יואב (פולי) מרדכי. בשנים האחרונות, בעיקר מאז שהחל גל המהפכות במזרח התיכון, התברר שאל-ג'זירה מסקרת באהדה יתרה תנועות איסלאמיות במזרח התיכון ומביעה תמיכה בלתי מסויגת בהן. בין השאר היא תומכת באחים המוסלמים במצרים, במורדים האיסלאמים בסוריה – ובחמאס בעזה.

      משדרי אל ג'זירה במבצע צוק איתן (צילום מסך)
      מחפשים אובייקטיביות? שידורי רשת אלג'זירה (צילום מסך)

      הרשת, שפעם נחשבה לרשת הוגנת יחסית, הפכה בעקבות אירועי "האביב הערבי" לרשת שמזוהה עם צד אחד במהפכות. במהלך השנים התיימרה הרשת להציג את עצמה כמי שמסקרת בצורה הגונה ומלאה את אירועי המזרח התיכון, אך כיום ברור לכולם שהרשת מתיישרת לפי עמדותיו של שליט קטאר, שייח' תמים בן חמד אל ת'אני. בשנים האחרונות חלה התקרבות בין קטאר לחמאס (ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, מתארח שם לאחר שברח מדמשק – נ"י) – והדבר ניכר גם בסיקור המוטה של הזירה הפלסטינית: אל-ג'זירה תעשה הכול כדי להביך ולתקוף את הרשות הפלסטינית ואת אבו מאזן, ומנגד –לא תפצה את פיה ולא תמתח מילת ביקורת על חמאס בעזה.

      לפני מספר ימים התקיים באל-ג'זירה דיון על הצהרתו של שר החוץ ליברמן, על כך שקטאר מממנת טרור במזרח התיכון ועל כך שיש לסגור את רשת אל-ג'זירה. לצד המגיש באולפן בקטאר ישב עורך העיתון הקטארי "אל-ערב" שדחה מכל וכל את דבריו של ליברמן. איש אקדמיה פלסטיני הסכים עם דברי העיתונאי הקטארי ותקף אף הוא את "דעותיו של הפשיסט ליברמן". לאחר מכן הם המשיכו והיללו את רשת אל-ג'זירה "ההגונה אל מול כלי תקשורת אחרים בעולם הערבי שכפופים למשטר, כדוגמת כלי התקשורת במצרים שכפופים לצבא". לפתע פנה המגיש אל "מרואיין ישראלי" שיגיב על הדיון בנושא ליברמן ועמדותיו. היה ניתן לצפות שה"מגיב" יהיה דובר ישראלי שיסביר מדוע בעיניו קטאר נחשבת למממנת טרור, אלא שהדובר הישראלי היה איש השמאל הוותיק ואחד ממייסדי 'שלום עכשיו', פרופ' עמירם גולדבלום. למותר לציין שפרופ' גולדבלום תקף אף הוא את ליברמן. הדיון, שיכול היה להפוך בקלות לדיון אמיץ ופורץ דרך, הפך בן רגע לדיון עקר, חד-צדדי ומשעמם.

      למרות הכול, חייבים להיות כנים ולשאול כמה שאלות יסוד: רשת אל-ג'זירה מגלה אמנם אהדה רבה כלפי חמאס וכלפי תושבי עזה, אך האם זה באמת אמור להפתיע אותנו כשגופות תושבי עזה רק הולכות ונערמות? האם אמורה להפתיע אותנו העובדה שרשת טלוויזיה ערבית מביעה סימפטיה לצד הערבי בסכסוך במקום לישראל? רשת אל-ג'זירה אמנם לא מעניקה לצופיה את כל הצדדים של הסיפור ודואגת להעלים כמה שניתן את השחיתות של חמאס ואת הירי הבלתי פוסק לעבר ישראל – אך האם התקשורת הישראלית פועלת בצורה אחרת? האם הסיקור בישראל בימים אלו הוא אובייקטיבי? האם הוא בכלל אמור להיות אובייקטיבי? אם התשובה שעניתם לשאלה האחרונה היא "לא", שאלו את עצמכם אם רשת אל-ג'זירה צריכה או אפילו מסוגלת להיות בכלל אובייקטיבית.

      מאיזו רשת אתם מקבלים את העדכונים שלכם? ספרו לנו בפייסבוק