פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "צבי הנינג'ה": שום דבר ששווה קוובאנגה

      צבי הנינג'ה החדשים הם גושים מנופחים של שרירים אשר מכוסים במשהו שנראה כמו מחלת עור. ואפריל אוניל? אל תתחילו. דורון פישלר זז לאט

      "צבי הנינג'ה": שום דבר ששווה קוובאנגה

      אולי גדלתם על צבי הנינג'ה. אולי צפיתם כילדים בסדרה המצוירת משנות התשעים, עוד מהתקופה שבה היא הועברה בקלטות וידאו מיד ליד. אולי ראיתם את הסרטים המצולמים משנות התשעים ואתם מכירים גם את הסדרות המצוירות החדשות ואפילו את סרט האנימציה הממוחשבת משנת 2007. אבל אף פעם לא ראיתם את צבי הנינג'ה כמו בסרט החדש שלהם. אף פעם לא ראיתם אותם כל כך, אבל כל כך מכוערים.

      מה לכל הרוחות עבר על האנשים שאחראים לעיצוב החדש והמזעזע הזה? הצבים החדשים הם גושים מנופחים של שרירים בצבע רקב, הגדולים על השיריון שלהם בחמש-שש מידות ומכוסים במשהו שנראה כמו מחלת עור. החוטם החינני שהיה סימן ההיכר של צבי הנינג'ה בכל גירסאותיהם הקודמות נחתך ובמקומו נשארו להם רק נחיריים – כלומר, זוג חורים שחורים פעורים באמצע הפרצוף.

      העיצוב עמוס בטירוף: הצבים עמוסים באקססוריז שדגו מהזבל, ודונטלו, שחובש גם משקפיים, משקפי ראיית לילה על המצח, ציוד על הגב ואנטנות, נמצא בחצי הדרך בין משהו דמוי-אנוש לבין ציור אימפרסיוניסטי המבטא את ריקבון החברה הטכנולוגית. הצבים החדשים הם מכוערים, מאוד מכוערים, אבל הכיעור שלהם מחוויר ברגע שרואים את הגירסה של הסרט הזה לספלינטר. "חמור מצורע" הוא התיאור ההולם היחיד לדבר המוטנטי הנורא הזה.

      צבי הנינג'ה (יח"צ)
      דפאק? (צילום: יח"צ)

      המפליא הוא שהכיעור הזה לא יכול להיות מקרי. הוא לא נובע מעצלנות. אחרי הכל, מדובר פה ביצורים ממוחשבים, באנימציה ממוחשבת מודרנית וריאליסטית – וזה אומר שהרבה עבודה וכוח מיחשוב הושקעו בכל פרט: בכתמי השמן הדוחים שמשקטים את הסחבות שהצבים לובשים, בסמרטוטים המגורזים שהם שמים על העיניים, במסקנטייפ שהם משתמשים בו כנראה כפלסטר. אולי הסרט מכוון לאותה שכבת גיל שבה בנים אוהבים דברים "מגעילים", ולכן מה שיותר מכוער – יותר מגניב. לטובת העיצוב ניתן לומר שהוא בהחלט מהווה מראה הגיוני יותר מבעבר ליצורים שחיים בביוב. אז יופי לכם. כאילו, אם מה שאתם דורשים מסרט על צבים נינג'ות זה שהוא יהיה ריאליסטי.

      צבי הנינג'ה (יח"צ)
      אפריל אוניל, עיתונאית חוקרת (צילום: יח"צ)

      גם הסרט עצמו מתבייש בעיצוב של הצבים, כי במשך זמן רב הוא מסתיר אותם. זה, בעצם, לא סרט על צבי הנינג'ה: זה סרט על אפריל אוניל (מייגן פוקס, שבלי פוזות של חשפנית היא סתמית לגמרי), עיתונאית שחוקרת את ה"פוט קלאן", כנופיה שמשתוללת בניו יורק, ומגלה שיש מישהו, או משהו, ירוק, שנלחם בהם. הסרט שומר על מסתורין בנוגע לזהות של אותם שומרי-חוק (מעניין מי הם יכולים להיות? אולי קרוקודילים סמוראים? צפרדעי ג'ודו?) ושוב ושוב מתחמק מלהציג בפנינו את הצבים. עד שהם נכנסים לתמונה – כמעט חצי שעה אחרי תחילת הסרט - אין כבר זמן להציג אותם כמו שצריך, והסרט כנראה סומך עליכם שאתם מכירים את האופי של כל אחד מהם (לאונרדו מנהיג הצבים. דונטלו אוהב להמציא תכסיסים. אתם בטח יודעים איך זה ממשיך).

      אחרי שאנחנו עוברים את משיכת הזמן עד המפגש עם הצבים, ומתגברים על העיצוב הנורא שלהם - נשארת לנו בערך שעה של סרט צבי הנינג'ה. וזה לא סרט צבי הנינג'ה נורא, אלא סתמי. העיצוב המכוער לא הפך את הסיפור למתוחכם יותר, והוא עדיין נמצא ברמת סדרת הטלוויזיה לילדים – שבה כמה פרטים שונו מסיבה לא ברורה והפכו למטופשים עוד יותר מבעבר. ההיסטוריה של הצבים שונתה באופן שמכניס את אפריל אוניל לתמונה בשלב מוקדם הרבה יותר מעבר, והופך את המעורבות שלה לצירוף המקרים הכי גדול בהיסטוריה. אבל יש צבים, והם צעירים והם מוטנטים והם נינג'ות, ויש אפילו סצנת מרדף אחת בשלג מוצלחת למדי. בקיצור, "צבי הנינג'ה" החדש דומה לכל פרק בכל גירסה קודמת של צבי נינג'ה, רק טפשי יותר ומכוער יותר. שום דבר ששווה קוובאנגה.

      ומה אתם חשבתם על "צבי הנינג'ה"? ספרו לנו בפייסבוק