יש חשד סביר לקיומה של אובססיה משונה, משעשעת, מודעת או לא מודעת, בקרב המוזיקאי, היוצר והזמר דניאל סלומון. דניאל הוא אקס של דנה (עדיני). דניאל כיום חבר של דינה (סנדרסון). דינה היא הבת של דני. והשם המלא של אבי חברתו, דני סנדרסון, מזכיר מאוד את שמו, דניאל סלומון. האם לך ו/או לדינה אכן יש אובססיה כפייתית מודעת לשורשים ד.נ.ה ו-ד.נ.י בשמות מקורביכם, אני שואל את דניאל סלומון.
סלומון: "ליאור שליין פגש אותי לא מזמן ברחוב, והוא אמר לי שאם אני אתחתן עם דינה והיא לא תחליף את שם המשפחה, אני אהיה דני סנדרסון. האם יש לנו אובססיה בנושא? התשובה לזה היא במשפט שוודי אלן תמיד אומר: הכל מקריות. אין שום דבר גורלי בחיים, הכל מקרה". עוד נחזור בהמשך לציטוט הזה של וודי אלן, כי דנה עדיני חושבת בדיוק הפוך ששום דבר לא מקרי. השארו עמנו.
מבצע צוק איתן גרם לביטול הופעות רבות של מוזיקאים בישראל, ובהן גם מופעים מתוכננים של דניאל סלומון ודנה עדיני. במקום הופעה שהיתה אמורה להתקיים לרגל ט"ו באב חג האהבה במודיעין ביום ראשון הקרוב ובסופו של דבר נאלצה להתבטל, המוזיקאים המוכשרים עדיני וסלומון יקיימו הופעה אחרת לגמרי באותו זמן. הופעה חיה, שבה הקהל לא יושב מולם, אלא צופה בהם דרך הרשת. היא תועבר בשידור חי כאן בוואלה! תרבות, ביום ראשון הקרוב (10 באוגוסט) בשעה 21:00 ועד 22:00 בערך. היא תועבר בוואלה! הישר מאולפנו של גיל פלדמן בתל אביב, והצפייה כמובן ללא תשלום. "היה לי חבל שדווקא הופעה סביב התאריך הזה, ט"ו באב חג האהבה, בוטלה, ולכן אני שמח שנקבעה הופעה אחרת במקומה", אומר סלומון. בהופעה הם יבצעו בין היתר גרסאות כיסוי לקלאסיקות ישראליות כמו "שוב" של שמוליק קראוס וג'וזי כץ, "לשיר איתך" של שושנה דמארי ובועז שרעבי וגם קאברים לשירי אריק איינשטיין, ולצד זה את להיטיהם ושירים חדשים שעוד לא ראו אור. "בחומרים החדשים יש גם מהרומנטיקה שמאפיינת אותנו עד היום וגם משהו בוגר יותר. בכל זאת, שנינו התבגרנו, והתבגרנו בתוך הקשר המוזיקלי".
"ההופעה הזאת שתשודר בוואלה! היתה יוזמה של דניאל", אומרת דנה עדיני, "לקחת את המצב ולנסות לעשות משהו משלנו למען תושבי הדרום. אני חושבת שמוזיקה יכולה לעודד או לפחות לנסות. כל החברים התגייסו וזה נפלא בעיני. כולם יוכלו להרגיש שהם באמת בהופעה. יש משהו מרגש בהופעה כזאת, שהיא לא מול קהל פרונטלי. מספיק שזה יעשה קצת טוב על הנשמה אפילו לשלושה אנשים. זה לגמרי המטרה".
- אז איך עברה עליכם המלחמה?
"בכל מלחמה אמנים מאוד נפגעים. כמובן שלא ביחס לחיילים האמיצים שנכנסו לעזה. אבל האמנים נפגעים ברמה הזאת שאתה נכנס לכמה שבועות של התנדבויות קולוסאליות, וכל ההופעות וכל הארועים מבוטלים. גם אצלנו כמעט כל אוגוסט התבטל. היו לי תחושות קשות במלחמה הזאת, ובשונה משאר הסיבובים אני חושב שבסיבוב הזה יש גם תחושה מאוד מבלבלת. באמת לא ברורים פני הדברים, מדברים על הכרעות ולעומת זה על נסיגות. מה שמבלבל זה העיסוק של התקשורת כל הזמן בשאלות מי מנצח, איך מנצחים, איך חיים עם הדבר הנוראי הזה של איום הטילים הזה. אנחנו פה במרכז, אבל בטח שבדרום זה מזעזע. פתאום התגלית של כל המנהרות. זה מבלבל וגם מאיים".
עדיני: "גם כשיש רגיעה, ההבנה של מה שקורה חודרת לאט. יש אזעקה, וחצי שעה אחרי זה אני פתאום בסוג של פאניקה ולא מבינה מה קורה איתי. אני חושבת שייקח זמן להשתחרר מהמצב הכללי, מהתחושה הכללי, כולם מורידים את הראש".
- מה חשבתם על ההתקפות המילוליות הקשות כנגד האמניות אורנה בנאי, שירה גפן ורונה קינן בעקבות התבטאויות פוליטיות שלהן בעת הלחימה?
סלומון: "נראה לי מגוחך ההתקוטטות האינסופית הזאת, ההיא אומרת ככה, ואז מתנפלים עליה, ואז היא אומרת את זה, ומתנפלים גם עליה. מתקוטטים בינינו לבין עצמנו. אני חושב שצריך להיזהר מההתקוטטויות הפנימיות האלה מהסוג שאתה מתאר ומהתנפלויות על אמנים וגם על אנשי תקשורת. גם אנשי תקשורת סבלו, והרבה, כמו המקרה ההזוי של אמנון אברמוביץ'. ראיתי את ההתנפלות על כל מי שרק הביע בתקשורת איזושהי חמלה אנושית בסיסית לעבר הצד השני, ובשביל מה ללכת מכות בינינו? ההתקוטטות הזאת בינינו לא ראויה מפוררת את החברה שלנו מבפנים. יש פה דמוקרטיה לשמר, אמנים יקרים ואנשי תקשורת טובים. האמנים שהזכרת קיימו התנדבויות רבות מאוד למען חיילים ואזרחים בתקופות קשות ובכל תקופה אפשרית. זה דבר שאנשים נוטים לשכוח".
עדיני: "כל כך הרבה צרות אחרות יש לנו בבית, אנחנו צריכים להיות בינינו במקום טוב כדי שנהיה מאוחדים".
- מה המקום הכי מפתיע שאזעקה תפסה אתכם?
סלומון: "אחת האזעקות תפסה אותי ליד הבית בתל אביב, בפיצוציה. לראשונה מצאתי את עצמי חושב על פיצוציה ברמה ביטחונית. פיצוציה זה מרחב מאוד לא מוגן. הוא מלא בבקבוקים מזכוכית. אם משהו נוחת שם, הלך עליך".
בשבוע שבו נחטפו שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, הוציאו עדיני וסלומון סינגל חדש, "אהובי" שמו, מתוך הפרויקט המשותף שלהם. הטיימינג, מטבע הדברים, החטיפה והלחימה שבעקבותיה הובילו להקפאת ההתייחסות לשיר מאחר ובוטלו ישיבות הפלייליסט ושירים חדשים כמעט ולא הושמעו ברדיו. "הוצאנו את 'אהובי' בשבוע הנוראי שבו נחטפו שלושת הנערים שלנו", אומר סלומון, "השיר רק נדחה ונדחה. אבל זה לא רק העניין של ועדת הפלייליסט. באופן כללי, במצבים כאלה תרבות ישר נזרקת לפינה, אין תשומת לב לדברים האלו".
עדיני: "גם אנחנו עם עצמנו, לא ידענו אם זה הזמן לקדם את זה, זה היה מקום נורא רגיש לעשות פרומו לדבר, כשיש כל כך הרבה אנשים עצובים".
- האם יצרתם שירים חדשים בעקבות המצב הביטחוני?
סלומון: "עד היום, ברגעים קשים, המתח עורר איזה השראה ורצון ליצירה. במבצע 'צוק איתן' מצאתי את עצמי יחסית מאוד מתקשה, בגלל התחושה של הבלבול והייאוש שלוחץ יותר. אותי אישית זה די כיבה"
עדיני: "גם אותי. למרות שאני באופן כללי פחות כותבת בזמן האחרון. בזמן האחרון לא הייתה לי חצי שעה שלא פתחתי את הטלפון ולא בדקתי מה קורה בוואלה! או במקום אחר".
סלומון: "מצד שני, המצב עורר השראה לתרום. נגיד, דנה ואני נוסעים בשבת הקרובה ביחד עם האחים אסנר הידועים לחיפה להופעה התנדבותית למען החיילים, ולמחרת אנחנו עושים את ההופעה המשודרת אצלכם בוואלה! תרבות, שהיא הופעה חינמית לחלוטין, כל אחד יכול להיכנס ולצפות. אז זה דווקא מעורר דברים יצירתיים כאלה, למצוא את הדרך לשמח אנשים".
- אני משוכנע שכל האמנים פועלים רק מתוך גמילות חסדים טהורה, ולא עובר במוחם אפילו לרגע אחד מחשבות על גזירת קופון של יחסי ציבור. מתן בסתר אמיתי. זה סתם במקרה שיש מלא מצלמות שמתעדות את ההופעות שלהם בדרום.
" שמעתי את הביקורת הזאת בעבר, אני לא מסכים איתה והיא בעייתית בעיני. בסופו של דבר יש פה אנשים שיורדים לדרום ומשמחים. הם עושים רק טוב. אם הם משמחים ועושים את מה שהם עושים טוב, אז על הכיפאק, וזה לא משנה אם זה כן צולם או לא צולם, זה באמת לא חשוב. יש עדיין קצת תמימות בעולם. יש הרבה מאוד אמנים שאני מכיר, שהתקשורת לא חשפה אותם. אין ידיעה על ההופעות ההתנדבותיות שלהם לא בפייסבוק, לא בוואלה ולא בשום מקום. אני לא אזכיר את השם שלהם כי אולי הם לא רוצים שאזכיר, אבל יש רבים, רבים מאוד".
עדיני: "אני חושבת שעצם זה שקמו, עשו והלכו, בזמן שאף אחד לא משלם על זה, היא מבורכת. מה שחשוב שהמטרה מושגת, והמטרה היא העניין. אם צילמו אותם או לא צילמו אותם זה ממש לא משנה. מה שמשנה זאת הכוונה".
"אני חושבת שהרוח הכללית עכשיו היא פשוט להמשיך", מוסיפה עדיני. "להמשיך לעשות, להמשיך להקליט ולהמשיך לחיות באיזשהו אופן בשיגרה שלנו. כדי שהמצב יהיה, בעזרת השם, יותר טוב".
- "בעזרת השם"? הגם את במתחזקים דנה?
עדיני: "אני אומרת לפעמים בעזרת השם. סתם זה בטוח לא. אני בנאדם מאוד מאמין. זה לא קרה לי במקרה, זה לא התחיל עכשיו. וזה לא מכוון לחזרה בתשובה וככה. אני בנאדם שמאוד מאמין. לעומת הציטוט של וודי אלן שדניאל אמר קודם, 'הכל מקריות', אני מאמינה בגורל ובכוונה טהורה שמביאה כוונה טהורה. ואני מאמינה באמונה שלמה באלוהים".
"תן לי דקה להתרגל אליך שוב" היא שורת מפתח בקלאסיקה הישראלית "שוב", ששמוליק קראוס וג'וזי כץ ביצעו במקור. הזמרים והמוזיקאים סלומון ועדיני, בני זוג בעבר ושותפים מוזיקלית גם בהווה, מבצעים גרסת כיסוי ללהיט בהופעותיהם. האם לאחר הפרידה הרומנטית שלכם, אני שואל את דנידנה, היה רגע שבו אמרתם אחד לשניה משפט ברוח "תן לי דקה להתרגל אליך שוב"? או שלא הייתם צריכים בשום שלב להתרגל שוב זה לזו? "אז זהו, כשנפרדנו אף פעם בעצם לא הפסקנו לעבוד ביחד", אומרת עדיני, "לא היה נתק לרגע, נשארנו חברים טובים. המשכנו לעשות דברים, אמנם לא כל יום, אבל מעולם לא ניתקנו את הקשר המוזיקלי והחברי בינינו. ועם זאת, ההופעה הזאת זה משהו שקרה אחרי הרבה זמן, אז היה באופן אחר עניין של 'להתרגל אליך שוב'. בשבילי לחזור לדניאל זה דבר טבעי, זה קצת כמו לחזור הביתה".
סלומון: "אני גם מרגיש ככה. אבל שלא כמו בעבר, שהיינו עושים יותר מן סוג של אירוחים ונפגשים למטרות פרויקטים מסויימים, פה אנחנו בונים משהו שהוא באמת משותף לחלוטין. זה התחיל מתוך הופעה משותפת ששנינו יחד בה כל הזמן, ומשהו שהוא מאוד ייחודי וחדש. אנחנו באמת ביחד בזה".
- האם יש לכם מריבות על הבמה שמזכירות מריבות שלכם כבני זוג בעבר? נניח, האם דנה שואגת עליך: "דניאל, ההופעה נגמרה כבר מזמן, אז למה לכל הרוחות עדיין לא אספת מהרצפה את הדפים של הסטליסט?! אני מרגישה כמו עבד על הבמה הזאת, ולא מרימה יותר את הגרביים שלך מהרצפה בסלון!!!"
סלומון: "קודם כל, אני חושב שאני המסודר מבין שנינו".
עדיני (צוחקת): "המשפט הזה בעבר לא נאמר ממני אליו, אלא ממנו אליי. (מרצינה) משהו בקשר בינינו יש איזשהו סוג של כבוד הדדי וראייה אחת את השני, שבדרך כלל גם אם יש דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם אנחנו תמיד נוכל לדבר עליהם בצורה מכובדת. זה לא נגרר אף פעם לריבים ולאגו".
סלומון: "אני חושב שבין שני אנשים שהיו יחד פעם תמיד נשמר איזשהו מתח פנימי. לא מדבר עליו ברמת המתח הפנימי ההיסטרי, אלא מתח אנושי כזה שהוא טוב, שמתבטא ביצירה".
- דניאל, בראיון זוגי לעיתונאי דני ספקטור מ"ידיעות אחרונות", אמרת שאם שואלים אותך אם דנה ואתה חזרתם אחד לשני, אתה לא מכחיש ונהנה להשאיר את הספק אצל השואל. איך חשה דינה חברתך מכך שאינך מכחיש שדנה ואתה חזרתם לקשר רומנטי?
סלומון: "בתקופה שדנה ואני חזרנו לעבוד ביחד, נשאלתי את זה כל כך הרבה פעמים, שבסוף כבר התייאשתי מלהסביר, ופשוט אמרתי: טוב, אני לא אענה. פשוט נמאס לי להסביר את זה. אני כבר לא יכול לאמר לא. כי אז אנשים מתחילים להכנס עוד יותר. ברגע שאתה אומר 'לא', הם אומרים: 'אבל אתם אוהבים, נכון?'. אוקיי, בסדר, מה שאתה רוצה, איך שאתה מעדיף, תן לי לחיות. אני לא מכחיש רק בקטע של תניחו לי".
- דינה היתה בילדותה חברה לזמן קצר של מיכאל מושונוב. אם דינה והאקס מושונוב יתקמבקו במופע זוגי משותף עם שירי אהבה, אתה מפרגן לה או מתחרפן מקנאה?
סלומון: "קודם כל, ממה שאני יודע דינה ומיכאל הם חברים מאוד טובים עד היום. לשאלתך, אני רק הייתי מפרגן לזה. אני מברך על שיתופי פעולה. תראה, אם היית אומר שדינה תעלה הופעה משותפת עם ג'וני דפ, אז הייתי אולי קצת מתעצבן, כי מול ג'וני דפ אף אחד לא יכול".