"אני מדגישה בלי שאלות אישיות!" חוזרת ומפצירה בי אשת יחסי הציבור של HBO מחוץ לחדר במלון ארבע בבוורלי הילס, שם אני עומד לראיין את ג'סטין ת'רו. כי לצד הקידום לסדרת הדרמה החדשה בכיכובו "הנותרים" אי אפשר שלא להתייחס לבת הזוג ג'ניפר אניסטון בכל הקשור לשחקן בן ה- 43. הזוג, שהתארס לפני שנתיים, מעסיק לא מעט את המגזינים בארה"ב, אבל למרות שהזדמנות לדבר עם ת'רו יכולה לזמן פרטים אודות הארוסה המפורסמת, אנחנו כאן כדי לקדם את "הנותרים".
הסדרה שעלתה בארה"ב ובמקביל אצלנו לפני מספר שבועות מעסיקה לא מעט את מבקרי הטלוויזיה בקיץ 2014 עם דעות חלוקות ביותר בנוגע לתימות האפלות המוצגות בה. התרחיש מבוסס על ספרו של תום פרוטה, כאשר על הפיתוח אמון דיימון לינדלוף (יוצר שותף גם של הסדרה "אבודים"), עם עלילה היוצאת לדרך לאחר אירוע עולמי בו ביום בהיר אחד 2% מאוכלוסיית העולם נעלמת ואלו שנותרו מאחור מנסים להשלים איכשהו עם המציאות החדשה שנכפתה עליהם. ת'רו מגלם מפקד משטרה בשם קווין גארווי, אב לשניים שנאלץ להתמודד בין השאר עם העובדה שאשתו (איימי ברנמאן "המשפט של איימי") עזבה לאחר האסון, ונשאבה לחיים בכת מסתורית.
ת'רו, חנוט בחליפה יוקרתית, ומתלוצץ על המעמד שמחייב אותו להתגנדר בשעת בוקר מוקדמת, לא מקל ראש בכל הקשור לשיח המקוון שעוררה הסדרה. "בניגוד לזירה החדשותית המכבידה על כולנו, הסדרה היא מקום יותר בטוח להתמודד עם אבל ועצב. וזו תגובה מאוד טבעית, ומבקרים שקוטלים ואומרים שזו סדרה שמדכאת את הצופים מאוד לא מדייקים במסקנות מהשרוול שלהם".
"זה היה מאוד ניכר בסדרה "בלש אמיתי"", מסביר ת'רו את ההתנגדות העקרונית, "מיד אחרי שפרק כלשהו משודר כבר יש עשרות ביקורות ותקצירים מבלי שהכותב באמת עיכל את מה שהוא ראה. אנשים העבירו 15-20 ימים בצילומי אותו פרק, כמה חודשים בחדרי עריכה וסאונד ואחרי 60 דקות אתה כבר מקיא את הדעה הנוקבת שלך לרשת? זה חסר פרופורציות".
איך היית מאפיין את העלילה כעת לאחר חצי עונה?
"עכשיו כשאנחנו באמצע העונה קווין מתחיל להשלים עם העובדה שאשתו כנראה לא חוזרת. אני תמיד מגדיר את הסדרה כהתמודדות עם אובדן ואבל, שאלו סימפטומטים אנושיים שמשותפים לכולנו בהם אנחנו משוועים לתשובות באמצעות רוחניות או אהבה. הדמות שלי מחפשת מקום להעניק ולקבל אהבה, וזה בתת המודע שלי גם בסצנות היותר מדכאות שלו, למשל בחוסר התקשורת עם בתו שקשורה לחסכים רגשיים טעונים ביניהם. אני מוצא עניין בכך שהוא שואף למצוא מרחב נוח ומסגרת להתקיים בהם והוא לא מצליח בזה".
מהו החיבור המיידי לצופה לדעתך?
"אני חושב שזה משום שרובנו איבדנו מישהו קרוב, משם זה מתחיל. הסדרה לדעתי לא מייצרת דיון בנושאי דת או פוליטיקה כי אם ביחסים בין אנושיים כתוצאה ממאורע קולקטיבי בעל משקל רב, והדבר היחידי שאפשר להקביל זאת אליו הוא אסון התאומים ב-11 בספטמבר. אני זוכר שחייתי בניו יורק, וכמה שהפטריוטיות ותחושת האחדות הכלל אמריקאית שלטה, עדיין הרגשנו את ההבדל בין אנשים שעדיין מתפורר אפר מבניינים מעל ראשיהם לעומת המציאות בחוף המערבי. זו היתה התקופה הכי רגישה ומלאת אהבה בניו יורק כי אנשים חיבקו זה את זה, בין רגע אוכלוסיית העיר הפכה לקהילתית וחמה כמו בעיירה קטנה, והכל בצל הטרגדיה האיומה".
איך אתה משתלב בכל הקלחת האפלה של הסדרה?
"עבדתי עם דיוויד לינץ' ומאוד אהבתי את הגישה הלא מתנצלת שלו, כיוון שהוא אדם המאמין שצופים צריכים לגלות את הפרויקט הנתון ואופיו בכוחות עצמם, מבלי לבדר או לפרש או למכור בכל מחיר את המוצר. אני זוכר שבתקופת הקידום של "מולהלנד דרייב" אנשים חיפשו תשובות ללא הרף וזה בדיוק כמו שעכשיו מכרים שלי מבקשים ספוילרים לגבי הפרקים העתידיים של "הנותרים". כשאני שואל אותם 'אתה באמת רוצה לדעת?' הם נסוגים וככה זה צריך להיות. שלכל אחד תהיה את הפרשנות שלו".
"מולהלנד דרייב" היה שיתוף הפעולה הראשון של ת'רו עם הבמאי דיוויד לינץ', שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הבימוי. שש שנים מאוחר יותר הוא גם כיכב בסרטו "אינלנד אמפייר", לאחר שכבר הספיק לעבות את הרזומה שלו בתפקידי אורח בסדרות של HBO "סקס והעיר הגדולה" ו"עמוק באדמה" ובסרטים קלילים כמו "המלאכיות של צ'רלי: בהילוך גבוה", "מיאמי וייס" ו"זולנדר", שם התחבר עם בן סטילר, עמו כתב את "רעם טרופי" מ-2008, שסטילר גם ביים.
הכתיבה קרצה לו יותר בשנים האחרונות כשהיה מעורב גם בתסריט ל"איירון מן 2" והעיבוד הקולנועי הכושל למחזמר "רוק לנצח" ולדבריו הצעד של תפקיד ראשי בסדרת טלוויזיה הוא חלק מחיפוש שלו לגוון את מה שנקרה בדרכו המקצועית. "אני לא אוהב לקבע את עצמי במקום אחד, מה שאולי יתפרש כלא חכם במיוחד, אבל אני מעדיף אופציות שונות של תפקיד דרמטי כמו בסדרה החדשה או לחלופין כמו בקומדיה האחרונה "את, אני והשאר" בה שיחקתי ב-2012", הוא מסביר ומתייחס לקומדיה בה הכיר את זוגתו אניסטון, "שם העבודה הרבה יותר משעשעת זה בטוח".
"בנוסף מאוד קשה לייצר סרטים, אנחנו מתגלגלים כבר כמה שנים עם תסריט לסרט המשך ל"זולנדר" שעוד לא מתקדם, למרות שכולם מסכימים שזה סרט שימשוך קהל רב. יש יותר מידי אלמנטים בקולנוע בניגוד למסלול המהיר בטלוויזיה להעברת תכנים ורעיונות מצוינים. מסתמן שמענה מוצלח לבעיה הזו הוא עיבוד תסריטים קולנועיים לכדי סדרת טלוויזיה, כי אין יותר תבניות קבועות והפורמטים מגוונים וזה חופש אדיר שכותבים רבים לומדים להעריך, בין אם בקומדיה או דרמה".
כיצד הגישה שלך לכל תפקיד משתנה?
"כשמדובר בדרמה אני לוקח יותר זמן לפרק את מרכיבי התסריט ומעביר את עצמי תהליך של ירידה לעומקה של הדמות לקראת כל פרק ובכלל הסדרה. בקומדיה, ההיפך הוא הנכון, כי המטרה היא להישאר משוחרר ולחכות לאותן הזדמנויות בהן תוכל לאלתר ולהצחיק את השחקנים בסביבתך. בכל פרויקט אני מתמקד בדמות שאני מגלם מבלי להתייחס לכמה זמן מסך אני מקבל, ואפילו שבסדרה הזו אני על פניו השחקן הראשי והייתי הראשון שלוהק, בעיניי זו סדרה של אנסמבל שלם. אם אתה מאבד את עצמך במעמד הכוכב הראשי, אתה מהר מאוד עושה שטויות והציפיות מתבלבלות".
ואיך מוצאים פורקן מהאווירה הקודרת של הסדרה?
"אנחנו עובדים ברצף ואין לנו באמת מתי להשתעשע למעט בסוף יום צילומים או בהפוגות סוף השבוע. עכשיו משסיימנו את הצילומים יש תחושה כוללת שהוסרה אבן ענקית מעלינו".
הנותרים, משודרת במקביל לשידור בארה"ב, בימי שני ב- 06:00 לפנות בוקר ושידור נוסף ב-22:50, בערוץ yes Oh HD וב yes VOD
מכורים ל"הנותרים"? ספרו לנו בפייסבוק