מנחם גולן

יורם גלובוס נפרד ממנחם גולן: "היינו כמו זוג נשוי"

בן דודו ושותפו לעשייה של מנחם גולן ספד לו. "אין הרבה אנשים בחיים שזוכים שמקצועם יהיה גם התחביב שלהם", אמר גלובוס

שגיא בן נון
09/08/2014
גולן וגלובוס בפסטיבל קאן(צילום: ארנולד גרוקי)

הבמאי, המפיק וחתן פרס ישראל לקולנוע מנחם גולן הלך לעולמו אמש (שישי) בגיל 85. בזמן טיול ביפו עם בני משפחתו, איבד גולן את הכרתו וצוות מד"א שהוזעק לטפל בו קבע את מותו לאחר שניסיונות ההחייאה כשלו. הלווייתו תתקיים ביום ראשון (10 באוגוסט) בשעה 16:00 בבית עלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא. קודם לכן יוצב ארונו בין השעות 13:30 ל-15:00 בסינמטק תל אביב. הציבור מוזמן לחלוק למנחם גולן כבוד אחרון.

"זו אבידה גדולה מאוד בשבילי", אומר הערב לוואלה! תרבות בעצב גדול יורם גלובוס, בן דודו ושותפו של מנחם גולן. "מנחם חזר מארוחת ערב עם המשפחה, ונפטר במכונית. ולפי בתו זה היה מות נשיקה. היו לו תוכניות גם למאתיים השנים הבאות את חייו. זה היה היופי שבו".

"מנחם גדול ממני ב-14 שנים. אנחנו בני דודים, אבל היינו כמו זוג נשוי, כך אומרות גם המשפחה שלו וגם המשפחה שלי", אומר גלובוס. "מאז שאני מכיר את עצמי היה קליק בינינו. הפכנו לשותפים ועברנו כברת דרך ארוכה בישראל בשנות השישים והשבעים, אחר כך עברנו לאירופה לקראת סוף שנות השבעים, העתקנו את המגורים לארצות הברית, רכשנו את קאנון ועשינו כברת דרך ארוכה ומוצלחת. לאחר מכן נפרדנו, ובהמשך השלמנו. היתה הערכה גדולה בינינו".

"אין מה לדבר, הוא שם את הקולנוע הישראלי על מפת הארץ בפרט ועל העולם בכלל. הוא היה דינמי מאוד. הקולנוע היה כל החיים שלו. עם כל הסרטים המסחריים שעשינו, תמיד הוא נתן את הבמה גם לבמאים מתחילים או לניסיונות לעשות סרטים אמנותיים. זה היה לו חשוב. אם עשינו את 'לופו' אז עשינו גם את 'אני אוהב אותך רוזה' של משה מזרחי. אם עשינו את 'כץ וקרסו' אז עשינו גם את 'הבית ברחוב שלוש'. וכמובן בארצות הברית נתנו את הבמה לסרטים אמנותיים ומסחריים".

"שיתוף הפעולה האחרון בינינו היה הסרט על חיינו. אני שמח שגמרנו את הסרט, ושהסרט התקבל בפסטיבל קאן בהערכה גדולה, גם מצד הביקורות וגם מצד הקהל. כולם נתנו לו את הכבוד הגדול. הסרט הזה, אני מקווה, יוצג עכשיו בכל העולם. הוא לא הפסיק לעבוד עד הרגע האחרון. הוא היה צלול ביותר. היו לנו עוד דיבורים על לעשות דברים ביחד. אחרי פסטיבל קאן דובר על לעשות ביחד סרט על השואה, שנקרא 'התזמורת הגדולה'".

"אני לא אשכח לעולם איך בתחילת דרכנו הסרטים היו כל כך חשובים לנו שחסכנו כל אגורה, כדי לשים בסרט. אם היינו נוסעים לגייס כספים או למכור סרטים היינו ישנים באותו חדר, אוכלים נקניקיה אחת ליום, בשביל לחסוך את הכסף לסרט הבא. זה מלמד על אהבת הקולנוע ועל אהבת המקצוע שלו. גם הוא וגם אני למעשה התברכנו בכך שעסקנו בתחביב שלנו. אין הרבה אנשים בחיים שזוכים שמקצועם יהיה גם התחביב שלהם. תמיד היינו אומרים: 'אם תדקור אותנו עם מחט לא ייצא דם, ייצאו פילם'. הנגטיב בקולנוע זה הפוזטיב. אני חושב שמגיע לו הרבה כבוד, הוא עשה הרבה כבוד לקולנוע הישראלי".

  • מנחם גולן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully