דקלון וסגיב כהן "ילדה קטנה במזח" (3:48)
לקח זמן, משהו כמו שלוש-ארבע שנים, אולי אפילו יותר, לעכל את גודל האסון שפקד את הז'אנר בעקבות מה שכונה "מהפכת הזמר הים תיכוני", ולהוציא את הראש מבעד להריסות שהותיר מסע ההרג המוזיקלי של קובי פרץ, מושיק עפיה, דודו אהרון, ליאור נרקיס ושאר המזמרים ששיתפו פעולה עם יוסי גיספן. ה"מהפכה", כידוע, שכחה מזמן: אמנים רבים ולא טובים התאדו לאטם, אייל גולן הובך בפרהסיה, חיילי צה"ל הפסיקו להיות בקטע של שרית חדד ואין שום סיכוי, אף לא זעיר, שמשפחת תבורי תקבל עוד תכנית בטלוויזיה אבל רק עכשיו, כאמור, ניתן לזהות סימנים של יציאה מהטראומה והתעוררות מחודשת. נכון, כל דבר חדש היה מעניין ואיכותי יותר מהדביליות הנ"ל, אבל השינוי הזה, שהולך ונגלה בשמיי הזמר הים תיכוני שינוי שדקלון וסגיב כהן, כצמד, מובילים בדרך השקטה, ההפוכה מזו של ה"מהפכה", באמת מרגש.
גם "ילדה קטנה במזח", כמו "פרח המדבר" המצוין ושאר הסינגלים שהם הוציאו עד כה, יוצא מהנקודה שבה הכל הפסיק (זו שבה מושיק עפיה נהיה לא זמין) וכך, תוך התעלמות מההיסטוריה הקרובה, משיב בשקט-בשקט, במקצוענות מרשימה, את הצבע ללחייו של הז'אנר. ב"פרח המדבר" הם שבו למגרשם הפרטי והזכירו איך נשמעת חפלה תימנית אותנטית. כאן, בביצוע שלהם ל"ילדה קטנה במזח" (במקור של אהובה עוזרי), הם יותר יוונים מקזנג'ידיס. אמנם אין כאן הרבה מעבר לייצוג אמין ומאוורר של נוסטלגיה, אבל נכון לעכשיו, כשהז'אנר עדיין מצוי בשלבי החלמה, לא נעים לבקש עוד. אה, ואם היא שואלת, אז תגידו לה שיש בזה הרבה יותר מאשר בחור שמבקש להיות האיש הכי קרוב אליה.
(ארבעה כוכבים)
פאר טסי "דינה דינה" (3:18)
גם עלם החמודות פאר טסי משהו כמו אייל גולן, רק יותר קטן וחמוד פוסע כאן אחורנית, לעבר השורשים, ובמקרה שלו השורשים נמצאים באייטיז. בקומוניקט, משום מה, כתוב שהשיר המרקיד והעולץ (מילים ולחן של אבי אוחיון, עיבוד של יעקב למאי) משקף דווקא את אווירת שנות ה-70, אבל ברור מאליו שדינה היא בתה המוזיקאלית של לינדה גיבורת הלהיט הענק של חיים משה משנת 1982, "לינדה לינדה" - ושבכלל, הפזמון הקייצי הזה הוא מעין הומאז' ללהיטי הסתלבט הים תיכוני שאפיינו את העשור השיכור ההוא ("מה הדאווין שלך?", "גנבים", "צינגלה", "בסבוסה" וכו'). טסי, זמר מוכשר וכריזמטי, לא מקל ראש במעמד: גם כאן, כמו בבלדות ה"רציניות" שלו, הוא מציג לראווה את כל מה שהגרון הלא אנושי שלו יודע לעשות, מדייק במילי-טונים, לא נסדק לרגע, מגיש את השיר בלהט הנכון, מאשרר את הדיבור על הכריזמה הקולית הנדירה שלו בכל מילה ובכל דגש מצלולי. אמנם קורים כאן גם כמה דברים קצת פחות נחמדים, כמו למשל החריזה ("אין אחת כמוך, מהודו ועד רמת גן / אין כמו דינה, אח י'דינה אין עוד בעולם"), אבל בגדול, פאר טסי שוב מוכיח שהוא האייל גולן האמיתי. הזמר האחר שקוראים לו ככה, זה שמתחתן בקרוב, סתם חקיין.
(שלושה כוכבים)
שיקו חייק ומושיקו רבייב "למה הלכת" (6:35)
כואב הלב על שיקו חייק. רק לפני שנה וארבעה חודשים הוא חווה פרידה נוראית, שבעקבותיה שר בגרון חנוק ובעין דומעת, "את לי חסרה / נשבע לך ילדה / היית לי כל חיי / הלב והנשמה" (מתוך "אם תשמעי"), והנה, אבוי, זה קורה לו שוב. בשיר החדש לא מצוין האם הדמעות הנוכחיות שמנוסחות כצפוי בעזרת כינורות ערביים, בגלמה ודרבוקות, בעיבודו האותנטי כתמיד של חייק מתייחסות לאותה "ילדה" מהשיר הקודם, או שמא היתה בחייו עד אחת כזאת, ארורה וחסרת רגשות, שהלכה ממנו לתמיד ועשתה מנפשו ההומייה סלט ירקות ערבי, קצוץ דק-דק. מה שכן ברור כאן, באופן שלא משתמע לשתי פנים, זה שחייק עצוב מאוד, אולי אפילו יותר מהפעם הקודמת כן, למרות העובדה שאת הטרגדיה החדשה הוא חולק עם אדם נוסף, מושיקו רבייב, שגם אותו זרקה שוברת הלבבות הקטנה לכלבים, כפי שמעיד קולו הגבוה, הצווחני והיבבני. חייק ורבייב, אם כן, היו חלק ממשולש רומנטי ונזרקו ממנו יחדיו, בו-זמנית, על ידי בת בליעל. מעניין במי מדובר. מאוד מעניין. לא לכל נערה בישראל יש אומץ לעשות דבר כזה לשיקו חייק ו/או לחבר של שיקו חייק. חבל שהבלדה הארוכה והמתייפחת הזאת, על 6:35 דקותיה, לא מציגה גם את הצד הזה של הסיפור, ומתמקדת רק בפרספקטיבה של הדובר: "נותרו רק זיכרונות / בלילה לא ישן מדמעות / את המאסטר של השיר אשלח בהמשך" (ציטוט מדויק מלינקטון של השורה האחרונה בשיר). לא נעים להודות, אבל חייק יוצא פה קצת רכיכה. בחורה זורקת אותו לכלבים, והוא, במקום לשחק אותה קול (עם או בלי ידידו מושיקו), מבטיח לשלוח לה את המאסטר של השיר בהמשך. פאתט.
(כוכב וחצי)