פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טעון קיפוח 06: ליאור נרקיס ועומר אדם ממיסים את המוח

      הדואט החדש של ליאור נרקיס ועומר אדם זוכה לציון הנהדר מינוס טריליון כוכבים, נתי לוי מוציא מהקונצנזוס חיילים חילונים ושלומי שבת משגר שיר אנמי. טור מוזיקה ים תיכונית

      עומר אדם ליאור נרקיס (צילום מסך)
      כך זה התחיל (צילום: אינסטגרם)

      ליאור נרקיס ועומר אדם – "מהפכה של שמחה" (3:55)

      לפני כחודש וחצי, כפי שיודעים כולם, שחרר ארגון חמאס את שיר הקרב "תקוף, תעשה פיגועים", ובו הנחיות מפורטות למחבל המתחיל, מנוסחות כציוויים קצרים ונחרצים כמו "תקוף (תעשה פיגועים), "טלטל (גרום לזעזועים)", "חסל (את כל הציונים) ו"זעזע (את ביטחונה של ישראל"). כעת, למרבה התדהמה, מתברר כי דווקא האויב הציוני הוא זה שמציית לפקודות הללו, תחת שם הקוד "מהפכה של שמחה", בפיקודם של ליאור נרקיס ועומר אדם.

      הדואט של השניים תוקף, מטלטל, מחסל ומזעזע בכל מובן אפשרי - גם אם ניכר שהם לא שמעו טוב את ההוראה "טלטל, גרום לזעזועים" וחשבו שהכוונה היא ל"זלזל באינטליגנציה, גרום לפגמים מוחיים". באופן די מפתיע, אין במכת האש המשולבת הזאת (מילים: דורון מדלי, לחן: מדלי וינון יהל) זכר לשוביניזם הברברי שמאפיין את השירים של כל אחד מהם בנפרד (תזכורת: עומר אדם "רוצה למצוא הלילה בחורה, לבלות איתה עד אור הבוקר, ולא לשלם על זה ביוקר", וכשנרקיס רואה בחורה, הוא עושה לה "ערב טוב לך, בואי מותק, בא לי להכיר אותך לעומק"). באופן לא ממש מפתיע, נוכח העובדה שמדובר בדואט של כלום בסגנון טורקי (נרקיס) ושום דבר בסגנון יווני (אדם), יש כאן טקסט שמגדיר מחדר את המושג "אוויליות" ("היי, הראש כבר מסתובב, כולם בהיי, לא נעצור עד שכולכם מג'נונים"), לחן ברמת קושי של צליל הודעה נכנסת, והפקה מוזיקלית שמציפה סיוטים ממסיבות כיתה רמת גניות ב-1988.

      לדבר הזה, אגב, לא קוראים שגעת וגם לא טרפת. קוראים לזה אסון. ובטח משמיעים את זה במזנון של המימדיון.

      (מינוס טריליון כוכבים)

      שלומי שבת – "רומי" (3:20)

      גם שלומי שבת סופג, פה ושם, השראה לשיריו מערך הפחת של נכסיו ומהצפי לתנועת מזומניו בעובר ושב, אבל הוא, להבדיל משאר עסקני המוזיקה שבמקרה גם שרים לא רע (כן, צמד החברה'לצים דלעיל, זה אתם), בדרך כלל מקפיד לשמור, תוך כדי זה, על מידה מסוימת של כבוד עצמי. רוב הזמן הוא לא נשמע, ונראה, כמו נער דלוק שמזיל ריר בעודו בוהה ב"בחורות עם בגד ים חוטיני". נטייתו להשתובבות ולאסקפיזם היא עניין מידתי, מודע ומחושב, שאינו חורג מגבולות הנורמה. בבוקר שאחרי המסיבה בחוף של טרפטוני הוא כבר חוזר לעצמו הממלכתי והספורט-אלגנטי וממשיך להיות הזמר הכל-ישראלי והכה משפחתי שמאמין שהוא, היא והאש עוד ינצחו.

      שבת הוא, בעצם, התגלמות אנושית של מה שיום שבת מסמל עבור אנשים שהולכים להופעות שלו בקיסריה: משפחתיות, מסורת, אמונה, יהדות וישראליות. הוא נטוע עמוק באמצע של אמצע הדרך לבית הכנסת, ולא נראה שיש לו כוונה, או סיבה, לזוז משם בקרוב, כפי שמעידים גם הסינגלים שיצאו עד כה מאלבומו החדש. כל אחד מבין השלושה הלך לסגנון אחר, כדי שכולם יהיו מרוצים: "אחת מבין כולם" היה בלדת רוק עם נשמה ופזמון גדול, "הלב" נתן בפלמנקו ו"לא מגלה", הטוב ביותר עד כה, היה קטן, נעים ורוחני (באופן די צפוי, בהתחשב בכך שאחותו, לאה, כתבה והלחינה אותו).

      "רומי", החדש, ממשיך בכיוון האינטימי ואפילו נשמע קצת כמו עוד שיר של שבת האחות, אבל הוא לא: המילים של טל אביב, הלחן של תומר בירן ואמיר דדון (שמגע ידו נשמע היטב). הבית רך, מלודי, מעניין ומבטיח, אבל הפזמון אנמי, חיוור ולא מקיים. חבל. שלומי שבת כמעט הביא פה עוד להיט בשווי דירת ארבעה חדרים, פלוס ממ"ד, באור יהודה.

      (שלושה כוכבים)

      נתי לוי – "אריות במדים ירוקים" (3:31)

      גם שיר הצוק איתן הזה, כמו "שמור עליו" של אייל גולן, מכבד את המעמד שלשמו נועד, בעיקר בכל הנוגע לרמת הקומפוזיציה והביצוע, אבל נקודת המוצא הבעייתית שלו עשויה למנוע מרבים להישבות בקסמו. הקשר הכאילו מובן מאליו שלוי מציג כאן - בעזרת גרון מפואר ומנעד שלעולם לא נגמר (שווה לחכות לפחות עד הקפיצה לגובה שהוא מביא בפזמון) - בין דת לצבא, לא באמת מובן מאליו.

      במלחמה האחרונה, כידוע, לחמו ונהרגו גם חיילים ישראליים, בני דת משה, שלא הניחו תפילין מאז הבר מצווה. המשוואה המגמתית "חייל צה"ל = יהודי מאמין ושומר מצוות" אמנם לא ייחודית ל"אריות במדים ירוקים" – למעשה, מדובר במאפיין מרכזי של רוב שירי "צוק איתן" – אבל פזמונים מוצלחים וסוחפים שכמותו מזרזים את היקבעותה של התפישה הזאת בשיח הציבורי, כמו גם את יציאתם של החיילים החילוניים - צעירים יפים ואמיצים לא פחות מחבריהם חובשי הכיפות – אל מחוץ לקונצנזוס. לא בטוח שלוי - זמר נשמה מצוין שמביא כאן לידי ביטוי גם את כישרונו כמלחין (בכתיבה הוא מנסה לחקות את עמיר בניון ונכשל) – מודע לכל זה, והאמת היא שגם לא ברור אם יש קשר בין האריות בשירו לאלה, הרעים והמפחידים, של הצל. נו, ווטאבר, העיקר שצה"ל ינצח וזה.

      (שלושה כוכבים וחצי)